חזרה לדף התוצאות

לאור דן /// חוקר ספרות /// נולד בירושלים, ישראל /// 1944 /// גיל: 78
כותב/ת הערך: הולצמן אבנר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפידיה, רישיון Creative Commons

ז'אנרים אופייניים

ביוגרפיה

תחומי יצירה

ביקורת
עיון
עריכה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-04-01 00:00:00

חוקר ספרות
נולד בירושלים ב-1944 וגדל בשכונת רחביה. ב-1965 החל את לימודיו בחוגים לספרות עברית ולספרות אנגלית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. באותה שנה החל לעבוד במערכת החדשות של "קול ישראל", ועד 1971 שימש כעורכו של "יומן השבוע". ב-1975 השלים את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בשובו ארצה התמנה כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון. ב-1979 עבר לאוניברסיטת תל אביב, שבה הוא מלמד מאז ומשמש כיום פרופסור מן המניין ובעל הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו. בשנים 2000-1996 כיהן כראש החוג לספרות עברית ובשנים 2004-2000 כדיקן הפקולטה למדעי הרוח.
מאמרו המחקרי הראשון (1971) הוקדש לעיון במחזור הסיפורים "קורות בתינו" של ש"י עגנון. מאז ואילך נעשה עגנון למושא מרכזי של עבודתו. הוא חיבר מאמרים המאירים סוגיות, תקופות ופרשיות בחייו וממקמים את יצירותיו בהקשרים ביוגרפיים, היסטוריים ואינטלקטואליים. מבחר מהם כונס בספרו "ש"י עגנון: היבטים חדשים" (1995). ספר זה בישר את עבודתו הראשית על הסופר הגדול, הביוגרפיה המקיפה "חיי עגנון" (1998), שזיכתה אותו בפרס יצחק בן-צבי לחקר תולדות ארץ ישראל. זוהי הביוגרפיה המחקרית המלאה הראשונה של עגנון, והיא מבוססת על צבירה של רבבות פרטים, הבונים בהצטרפם יחד דיוקן רב-ממדי של הסופר מילדותו בבוצ'אץ' ועד אחרית ימיו בירושלים. ב-2008 פירסם ביוגרפיה נוספת של עגנון, מצומצמת בהיקפה, במסגרת סדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" היוצאת לאור במרכז זלמן שזר. בהקשר זה יש לציין גם את הספר "יצירתו של ש"י עגנון" מאת גוסטב קרויאנקר (1945-1891), ספר הפרשנות הראשון על עגנון שלאור הביאוֹ לדפוס בתרגום מכתב היד הגרמני, בצירוף מבוא מקיף (1991).
מוקד בולט נוסף בעבודתו הוא יצירתו של נתן אלתרמן. בספרו "השופר והחרב" (1983) כינס מסות המאירות בעיקר היבטים פוליטיים בשירתו הלירית והאקטואלית של אלתרמן וכן במחזותיו, ומציגות את המשורר כאדם המעורב כל כולו בהוויה החברתית והציבורית דאז. ב-1989 פירסם את הספר "על שתי הדרכים", ובו ההדיר את פנקסי הרשימות של אלתרמן המבטאים את עמדותיו הלא-שגרתיות בוויכוח שהתנהל בסוגיית העמידה היהודית בשואה, בין דרך המרד לדרך היודנראט. רבים ממאמריו המאוחרים יותר עוסקים אף הם באלתרמן המשורר כאיש ציבור, מימי כתיבת "מגש הכסף" ועד פעולתו אחרי מלחמת ששת הימים כראש וראשון לאנשי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. בשנת 2013 פרסם את הביוגרפיה אלתרמן. ביוגרפיה זו שהיא ככל הנראה המקיפה ביותר שנכתבה על המשורר, זכתה לשבחים רבים אך גם לביקורת. מי שהוביל את הביקורת היה דן מירון שטען שלאור לא התייחס כהלכה לפואטיקה של אלתרמן. לאור ואחרים תקפו את ביקורתו של מירון וטענו כי היא נובעת ממניע אישי (גם מירון עבד באותה התקופה על כתיבת ביוגרפיה של אלתרמן).
