חזרה לדף התוצאות

טריינין אבנר /// משורר, סופר וחוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 19282011 /// גיל
כותב/ת הערך: מירון דן

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר

תחומי יצירה

עיון
פרוזה
שירה

פרסים

פרס ביאליק
פרס ברנר
פרס עגנון

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-03-01 00:00:00

משורר, סופר וחוקר ספרות
נולד בתל אביב, אך מגיל שנתיים חי בירושלים. שנה פורמטיבית משנות ילדותו עברה עליו במושבה באר יעקב. למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. נפצע קשה במלחמת העצמאות, שבה שירת כחייל כימאי במעבדה להכנת חומרי נפץ. ב-1954 הצטרף לצוות ההוראה של המחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית, ובה לימד "כימיה פיזיקלית" עד פרישתו ב-1996. הועלה לדרגת פרופסור חבר (1965), פרופסור מן המניין (1971) ושימש דיקן הפקולטה למדעי הטבע. פירסם מאמרים מחקריים רבים בתחומי ההתמחות שלו (ספקטרוסקופיה ופוטוכימיה) וכמה ספרי לימוד שזכו לתפוצה רחבה ("יסודות הכימיה", "כימיה פיזיקלית", "יסודות התרמודינמיקה").
סיפור ראשון שלו נדפס ב-1947 בשבועון "עתים" בעריכת א' שלונסקי, ואילו שיריו הראשונים ראו אור ב"משא" (הדו-שבועון) זמן קצר אחרי הקמת המדינה. אסופת שיריו הראשונה, "אזובי קיר", ראתה אור ב-1957 (הקיבוץ המאוחד), והשנייה, "הר וזיתים", אחרי הפסקה ארוכה, ב-1969. לאחר האסופה השלישית, "השער הסתום" (1976), נעשו פרסומי השירה שלו תכופים יותר. כך הופיעו ברווחי זמן קבועים בקירוב הספרים: "המערכה המחזורית" (1978); "לקט שיכחה" (1982); "אוקלידום" (1985); "החזרות" (1988); "זכרון המים" (1991); "מעלות אחז" (1996); "רואה זיתים" (2003); ו"הבולענים" (2009). ב-1999 כינס את שירתו בכרך המקיף "מחזורים": שירים: 1998-1952. כתב גם מאמרים בענייני ספרות וספר עיון: "בין שירה למדע: עיונים בשירה העברית החדשה" (2001).
משורר עתיר תרבות ועידון. מבחינות רבות הוא המשכיל במשוררים הישראליים, מי שהצליח למזג ידיעה יסודית בתחומים שונים של מדעי הטבע עם תרבות ספרותית-הומניסטית רחבה. היסוד ההגותי דומיננטי בשירתו, ועם זאת אין זו שירת הגות בלבד, אלא גם שירה חושנית ועזת רגשות, שקושרת את הקרוב והיומיומי בתקדימי מיתוס ודת, וחושפת את התשתית הפיזיולוגית ה"ניטרלית", המדעית-אובייקטיבית, של חיי היצר והרגש. מפעם לפעם אף פורצת בה מחאה מוסרית וחברתית חריפה, המביאה אותה אל סף הבוטות של השיר הפוליטי והממקדת את התבוננותה בהוויה הישראלית השסועה, ובייחוד בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
טריינין נע בשירתו בקביעות בין כמה מוקדים, שהוא מעמתם אלה עם אלה, מנסה למצוא דרכים למיזוגם, אך לרוב מודה ביושר אינטלקטואלי נוקב כי המיזוג המבוקש חומק ממנו, מותיר אותו תלוי בין קטבים שאינם ניתנים לקירוב. מכאן המתח הרגשי וההגותי היחיד במינו השופע משירתו; מתח המקשה על קליטתה והמייעד אותה בעיקר לקורא האנין, שאינו מבקש בשירה קסמים מהירים וגלויים לעין.
גם לשונו תובעת התמודדות מתמדת. ריתמית ומוזיקלית לעילא, ועם זאת חופשית לגמרי מחריזה וממשקל, היא מעמידה את הקורא בפני דחיסות הבעתית, הנובעת מצירוף של כמה מרכיבים מנוגדים: מחד גיסא, מצלול עשיר ומרוכז המתניע את השיר על פני רצפים צליליים "סמיכים", שיש בהם ל"עתים" משחק מילים שמתוך ההיאחזות בדמיון של העיצורים אלה לאלה; ומאידך גיסא, נטייה לקצרנות, לדילוג על פערים, לקפיצות אסוציאטיביות, לדחיסה של שני משפטים לתוך מתכונת תחבירית של משפט אחד, כשמילה או צירוף מילים משמשים בתפקיד כפול בשני המשפטים, בעוד המשורר מפיק את מרב המטען הסמנטי הן מן הרב-משמעות של המילים והן מן האפשרות להשתמש בהן בתור חלקי דיבר שונים במסגרת של "תחביר דו-פרצופי". בה במידה נפגשים בסגנונו שכלתנות אנליטית עם העצמה אקספרסיבית של ריגוש, או מיקוד מרבי של תיאור, אחיזה איתנה במקורות (בעיקר המקרא), עם חופש כמו-דיבורי.
