חזרה לדף התוצאות

זיאד תופיק /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בנצרת, ישראל /// 19291994 /// גיל
כותב/ת הערך: שיטרית אריאל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון נחלת הכלל

ז'אנרים אופייניים

אוטוביוגרפיה וממואר
סיפור קצר

תחומי יצירה

פרוזה
שירה
תרגום

שפות יצירה

ערבית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-02-01 00:00:00

משורר ומתרגם בשפה הערבית
נולד בנצרת ובה סיים את לימודי התיכון. ב"על" תואר ראשון בספרות רוסית מאוניברסיטת מוסקבה. תירגם יצירות ספרות מרוסית לערבית. היה פעיל פוליטי במפלגות קומוניסטיות כבר בצעירותו, ומחה כנגד הנוכחות הבריטית בארץ ובהמשך נגד הממשל הצבאי הישראלי. הובא למשפט בגין תקיפת שוטר באחת ההפגנות שהשתתף בהן ונשפט למאסר. לדבריו, בכלא למד עברית, ושם פנה לכתיבת שירה בערבית. היה חבר מועצת עיריית נצרת מאז הקמתה ב-1954. היה חבר כנסת מטעם רק"ח וחד"ש (1990-1973; 1994-1992). היה ראש עיריית נצרת בשנים 1994-1975. היה לו חלק מכריע בקבלת ההחלטה "על" הכרזת השביתה הכללית ביום האדמה הראשון ב-30 במרס 1976. נשא את דגל "שתי מדינות לשני עמים", נלחם בקיצוניות הדתית וקרא לסובלנות, אחוות עמים ושוויון זכויות, והתנגד לשימוש באלימות כנגד אזרחים ישראלים. נאבק למען זכויות אסירים וחיבר דוח בנושא התעמרות סוהרים באסירים שיצא לאור בעיתון "על" "המשמר" (1987).
פירסם שישה ספרי שירה והוא משורר מוערך בעולם הערבי. הראשון, "אני" "לוחץ" "לכם ידיים", יצא לאור ב-1966 בחיפה (מטבעת אל-אתתחאד). הוא כולל את שירו המפורסם "בלתי אפשרי", שקבע את הנימה הפוליטית שמאפיינת את שירתו, שניתן לכנותה שירת מחאה: "בְּלוֹד וְרַמְלָה וְהַגָּלִיל/ כָּאן… עַל בָּתֵּי חַזְכֶם אָנוּ נִשְׁאָרִים כְּמוֹ חוֹמָה/ וּבְתוֹךְ גְּרוֹנוֹתֵיכֶם/ כַּחֲתִיכַת זְכוּכִית כְּמוֹ קוֹץ הַצָּבָּר/ וּבְעֵינֵיכֶם/ סוּפַת אֵשׁ" (תרגום שלי, א"ש). לעתים הוא מתייחס למאורעות מוגדרים, כמו בשיר "מכתב אל סאדאת", שמופנה לאנואר סאדאת ונכתב בשלהי 1975: "הַבּוּז לְךָ, לֹא נִצַּחְתָּ, לֹא/ לֹא אַתָּה עָבַרְתָּ אֶת מֵי הַתְּעָלָה/ […] אַתָּה שֶׁהִשְׁפַּלְתָּ אֶת עַמְּךָ/ כֵּיצַד תָּמִיר דָּם וּמוֹלֶדֶת/ תְּמוּרַת חוֹפֶן-כֶּסֶף/ כֵּיצַד תִּמְכּוֹר אֶת דָּם הַחֲלָלִים" (מערבית: רוג'ה תבור, "החזרה אל השבט: אנתולוגיה שירה ערבית מתורגמת לעברית", 1996, 199).
הוא הרבה לתאר פרטים המאפיינים את נופי הארץ כגון קוץ הצבר, עצי זית, מטעי תפוזים, כרמים ואפילו אבנים דוממות, ובהם להפיח משמעות סמלית של בית, של מקום ושל שייכות עמו לארץ הזאת. דוגמה ציורית במיוחד לשימוש כזה ניתן למצוא בשיר ""על" גזע עץ זית", שבו נכתב כי את העדות לסבלו הוא יגלף "על" גזע עץ הזית שבחצר ביתו, משום שהוא לא יכול לקנות נייר ומשום שמחרימים את כתביו בחיפושים שעורכים בביתו מדי יום. ברברה פרמנטר (1994) ציינה כי בשיר זה מעניק עץ הזית צורה מוחשית לתחושה מופשטת של מקום תחת איום.
בהנצחת התרבות המסורתית המקומית ראה ערך פוליטי "על"יון. כך חיבר את הספר "מצב" "העולם" (1975), שכולל סיפורים קצרים המהדהדים סיפורים מהפולקלור הערבי המקומי. פירסם גם "אוטוביוגרפיה" בשם "אוטוביוגרפיה" שיצאה לאור ב-1994, השנה שבה מת בתאונת דרכים. מהדורת שירים מכונסים בשם "דיוואן" "תופיק זיאד" יצאה לאור ב-2000.

زيدان, رقية. أثر الفكر اليساري في الشعر الفلسطيني: محمود درويش, سميح القاسم, توفيق زياد. كفر قرع: مجمع اللغة العربية. 2009; عطوات, محمد. "الشعر الفلسطيني داخل الأرض المحتلّة". الاتجهات الوطنية: في الشعر الفلسطيني المعاصر من 1918 إلى 1968. بيروت: منشورات دار الآفاق الجديدة. 1997. 218-243;
אלעד-בוסקילה, עמי. "משמואל בן עאדיה לשיילוק החדש – דמות האחר הישראלי/היהודי/הציוני/העברי". "האור הקלוש: ייצוגים ותדמיות של דמות האחר בספרות הערבית המודרנית". תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 2005. 52-38;
Elmessiri, Abdelwahab. "The Palestinian Wedding: Major Themes of Contemporary Palestinian Resistance Poetry". Journal of Palestine Studies 10.3. 1981. 77-99; Hoffman, Adina. "Lives of the Poets" and "Landslides". My Happiness Bears No Relation to Happiness: A Poet's Life in the Palestinian Century. New Haven: Yale University Press, 2009. 255-279, 322-333; Parmenter, Barbara M. "Landscapes of Home". Giving Voice to Stones: Place and Identity in Palestinian Literature. Austin: University of Texas Press. 1994. 70-85.

אריאל שיטרית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אוטוביוגרפיה, אני, דיוואן, החזרה אל השבט: אנתולוגיה שירה ערבית מתורגמת, המשמר, העולם, לוחץ, לכם ידיים, מצב, על, תופיק זיאד

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

האור הקלוש: ייצוגים ותדמיות של דמות האחר בספרות הערבית המודרנית

תגיות חופשיות

ביקורת פוליטית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מחאה, נוף, פולקלור

מידע כללי

שפות תרגום
עברית

תארים אקדמיים
ראשון

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת מוסקבה

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות רוסית

עיר או ארץ מגורים
נצרת

זהות אתנית/דתית
ערבי/ה
ערבי/ה מוסלמי/ת

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.