סופר ועורך
נולד בג'יש (גוש חלב), בן למשפחה נוצרית יוונית-קתולית. למד בבית ספר לפליטים בכפר אל-מוח'תרה בדרום-לבנון (1949-1948), ולאחר מכן חזר למשפחתו בכפר. סיים תיכון ב-1949 ועבר בגיל שבע-עשרה לקיבוץ שער העמקים, שם גר במשך שנה (1952-1951). חוויה זו שימשה בסיס לעלילת הרומן הראשון שלו בעברית. הוא בוגר אוניברסיטת אוקספורד בסוציולוגיה (1973).
ב-1954 כתב מכתב לבן-גוריון ובו הציג את עמדותיו באשר לאפליה כלפי ערביי ישראל, שלא הוזמנו לכנס נוער בעת שעמיתיהם היהודים הוזמנו. להפתעתו בן-גוריון ענה למכתב והזמין אותו לבקר בביתו בקיבוץ שדה בוקר. בעקבות מאמר שכתב על המפגש הזה החל לפרסם מאמרים בעיתון "העולם הזה" (1958-1954) ובהמשך נהיה לכתב ואז גם לעורך בעיתון "הארץ" (1971-1958), ובכך היה הערבי הישראלי הראשון שכתב לעיתונות העברית. לאחר מכן כתב לעיתונות הערבית. בין השאר היה בעל טור אישי בעיתון הממשלתי "אל-יום" וחבר מייסד של העיתון הערבי "אל-צנארה" (מ-1983).
פירסם רומן ראשון בערבית ב-1962 בשם "וסמירה נשארה" (דאר אל-נשר אל-ערבי), שמתאר את גורל אלה שנשארו בתוך מדינת ישראל לאחר קום המדינה. לאחר מכן היה לערבי הישראלי הראשון שחיבר רומן בעברית: "באור חדש", שראה אור ב-1966 בהוצאת קרני. החל לכתוב סיפורים קצרים בערבית בשנות החמישים של המאה הקודמת, ופירסם אותם בעיתון "אל-מרצד" של מפלגת מפא"י. הסיפור "צריחה בכלוב הזהב" נכלל בקובץ בשפה הערבית "הבאר הקסומה וסיפורים אחרים", שכלל עשרים סיפורים מאת סופרים ערבים ישראלים (1969). כתב אוטוביוגרפיה בשפה האנגלית בשם Waiting for the Dawn שיצאה לאור בלונדון ב-1975. בספר זה הוא מתאר את ילדותו המוקדמת בג'יש וההתוודעות ההדרגתית לבעיה הלאומית הפלסטינית. לדבריו, הוא חווה את הפוליטיקה על בשרו לראשונה בהיותו בן עשר, כאשר קנה טיפות עיניים לאביו בבית מרקחת יהודי. כמה גברים ערבים עצרו אותו, ביקשו שימסור להם את בקבוק הטיפות. הם שברו את הבקבוק מול עיניו וקיללו את הכפריים שלטענתם הורסים את המדינה משום שהם קונים מיהודים. חמש שנים מאוחר יותר היה עד לשיירות של פליטים הנמלטים מ"הארץ" לקראת מאי 1948. הוא כתב בפרוטרוט על חוויותיו האישיות ועל אירועים פוליטיים ותרבותיים שהשפיעו על חייהם של ערביי ישראל בעשרים השנים הראשונות של המדינה. כתב גם ספר זיכרונות בערבית בשם "חופן עפר" (2004).
הרומן "באור חדש" כתוב בגוף ראשון מפי יוסוף-יוסי, שאביו נרצח בידי אלמונים והוא אומץ על ידי יהודי ועבר לקיבוץ בית אור, שם גדל וממנו עבר לקיבוץ הר אור. לפני הבחירות נשלח לגייס קולות ערביים מהכפר הסמוך נור אללה ("אור האל"), והוא מתלבט בין הרצון להשתייך לקולקטיב היהודי לבין זהותו הערבית. לכך מתלווה אהבתו לרבקה היהודייה; אהבה המתממשת עם קבלתו כחבר בקיבוץ, אך מלווה בתנאי שיסתיר את זהותו מחוצה לו. שם הרומן ושמות היישובים המוזכרים בו, הקשורים כולם למוטיב האור, מסמלים שלבים בהתפכחותו של הגיבור בהתמודדותו עם שאלות מורכבות של זהות וקבלה בחברה הישראלית.
חרף הדמויות השטוחות והסגנון הפגום לעתים, יש לרומן ערך היסטורי כמתעד היבטים בחיים בישראל הצעירה, ביחסה לערבים כפועלים וכמאגר של קולות מצביעים לכנסת, וכמבטא ביקורת מוקדמת על החיים בקיבוץ. מנצור מראה כיצד האידיאולוגיה של שוויון ואחוות עמים היתה, לאמיתו של דבר, סיסמה חלולה, וחושף את דיכויו של הפרט בקהילה שבה לקולקטיב יש עוצמה מצמיתה. למרות הביקורת החריפה על מוסד הקיבוץ, הרומן התקבל באהדה על ידי הממסד דובר העברית.

غنايم, محمود. "البداية مرة أخرى". المدار الصعب: رحلة القصة الفلسطينية في إسرائيل. كفر قرع: الكرمل. 1995. 37-45;
כרמל, טוביה. "'"באור חדש"' – רומן בעברית שנכתב בידי סופר ערבי". "מעריב". 10.1.1966; אלעד-בוסקילה, עמי. "סופרים ערבים בישראל כותבים ערבית ועברית". "מולדת נחלמת ארץ אבודה: שישה פרקים בספרות הפלסטינית החדשה". אור יהודה: הד ארצי. 2001. 80-49;
Brenner, Rachel. "Bonds of Confession: A. B. Yehoshua's 'Facing the Forests' and Atallah Mansour's 'In a New Light"'. Inextricably Bonded: Israeli Arab and Jewish Writers Revisioning Culture. Madison, WI.: University of Wisconsin Press. 2004. 173-205; Kayyal, Mahmoud. "Arabs Dancing in a New Light of Arabesques: Minor Hebrew Works of Palestinian Authors in the Eyes of Critics". Middle Eastern Literatures 11:1. 2008. 31-51; Shakour, Adel. "Arab Authors in Israel Writing in Hebrew: Fleeting Fashion or Persistent Phenomenon". Language Problems and Language Planning 37:1. 2013. 1-17.

אריאל שיטרית וחנה עמית-כוכבי