חזרה לדף התוצאות

זינגר משה /// משורר ומתרגם /// נולד בתל אביב, ישראל /// 19351994 /// גיל
כותב/ת הערך: וינפלד דוד

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

שירת ילדים

תחומי יצירה

עיון
שירה
תרגום

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-02-01 00:00:00

משורר ומתרגם
נכדו של הרב ד"ר יעקב נאכט, פעיל ציוני ברומניה שעלה לארץ, חוקר ומשורר. גדל בתל אביב ולימים סיים את לימודיו בחוג לערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1963-1970 שהה בארצות הברית. עבד שנים אחדות במרכז ההסברה הממשלתי בירושלים.
ספר שיריו הראשון, "שירים קטנים" (בחתימת משה הנעמי), ראה אור ב-1960 בהוצאת מחברות לספרות. אחריו הופיעו שני קונטרסי שירה: "אמרתי לרותי" (1975) ו"אמרתי למורי" (1978). שניהם נכתבו לרגל יום ההולדת השנים-עשר של בנותיו וכל אחד מהם כולל שנים-עשר שירים "על החרף ועל ירושלים". מעיזבונו ראה אור "שירת האותיות" (2009), ספר שירה לילדים המבטא את אהבתו "לחרוז, לאותיות ולשפה בכלל" (מסג, 2010).
יצירתו עומדת בסימן השיר הלירי הקצר, המתנגן והמלוטש מבחינה צורנית. הוא נאמן לכללים המסורתיים של החרוז והמשקל וכן למבנה הבית השירי שיש בו אחדות מצד הנושא, התמונה והאווירה. הליריקה הבהירה שואפת לעתים – מדעת – אל המינורי מתוך התבוננות אוהבת בקרוב ובאינטימי. התודעה המשתקפת לעתים בשירים היא כעדותו של ילד "כי השירים נכתבו לאותו ילד השוכן בכל אחד מאתנו, שאינו חדל להשתאות, לגלות את העולם יום-יום מחדש".
מקום מרכזי בעשייתו הספרותית של זינגר נועד לתרגומי השירה שלו, בעיקר מגרמנית ומאנגלית. במיוחד זכו להערכה רבה תרגומיו משירתו המוקדמת של ר"מ רילקה. הללו כונסו ב"באור חפשוך מלאכים רבים" (1987). הוא תירגם גם את "מוזיקה קאמרית" של ג'יימס ג'ויס (1959, בחתימת משה הנעמי) ואת "סונטות מן הפורטוגזית" של אליזבט בארט-בראונינג (1989). תרגומיו משירת העולם (בין השאר משל בודלר והיינה) כונסו ב"היא בשנתה אומרת אהבה" (1983). מעטים מתרגומיו נדפסו בכתבי עת ולא כונסו (בהם המזמור הראשון מתוך "התפת" של דנטה שפורסם ב"שבו" 1, 1998). על תפישת התרגום שלו כתב זינגר במאמר "תרגום שירה תרגום לכאורה תרגום רע" (בחתימת הנעמי, "חדרים" 2, 1981). בפרוזה תירגם ספרים רבים, בין השאר את "ההוביט" מאת ג'ר"ר טולקין (בחתימת משה הנעמי, 1976); בן "הארץ" מאת ריצ'רד רייט (1986); "דקלי פרא" של ויליאם פוקנר (1990); "פסוקי השטן" של סלמן רושדי (1989, בהשמטת שם המתרגם); "חוג הגדי" של הנרי מילר (1989); "הטרילוגיה הניו-יורקית" של פול אוסטר (1991); "רעש לבן" של דון דלילו (1991); ואת "הנדרסון מלך הגשם" (1992) ו"כוכבו של מר סאמלר" (1993) מאת סול בלו.
זינגר פירסם גם מאמרים ועיונים בשאלות לשון וספרות. אלה לא כונסו בספר – להוציא הספרון "פרקים בספרות העברית באמריקה" (1970). הוא נמנה עם צוות ההיגוי של המילון "רב-מילים", כינס את מאמריו של חיים בלאנק "לשון בני אדם" (1989) והוסיף אחרית דבר, וכן כתב טור בענייני לשון ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות". בענייני ספרות פירסם רשימות על יוצרים שונים, בהם דוד פוגל. הביא לדפוס בליווי דברי הקדמה את מאמרו של פוגל "לשון וסגנון בספרותנו הצעירה" ("סימן קריאה" 3-4, 1974) וכן את מכתביו של פוגל אל ידידו שמעון פולאק ("הדאר", 31.7.1970).

אוורבוך אורפז, יצחק. "חי כמחפש אבידה (משה זינגר, משורר, מתרגם לשונאי – שנה למותו)". "ידיעות אחרונות". 8.12.1995; אטינגר, אסתר. "ואת תהיי זוכרת/ כשלא אהיה בעולם". "חדרים" 12. 1996. 63-65; מסג, סבינה. "אי כל כך ודאי, וכל כך לא קיים". "הארץ" ספרים. 15.1.2010. 1.

דוד וינפלד

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אמרתי למורי, אמרתי לרותי, באור חפשוך מלאכים רבים, בן הארץ, דקלי פרא, הארץ, הדאר, ההוביט, הטרילוגיה הניו-יורקית, היא בשנתה אומרת אהבה, הנדרסון מלך הגשם, התפת, חדרים, חוג הגדי, ידיעות אחרונות, כוכבו של מר סאמלר, לשון בני אדם, מוזיקה קאמרית, סונטות מן הפורטוגזית, סימן קריאה, פסוקי השטן, פרקים בספרות העברית באמריקה, רב-מילים, רעש לבן, שבו, שירים קטנים, שירת האותיות

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, חדרים, ידיעות אחרונות

תגיות חופשיות

שירה לירית

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
ערבית

תחומי מחקר
לשון
ספרות

עיר או ארץ מגורים
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
25 (1960)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.