חזרה לדף התוצאות

סמו אריה /// סופר /// נולד בבולגריה /// 1947 /// גיל: 74
כותב/ת הערך: שמעוני בתיה

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

רומן

תחומי יצירה

פרוזה

פרסים

פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-06-01 00:00:00

סופר
נולד בבולגריה ועלה עם משפחתו לארץ בהיותו בן שנה. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. פירסם ארבעה רומנים: "עץ התות" (ספרית פועלים, 1979); "נשף מסיכות" (1983); "הדנובה הכחולה" (1996); "שלושה אנשים מיותרים" (1999).
ב"עץ התות" מתואר גן העדן האבוד של הילדות והשבר החריף שיצרה מלחמת יום הכיפורים. הרומן פותח בתיאור הקיצים שאותם בילו המספר ואחיו כילדים בבית סבם בכפר בצפון הארץ. חוויית הילדות הקסומה, שבמהלכה נחשפו הילדים לטבע ולידע העצום של הסב, עיצבה את חייהם. עם התבגרותו של המספר, ובעקבות מותם של סבו ושל אחיו במלחמת יום הכיפורים, הוא עוזב את אשתו ואת בתם הקטנה וחוזר להתגורר בבית הסב. שם הוא חי בבדידות ושוקע בזיכרונות על העולם שאבד. חתן פרס ראש הממשלה לספרות ל-1985.
תחושת הניכור של הגיבור וחוסר התוחלת בחייו מהווים מוטיב מרכזי גם ב"נשף מסיכות", המתאר את עקירתו של דניאל הצעיר מישראל לארצות הברית. לאחר עשר שנים שבהן שהה באמריקה הוא מחליט לפתע לחזור לארץ, אל משפחתו. בישראל הוא חוזר לזרועותיה של אהובת נעוריו שהמתינה לו כל השנים, אך חיי המשפחה המיושבים-לכאורה שבנו יחד מסתיימים בתוך זמן קצר, והגיבור מחליט לעזוב את הארץ בשנית.
תחושת הניכור, חוסר התכלית, ההתנתקות הבלתי-מנומקת של הגיבור ממקום מושבו וחוסר האפשרות שלו לקיים קשרים ארוכי טווח, כל אלה משותפים לשני הרומנים ומשקפים במידה רבה את השבר הנפשי של בני דור יום הכיפורים, שעמם נמנה סמו. ב"הדנובה הכחולה" יוצא המספר למסע בעקבות סבו האבוד, ובאמצעותו אל הזהות הבלקנית המוחמצת, שהוחלפה בישראליות שטחית, מיליטריסטית ופנאטית. כתיבתו של סמו מורכבת ורבת-פנים ולשונו זורמת, אף כי לעתים נוטה לשפה ארכאית. הוא מבקש לחשוף את נבכי הנפש של הגיבורים האבודים שהולכים ומאבדים אחיזה במציאות הממשית ושוקעים לתוך מצב משברי, חסר כיוון. ככל שיצירתו מתקדמת כך מתחדדת הביקורת החברתית שלו, שמגיעה לשיא בספרו האחרון עד כה, "שלושה אנשים מיותרים", שם מוצגת באופן בוטה ההוויה הרדודה ומוכת החידלון של החברה בישראל.

ברתנא, אורציון. "'התלוש' בתחפושת האנארכיסט". "לבוא חשבון: מסה וביקורת". תל אביב: אל"ף. 1985. 69-65; הולצמן, אבנר. "להשיל את הישראליות". "מפת דרכים: סיפורת עברית כיום". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 2005. 165-164.

בתיה שמעוני

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

הדנובה הכחולה, נשף מסיכות, עץ התות, שלושה אנשים מיותרים

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

לבוא חשבון: מסה וביקורת, מפת דרכים: סיפורת עברית כיום

תגיות חופשיות

ביקורת חברתית, טבע, מלחמה, שכול

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

עיר או ארץ מגורים
ישראל

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
32 (1979)

גודל ערך
קצר

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.