לשונו השירית מרתקת במודעותה לעצמה, שאינה אלא פועל יוצא של המודעות המופלגת של המשורר למעשה השיר. מדובר כאן בערנות מלאה למשמעות הפיזית והמטפיזית של פעולת המוח, מערכת העצבים, החושים, הזיכרונות, הרגשות, הידיעות, התהיות, שכולם מניעים כביכול את היד הכותבת בעת שהיא מעלה את מילות השיר על הנייר.
מהמוקדים העיקריים של שירתו: צרור התנסויות ילדות, בעיקר במושבה ובירושלים, שהותירו משקע חושי רגשי כה עשיר, עד שהמשורר שב וחוזר ושב אליהן בכל קובצי שירתו, מגלה בהן משמעויות חדשות ומשלב אותן בהקשרים חדשים. בהתנסויות אלה קשורות גם הדמויות של ההורים בצעירותם: האב, חלוץ מרוסיה שהגיע לארץ ישראל של שנות העשרים מסין (המשורר מכניס את מסעו הארוך ל"מחזור המים" חובק התבל, המתנהל על פי חוקי הפיזיקה והכימיה, אך הנושא על גבו גם את רצונות האדם וכוונותיו); אחר כך פועל צרוב מלח ושמש במפעלי האשלג בים המלח. והאם, אישה עמלה, טורחת תמיד, מקיימת את ביתה באמצעים דלים.
לעומת ההתנסויות הללו – לא תמיד מרגיעות, אבל תמיד עזות ורעננות – הוא מעלה מסכת מתמשכת של התבוננויות נוקבות, לא מחוסרות אמפתיה אך בהירות ומדויקות, בכל סימני הבליה, דעיכת החיים, ההתרוקנות הן מן העוצמה הביולוגית והן מכוחות הרגש הדרושים לשם המשך הקיום. תחילה מתמקדות התבוננויות אלה בהורים הדועכים, באב אכול הסרטן, באם המאבדת את שפיות דעתה בדמנציה של זקנה. בהדרגה הן מוסטות אל המשורר המזדקן עצמו. אין למצוא בשירה הישראלית אנטומיה מקבילה לזו בישירותה, ביושרה, במהלכה הנוקב והבלתי-ותרני, המצרף רגישות מאופקת וחדות ללא פשרות של מדען.
צירוף ניגודים אחר מעמת הבלחות נוף מופלאות ברעננותן (בשיריו חוזר ומופיע האייקון של ענף שקד פורח כשהוא מתגלה לפתע מתוך הערפל החלבי של בוקר ירושלמי חורפי), המציינות שירה זו כאחת החטיבות החיוניות והצבעוניות ביותר בספרות הישראלית הירושלמית, עם מראות עוול וחזונות חורבן הנשקפים מאותו נוף ירושלמי עצמו. אלה האחרונים מחזירים את המשורר הן לזיכרונות ילדות ונעורים והן, בעיקר, למראות תנ"כיים, בעיקר לסיפור חייו ומותו של ישו. הר הזיתים, שזיתיו נכרתו זה כבר, ממלא תפקיד של "לוקוס" מרכזי ברובד זה של שירים. לאלה מצטרפות סדרות של התבוננויות נופיות והיסטוריות מרוחקות, כשהריחוק הגיאוגרפי והכרונולוגי משמש בהן להארכת הטווח של ההתבוננות ההגותית באינטראקציה שבין מקום לאדם, בין בית-גידול לשוכניו ובין עבר מצטבר לעתיד מסתמן. בכמה משירים אחרונים אלה, בייחוד באורבניים שבהם, קרב המשורר אל גבול הדיסטופיה הסאטירית.
כל המרכיבים הללו נבחנים בהקשרים רחבים של ההיסטוריה, התרבות, ובעיקר מדעי הטבע. אלה האחרונים, בסדר הסיבתי שהם חושפים במציאות, משמשים את המשורר כמין פרדיגמה גיאומטרית, שהשירים מעמתים אותה עם אי-הסדר ואי-הוודאות של האינטראקציות האנושיות. בקובץ "אוקלידום" עשה ניסיון ליצור גיאומטריה של הביוגרפיה, שהוא מהלך אירוני, שכן הביוגרפיה הודפת את הגיאומטריה והגיאומטריה אונסת את הביוגרפיה.
בכללותה עומדת שירתו בסימן הקרע בין תפישת חיים הנובעת מחיי הרגש, מהמוסר ומהתרבות ועיקרה אמונה בערכים מוסריים ואסתטיים וחתירה למימושם, לבין תפישת חיים מדעית, שאינה מסוגלת להודות בקיום האובייקטיבי של ערכים כאלה, הניתנים להתפרש כתוצאות של פעילויות הורמונליות או עצביות. ללא לאות, אך גם ללא הצלחה מלאה, מנסה המשורר, לכל אורך דרכו, למצוא את נקודות המגע בין שתי המערכות, המערכה ה"סגורה" – המדעית-אובייקטיבית, והמערכה ה"פתוחה" – המוסרית-אסתטית. נראה שלעולם לא יגיע לרגיעה בחיפוש הקשר בין המערכות או העולמות, ה"חור" שבעדו ניתן לעבור מן האחד אל האחר.
טריינין אינו משורר פופולרי. נוכחותו הציבורית מוגבלת. עם זאת, הוא משורר ישראלי "מז'ורי". ההיקף, העומק, התנופה והאיכות, וכן האותנטיות הישראלית הנופית של שירתו, מעמידים אותה בין ההישגים הבולטים ביותר של הספרות הישראלית.
זכה, בין השאר, בפרס מילוא (1969), בפרס עגנון (1979), בפרס ברנר (1986), בפרס ביאליק (1989) ובפרס פיכמן (1995).

ארן, דוד. "המדע העצוב של אבנר טריינין". "על המשמר". 10.1.1986. 16; —. "על שירי אבנר טריינין". "על המשמר". 27.6.1958; ברתנא, אורציון. "הדרך השלישית". "מאזניים" ע"ד (7). 2000. 57-58; מירון, דן. "בין שער הסתום לשער הרחמים: על שירתו של אבנר טריינין" "מחזורים". ירושלים: מוסד ביאליק. 1999. 574-419; —. "מרואה שחורות ל"רואה זיתים": על קובץ שירים חדש של אבנר טריינין". "קשת החדשה" 5. סתיו 2003. 86-61; עצמון, צבי. "לאחוז את הזמן במילים". "עתון 77" 296. אפריל 1997. 22-21; קרטון-בלום, רות. "מראה שקטה ובהירה". "הארץ". 25.11.1988. ב'8-ב'9; שמיר, משה. "בקולמוס מהיר". "על המשמר". 31.5.1957.

דן מירון

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

הערך באתר פרויקט בן יהודה

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אוקלידום, אזובי קיר, בין שירה למדע: עיונים בשירה העברית החדשה, הבולענים, החזרות, המערכה המחזורית, הר וזיתים, השער הסתום, זכרון המים, יסודות הכימיה, יסודות התרמודינמיקה, כימיה פיזיקלית, לקט שיכחה, מחזורים: שירים: 1998-1952, מעלות אחז, משא, עתים, רואה זיתים

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, מאזניים, מחזורים, על המשמר, עתון 77, קשת החדשה

תגיות חופשיות

ביקורת חברתית, דיסטופיה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כתיבה ניסיונית, מדע, מחאה, מחלה, מסע, מקרא, נוף, נצרות, סאטירה

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
כימיה
פיזיקה

בקשר ספרותי עם
שלונסקי אברהם

תחומי מחקר
ספרות

עיר או ארץ מגורים
באר יעקב
ירושלים
ישראל

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
29 (1957)

גודל ערך
ארוך

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

[contact-form-7 id="4" title="הצעת תיקון"]

הערה חשובה

הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

נגישות