חזרה לדף התוצאות

ניצן (מייזל) שלמה /// סופר, מתרגם ועורך /// נולד בלטביה /// 19212006 /// גיל
כותב/ת הערך: שייט הדי

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

ספרות ילדים
עריכה
פרוזה
תרגום

פרסים

פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-06-01 00:00:00

סופר, מתרגם ועורך
נולד בלטביה. עלה ארצה עם הוריו ב-1935. כאן התאחדה המשפחה עם שתי אחיותיו הגדולות, שעלו קודם לכן כחלוצות. המשפחה התיישבה בראשון לציון וניצן עבד בעבודות שונות, תוך שהוא לומד במסגרות בלתי פורמליות. שם משפחתו שונה לניצן עם פרסום סיפורו הראשון, "החג בחולות", ב-1945 בעיתון "הארץ". בימי מלחמת העולם השנייה עבד במחנות העבודה של הצבא הבריטי בארץ ישראל. היה חבר ב"הגנה" והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה שימש גם כתב צבאי וערך ספרי כיס לחיילים.
ניצן שייך למשמרת הסופרים המכונה "דור בארץ". יצירתו כוללת סיפורים קצרים, רומנים, תרגומים מאנגלית ומגרמנית של סיפורים ואגדות עם, ביקורת ועריכת קבצים לילדים ולנוער. במשך שנים רבות ערך (עם בנימין טנא) את "משמר לילדים", שבועון שהופיע במסגרת העיתון "על המשמר", והיה חבר ועד אגודת הסופרים.
את דרכו הספרותית החל בכתיבת סיפורים קצרים. סיפורו הראשון, "החג בחולות", כונס בקובץ "חגים בחולות" (ספרית פועלים, 1948) עם עוד תשעה סיפורים קצרים. מראשיתה עוסקת כתיבתו בעולמו של היחיד בחברה העירונית ובשוליה ובמשמעות חייו. כמו אחרים מבני דורו הגיע ניצן בשנות החמישים אל צורת הרומן, כתיבה בעלת היקף רחב המתארת את התקופה ההיסטורית ואת חוויות מלחמת העצמאות. עם זאת, אף שמבחינות מסוימות ניצן הוא סופר בן זמנו הפועל במסגרת האידיאית והפואטית המשותפת לרבים מבני דורו, ניכר בכתיבתו קולו הייחודי.
בשנות החמישים כתב שלושה רומנים: "בינו לבינם" (1953), "צבת בצבת" (1956) ו"יתד לאוהל" (1960), טרילוגיה המתארת את קורותיה של משפחת ביקל ובניה בתקופת היישוב, במהלך מלחמת העצמאות ובשנותיה הראשונות של המדינה. הטרילוגיה מבוססת על הפואטיקה הנורמטיבית של סיפורת התקופה: תיאור של התפתחות היסטורית בסגנון ריאליסטי. היא מציגה את מה שנראה לניצן כקונפליקטים המרכזיים של התקופה, בעיקר בעיית היחיד המבקש לעצמו את מקומו בתוך הכלל, יחסי הדורות בין האבות המייסדים, החלוצים, לבין הבנים הלוחמים, הצברים, וכוחם וחולשתם של שני הדורות. ניצן לא תיאר את המלחמה כסיפור לעצמו, אלא במתכונת של רומן שיש בו מן הסממנים של סאגה משפחתית. עניינו המרכזי בטרילוגיה זו הוא ההשפעה של האירועים ההיסטוריים על חיי האנשים הפרטיים ועל חיי המשפחות.
לאחר שלושת הרומנים הללו חזר ניצן לתקופת-מה אל הסיפור הקצר, והוציא בשנות השישים שני קבצים נוספים של סיפורים קצרים: "בסוגריים" (1964), שסיפוריו מתמקדים במצבו האקזיסטנציאליסטי של האדם; ו"מרחוב לרחוב", סיפורים אורבניים שרובם ככולם מתרחשים על רקע תל אביב. מאוחר יותר חזר לצורת הרומן ב"שעה גנובה" (1972), הפורש את הקונפליקט של אלמנת מלחמה הנקלעת לסבך רגשי ותודעתי בין בעלה המת לבין אחיו התאום החי, ובין העבר להווה. בפתח הרומן מציב ניצן את המוטו: "כל שעה שאיננה מלחמה ואיננה מוות היא "שעה גנובה"". מוטו זה ממחיש את ההשקפה האקזיסטנציאליסטית המובלעת ברומן זה, שבאה לידי ביטוי גם ביצירותיו הבאות של המחבר, שבהן הגיבורים עורכים חשבון נפש על משמעות חייהם. כך גם ברומן "צל של ספק" (1985), שבמרכזו שלושה קשישים בבית אבות העורכים את חשבון חייהם בישיבה מתחת לעץ שעליו תלה את עצמו חברם קוהלת, המופיע ברומן כרוח רפאים. למופע הרפאים של קוהלת זה, ולשאלות שהוא שואל את חבריו, יש גוון הומוריסטי בולט, המאפק את הכבדות והרצינות המאפיינות את הפגישה בין החברים, ומשביח את הרומן.
לצד יצירתו למבוגרים הקדיש ניצן מפועלו גם לילדים ולנוער. לדבריו, כתיבתו לילדים היתה בראשיתה מקרית וכרוכה בעריכת השבועון "משמר לילדים" החל ב-1950. מפעל נוסף של ניצן הוא תרגומם של סיפורים ואגדות עם מאנגלית ומגרמנית ועריכתם בקבצים המיועדים לילדים, לנוער ולמבוגרים כאחד, למשל "הזאב, השועל והחמור ועוד שבעה סיפורים" (1950); "קשת פלאים" (1962); "מאטוק נער הקוטב" (1964) ועוד. ניצן הקדיש את זמנו לחיפוש ולקריאת אלפי אגדות ומשלים מכל העולם ומכל הזמנים והריק אותם לעברית. כמו כן תירגם מגרמנית ספרים שלמים שפורסמו בהמשכים בשבועון שערך. משפרש לגמלאות חזר לעסוק בכתיבה למבוגרים. סיפוריו לילדים קובצו בארבעה קבצים: "המדורה על שפת הירקון" (1955); "הגיבור הקטן" (1959); "סיפורו של ספן" (1962); "הצריף ברחוב הצפצפה" (2000).
בנוסף לכל אלה פירסם ניצן את הספרים "בטרם עט" (1997) ו"מהמגירה השלישית" (1999) המעלים שאלות הנוגעות לתהליכי הכתיבה, ליחסים המורכבים בין הדמויות ולדילמה בין השאיפה לכסות לבין החשיפה העצמית. כמו כן ערך את P.E.N Israel 1991 – אנתולוגיה של ספרות ישראלית עכשווית מתורגמת לאנגלית. הוא זכה בפרסים שונים, בהם פרס היצירה על שם לוי אשכול (1984). אחדים מספריו תורגמו לכמה שפות. הוא לא זכה לתשומת לב ראויה מצד הביקורת.
מספריו האחרים: "בסוגריים" (1964); "תופקוש" (1975); "האימפריה הפרטית של זמירי פיקאסו" (1982); "להיות עד" (1993); "ספירת מלאי" (2000); "פלירט עם המוות" (2003).