קבוצה שלישית של עבודותיו ממוקדת בסוגיית הכנעניוּת והכנענים כזרם רעיוני וכתנועה ספרותית רבת-תהודה, בעיקר בשנות הארבעים והחמישים. הוא ערך קובץ של מאמרי ביקורת על יצירתו של יונתן רטוש (1983) ופירסם שורה של מחקרים על שירי רטוש ומסותיו, על התשתית הרעיונית שהניח, על מקורות יניקתה של הקבוצה הכנענית, רישומה בזירה הציבורית ומקומה בהקשר הכללי יותר של ההוויה העברית "הארץ"-ישראלית ובזיקה למושג "שלילת הגולה" שרווח בתקופת היישוב. רוב מאמריו בסוגיה זו רוכזו באסופה "המאבק על הזיכרון" (2009) בצד עבודות על יוצרים ואנשי רוח נוספים: דוד שמעוני, אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג, נתן אלתרמן, דב סדן, ברוך קורצווייל ואהרן אפלפלד. הספר בכללותו מאיר את הספרות העברית ככוח פועל במרחב ההיסטורי, החברתי והאידיאולוגי וככוח מחולל של דימויים ומיתוסים יסודיים בתרבות העברית והישראלית במאה העשרים. בתשתיתו, כמו בתשתית כלל עבודתו של לאור, ניצבות שאלות יסוד על טיבה של הזהות שהתגבשה בארץ ישראל ובמדינת ישראל בדורות האחרונים, בסימן המתח המתמיד בין כוחות המסורת והזיכרון היהודי לבין דחיקת העבר, הכחשתו וחיפוש תחליפים לו בידי זרמים שונים בציונות החילונית.
קבצים מחקריים נוספים שערך או השתתף בעריכתם: "שמעון הלקין – מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו" (1975); "מאסף חיים הזז" (1978); "חיים הזז – האיש ויצירתו" (1984); "אורי ניסן גנסין – מחקרים ותעודות" (1986); "מבעד לפשטות – סיפור פשוט של ש"י עגנון בראי הביקורת" (1996); "קובץ עגנון" א'-ב' (1994; 2000). בצד עבודתו המחקרית פירסם בתקופות שונות רשימות ביקורת על הספרות המתהווה, ובולטת במיוחד סדרת הרצנזיות שלו ב"הארץ" במהלך שנות השמונים, הבוחנות בהעמקה יצירות סיפורת בולטות באותו עשור, ובהן ספריהם של אהרן מגד, משה שמיר, אהרן אפלפלד, א"ב יהושע, יהושע קנז, עמוס עוז, אנטון שמאס ודויד גרוסמן.

"ספר אחד במרכז: מבט על עגנון היום. שיחה על '"חיי עגנון"' מאת דן לאור". "מקרוב" 3. חורף 2000. 164-152; ארליך, דוד. "הטור השמיני". "הארץ" מוסף. 19.5.1989. 36-37; באר, חיים. "מאורעות גדולים לא אירעו אותי". "הארץ" ספרים. 15.7.1998. 4

אבנר הולצמן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אורי ניסן גנסין – מחקרים ותעודות, הארץ, המאבק על הזיכרון, השופר והחרב, חיי עגנון, חיים הזז – האיש ויצירתו, יומן השבוע, יצירתו של ש"י עגנון, מאסף חיים הזז, מבעד לפשטות – סיפור פשוט של ש"י עגנון בראי הביקורת, על שתי הדרכים, קובץ עגנון, ש"י עגנון: היבטים חדשים, שמעון הלקין – מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, מקרוב

תגיות חופשיות

כנענות

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות אנגלית
ספרות השוואתית
ספרות עברית

תחומי מחקר
ספרות

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
39 (1983)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *