חזרה לדף התוצאות

כפרי יהודית /// משוררת וסופרת /// נולדה בקיבוץ עין החורש, ישראל /// 1935 /// גיל: 86
כותב/ת הערך: קזמירסקי אורנה

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון Creative Commons

ז'אנרים אופייניים

ביוגרפיה
רומן

תחומי יצירה

פרוזה
שירה

פרסים

פרס אקו"ם
פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-04-01 00:00:00

משוררת וסופרת
נולדה בקיבוץ עין החורש, שהוריה היו ממייסדיו, ובו סיימה בית ספר יסודי ותיכון. ב-1952 התגייסה לצה"ל ושירתה כפקידה בחיל החימוש. אחרי סיום שירותה (1954) עברה לקיבוץ סאסא בגליל. ב-1962 התפרסם ספר שיריה הראשון, "הזמן ירחם" (מחברות לספרות), שניכרת בו אהבתה וזיקתה העמוקה לנוף. גם בשירים לזכרו של רון, בנה התינוק ששכלה, נמצאת לה נחמה במגע החושים עם הטבע. אחרי שבע שנים בסאסא עברה לקיבוץ שובל בנגב. בשנים 1969-1967 יצאה לשליחות מטעם "השומר הצעיר" בארצות הברית. ב-1986 עברה לכפר הנוער קדמה, וכעבור שלוש שנים התיישבה במזכרת בתיה, שם היא מתגוררת עד היום.
המעברים הגיאוגרפיים שעשתה מצאו את ביטויָם הן בעיסוקיה המקצועיים והן ביצירתה. בשנים שבהן חיה בקיבוצים עבדה בענפי השירותים והחינוך. בהיותה בשובל השתלבה בהוצאת ספרית פועלים בתרגום ובעריכת ספרים, והמשיכה בעיסוק זה גם לאחר שעזבה את הקיבוץ. באותן שנים יצאו לאור שישה ספרי שירה שלה, בהם "הרף הרגע הזה" (1966) ו"מכאן ומארץ אחרת" (1970), הנוגעים, כמו ספרה הראשון, ברגשות נפשיים השזורים בנופי "הארץ". ב-1977 התפרסם ספרה "אישה אחת עם שמשיה", שמשרטט דיאלוג בין ציורים לשירים.
כתבה עוד ספר שירים אחד, "איש אישה ציפור" (1993) ושני ספרי פרוזה. הראשון, "כל הקיץ הלכנו יחפים" (1996), נטוע בקיבוץ ילדותה ועוסק בשחזור פרטי המציאות של היחיד, יליד הדור הראשון בקיבוץ, נושא הבטחת החלוציות החדשה. ספר הפרוזה השני, "זושה" (2003), הוא שילוב של שני ז'אנרים, ביוגרפיה ורומן. גיבורת הספר, "זושה", עלתה לארץ עם קבוצת חלוצים מ"השומר הצעיר", היתה לקומוניסטית והצטרפה ל"תזמורת האדומה", רשת מודיעין סובייטית שפעלה באירופה הכבושה. לאחר שנתפשה עונתה והתאבדה בכלא הגרמני, כדי שלא תסגיר את חבריה. דמותה מתפענחת בספר בהדרגה, באמצעות תמונותיה, תעודות, ראיונות, שיחות ומכתבי אביה של כפרי, שהיה אהוב נעוריה. סיפורה ההרואי שזור במסעה הכפול של כפרי – זה שהוביל אותה בעקבותיה של "זושה" וזה שהוליד ביניהן דיאלוג דמיוני. הספר זכה לשבחים רבים.
זכתה בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1987), נבחרה לכלת פרס אקו"ם להישג השנה ביצירה (2003) וזכתה במלגת קרן הנשיא (2005).

בסר, יעקב. "יהודית כפרי: "זושה" שתקה עד הסוף". "עתון 77" 281. 2003. 13-16; ברטוב, חנוך. "עלייך להבין שאנשים אלה, כמו סופיה פוזננסקה, הסכימו להיות מוקרבים". "הארץ" תרבות וספרות. 10.10.2003. 2; ברטוב, יהודית. "תמיד היא תהיה שם". "עתון 77" 199. 1996. 25-24, 34.

אורנה קזמירסקי

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

איש אישה ציפור, אישה אחת עם שמשיה, הזמן ירחם, הרף הרגע הזה, זושה, כל הקיץ הלכנו יחפים, מכאן ומארץ אחרת

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, עתון 77

תגיות חופשיות

אמנות פלסטית, חלוצים, טבע, נוף, ציור, קיבוץ, שכול

מידע כללי

עיר או ארץ מגורים
ישראל
מזכרת בתיה
קיבוץ סאסא
קיבוץ שובל

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
24 (1959)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.