בלאט, אברהם. "בלדה לכושל או רקוויאם להולך". "מאזניים" ע"ב (4). 1988. 61-62; הלפרין, שרה. "על הסף – בין דמיון לבין מציאות". "מאזניים" נ"ח (7-8). 1981. 88-89; גלבוע, מנוחה. "סיפורת הפלמ"ח בצבת הביקורת". "מאזניים" ס"ה (5). 1991. 35-39; מירון, דן. "נופה של ההיסטוריה כתמונת פנים". "צבת בצבת". ירושלים: מוסד ביאליק. 1990. 581-603; ניצן, שלמה. "להיות סופר למבוגרים ולכתוב לילדים". "מאזניים" ס"ז (3). 1993. 24-25.

הדי שייט

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

בטרם עט, בינו לבינם, בסוגריים, האימפריה הפרטית של זמירי פיקאסו, הארץ, הגיבור הקטן, הזאב, השועל והחמור ועוד שבעה סיפורים, המדורה על שפת הירקון, הצריף ברחוב הצפצפה, חגים בחולות, יתד לאוהל, להיות עד, מאטוק נער הקוטב, מהמגירה השלישית, מרחוב לרחוב, משמר לילדים, סיפורו של ספן, ספירת מלאי, על המשמר, פלירט עם המוות, צבת בצבת, צל של ספק, קשת פלאים, שעה גנובה, תופקוש

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

מאזניים, צבת בצבת

תגיות חופשיות

אורבניות, אקזיסטנציאליזם, דור בארץ, היהודי/העברי החדש, חלוצים, מלחמה, פולקלור, שכול

מידע כללי

שפות תרגום
מספר שפות

בקשר ספרותי עם
טנא בנימין

עיר או ארץ מגורים
ישראל
ראשון לציון

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
28 (1949)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.