סופרת ועורכת
נולדה בקיבוץ ברעם. בשנים 1985-1987 השלימה את לימודיה לתואר הראשון בחוג להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. לאחר נישואיה השתקעה עם משפחתה ב-1995 בקיבוץ עין שמר. משמשת כמורה לספרות בבית הספר התיכון "מבואות עירון", עוסקת בביקורת מגדרית ובכתיבת תוכניות לימוד בנושאי מגדר עבור משרד החינוך. בתה של הסופרת עליזה עמיר.
פרסומה הראשון היה שני שירים תחת הכותרת "דצמבר 81 הולך ומתמשך" בחוברת "שדמות" (פ"ה, 1983). ספרה הראשון, "איך ניצחתי במלחמה", ראה אור ב-1992 (זמורה-ביתן). במרכזו בת קיבוץ המתקשה להסתגל למנגנון הקשוח והמסובך של צה"ל בעת מלחמת לבנון. ספרה "דבק שקדים או ציאניד" (1996) הוא רומן שבו מתוארת ההתמודדות הקשה בחברת נעורים בקיבוץ, מול העיוותים וההשקפות השמרניות, על רקע פרשה ידועה של התעללות מינית בקיבוץ. הספר "האחיות שוסטר נכנסות להריון" (2002) הוא רומן רב-קולי המביא את סיפוריהן של ארבע נשים דרך תיאור יחסן אל תהליכי היריון ולידה, אל ילדיהן, ומערכת היחסים שביניהן. הספר "עלילות ג'וזפינה" (2005) הוא לקט טורי העיתונות שכתבה בעיתון "הקיבוץ" במשך כמה שנים. החוויה הקיבוצית מובאת כאן בצורה קומית-מרירה, מטעמה של מספרת לא שגרתית.
מעמדן של נשים בחברה בכלל ובחברות סגורות בפרט (קיבוץ, צה"ל) הוא נושא מרכזי בספריה. נושא בולט נוסף בכתיבתה הוא אלימות חברתית, בייחוד כלפי נשים, ויחסה של החברה אליה. את שני הנושאים היא מעצבת בהסתכלות מקורית ואמינה. נדמה גם כי הנימה ההומוריסטית השזורה בספריה מאפשרת לה לטפל בנושאים טעונים מסוג זה בלי להעיק על הקורא.
כתבה גם כמה ספרים לילדים והוציאה שתי סדרות של ספרות קלאסית מן המיתולוגיה, בעיבודה, וכן סדרה של עיבודים לסיפורי בראשית. ערכה כמה ספרי עיון ופירסמה מאמרים בנושא מעמד הנשים בעיתונות הארצית והקיבוצית. מאמריה בנושאי מגדר בכלל, ובנושא נשים בקיבוץ בפרט, נדפסו בכתבי עת ובאסופות, ובהם "פוליטיקה", "נגה", Jewish Motherhood ועוד. היא מקדישה את כתיבתה העיונית לדמויות של נשים במאבקן עם העולם ועם עצמן.

פראג, אורית. "ג'וזפינה כבר לא על הגדר". "הדף הירוק". 6.10.2011; קריץ, אורי וראובן קריץ. "התעללות וצמיחה: רקפת זהר. "דבק שקדים או ציאניד"". "סיפורי "הקיבוץ" ג'. תל אביב: סיפורי פורה. 1997. 1355-1373.

אלישע פורת