חזרה לדף התוצאות

כץ (מרק) שרה /// מבקרת וחוקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 19302015 /// גיל
כותב/ת הערך: בר-יצחק חן

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

ביקורת
עיון

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-04-01 00:00:00

מבקרת וחוקרת ספרות
נולדה בירושלים. במלחמת העצמאות שירתה במסגרת קבוצת ביריה. למדה בסמינר למורים "מזרחי", ובהמשך לימדה במחנה לעולים חדשים בראש פינה ובבית הספר במושב חמד, שאותו ייסדה לאחר שעברה להתגורר במושב עם נישואיה. שימשה כמרצה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. ב-2003 זכתה בפרס שרת החינוך לתרבות יהודית. פירסמה שמונה ספרים ויותר ממאה מאמרי מחקר וביקורת העוסקים בשירת ימי הביניים ובספרות עברית חדשה.
הספרים הראשונים שפירסמה התבססו על עבודות התזה והדוקטור שלה והתמקדו בחקר יצירותיהם של דוד שחר וחיים הזז. ספרה "האני וגיבוריו בסיפורי דוד שחר" (עקד, 1975) בוחן את דמויות המספרים והגיבורים בסיפוריו הקצרים של שחר. ספרה "מראות בירושלים של דוד שחר" (1985) בוחן את ייצוגי הנוף הירושלמי, הפיזי כמו גם האנושי, ביצירתו של שחר, ויוצא מתוך נקודת הנחה שעיצובו הספרותי של הנוף הירושלמי מבטא את עמדתו האידיאולוגית, החברתית, הדתית והרגשית של המחבר.
עם זאת, עיקר כתיבתה הביקורתית והמחקרית של כץ מוקדש לשירת ימי הביניים. כתיבתה התמקדה במשוררים הנתפשים כ"גדולי הדור", ובהם משה אבן גבירול, יהודה הלוי ויצחק אבן גיאת. ספריה, שחלקם מהווים אסופות של מאמרים שפירסמה במהלך השנים בכתבי עת שונים, מתייחדים בכך שלצד בחינתם של היבטים פואטיים, תמטיים וז'אנריים, מושם בהם דגש רב על הקשר בין השירים לבין היבטים חוץ-טקסטואליים. כך, המונוגרפיה שכתבה על ר' יצחק אבן גיאת (1994) מתמקדת בניסיון לשרטט את דמותו של האיש ואת יחסיו עם אנשי רוח בני זמנו, מתוך חקר שירי החול של המשורר, כתביו ההגותיים וכתבי היסטוריונים בני התקופה. גם בספרה "פיתוחים פתוחים ואטורים" (מוסד הרב קוק, 1992), אסופת מאמרים שפירסמה בנושא יצירתו של אבן גבירול, היא בוחנת (לצד עיונים פואטיים, תמטיים וז'אנריים) את שירי המשורר כמקורות למידע אוטוביוגרפי וכן חברתי-היסטורי.
כמי שעסקה שנים רבות במחקר ובהוראה של שירת ימי הביניים, שמה לה למטרה לקרב קהל רב ליצירות אלה. ביטוי לכך מצוי הן במאמריה והן בספרה "בנות השיר הנאוות" (1995), אסופת מאמרים המכוונת לקהל משכיל רחב ואף כוללת פרק המוקדש להוראה של שירת ימי הביניים.
קו מנחה נוסף בכתיבתה הנו בחינת השפעתם של משוררי ימי הביניים על יוצרים אחרים, בין אם מדובר במשוררים בני תקופתם ובין אם מדובר ביוצרים עבריים מאוחרים יותר. מהלך מעין זה היא מבצעת בספרה "ביאליק בחבלי אבן גבירול" (1999), וכן במאמרים שונים הבוחנים את השפעות משוררי ימי הביניים על ביאליק, עגנון ואחרים.
נפטרה ב-2015.

בנטוב, יהושבע. "מגדולי הפייטנים של שירת ספרד". "מאזניים" ס"ט (8-7). 1995. 52-51; —. "בנות השיר ובני פרחח". "פסיפס" 36. 1997. 28-27; וגה, שמעון א'. "שרה כ"ץ, '"בנות השיר הנאוות"', היבטים פואטים חברתיים והיסטוריים ביצירתם של משוררי ספרד". "מהות" 20. 1998. 134-133; צימרמן, עקיבא. ""בנות השיר הנאוות"". "מבוע" 32. 1998. 160-158; פגיס, דן. "השנאה לשירת האהבה (תגובה לביקורת ותשובת שרה כץ)". "מאזניים" נ"א (1). יוני 1980. 48-45.

חן בר-יצחק

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

ביאליק בחבלי אבן גבירול, בנות השיר הנאוות, האני וגיבוריו בסיפורי דוד שחר, מראות בירושלים של דוד שחר, פיתוחים פתוחים ואטורים

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

מאזניים, מבוע, מהות, פסיפס

תגיות חופשיות

נוף

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

תחומי לימוד אקדמיים
הוראה
ספרות
ספרות עברית

תחומי מחקר
ספרות

עיר או ארץ מגורים
ישראל
מושב חמד

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
41 (1971)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.