סופרת
נולדה בלגניצה, פולין, בשם אלאונורה גרינוורצל ועלתה לארץ עם משפחתה ב-1957. תחילה התגוררה במעברה בטבריה עילית, ובהמשך עברה עם משפחתה לחולון. למדה ספרות כללית, פילוסופיה וחינוך באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיה עבדה כמורה לספרות בבתי ספר תיכוניים. בשנים 1979-1985 עבדה כעורכת חדשות ב"מעריב". ב-1985 עזבה את עבודתה בעיתונות, עברה לירושלים והחלה לכתוב "פרוזה". כיום מנהלת גלריה לצורפות בירושלים ובעלת בלוג באתר "דה מרקר", שבו היא מפרסמת רשימות וסיפורים. סיפורים קצרים פרי עטה התפרסמו בשנים 1992-1988 ב"הארץ" וב"מעריב", וכן בכתבי העת "אלפיים" ו"פרוזה". סיפוריה "למה התכוון קהלת (או על תפקיד החלומות)" ו"תסביך סינדרלה" תורגמו לאנגלית ולגרמנית, בהתאמה.
ספרה הראשון, "שאון מותו של שימק", התפרסם ב-1989 בהוצאת עם עובד. הספר כולל סיפורים קצרים בעלי גוון סוריאליסטי, שעלילתם נעה בין היומיומי לפנטסטי. המצבים הלא-מציאותיים והאבסורדיים, האפיזודות שהקשר ביניהן לא תואם תמיד את כללי ההיגיון, המצבים הקיומיים והרגשיים שאותם מבטאים הסיפורים, והתחושה שטמונה בדברים משמעות סמלית כלשהי, גם אם איננה גלויה – כל אלה מקנים לחלק ניכר מן הסיפורים אווירה של חלום. לדוגמה, העיר הדמיונית מאלאוורה, החוזרת בכמה סיפורים, מופיעה הן כזירת התרחשות של אירועים דמיוניים מוזרים, שכמו לקוחים מתוך חלום (בסיפור "תום עובר ממאלאוורה לאשדוד") והן כסמל למצב תודעתי ורגשי מסוים (בסיפור "איך הייתי לסופרת"). הסיפורים בקובץ זה מעודדים את הקוראים לבצע קריאה פרשנית ומעלים אפשרויות פרשניות שונות, שאינן מתכנסות לכדי מסגרת פרשנית ברורה ומהודקת.
ספרה השני, "באבא יאגה" (2001), מבוסס על הביוגרפיה שלה, והוא מסופר מנקודת מבטה של ילדה המבליעה בתוכה גם את זווית הראייה של המבוגרת. העלילה מתמקדת בחוויות הילדות בחיק המשפחה בלגניצה שבפולין, אך דרכן עולה גם התמודדות הסובבים אותה עם מלחמת העולם השנייה ועם שלטון סטאלין, וכן סוגיות הקשורות לזהות, הן אישית והן תרבותית ולאומית. חוויותיה של הילדה והבנתה את המתרחש סביבה מתווכות על ידי דמויות מאגדות הילדים המקומיות, ובראשן המכשפה "באבא יאגה", שבדמותה מתגלמות חרדותיה של הילדה.

צור, יגאל. "מיותר ומרגיז". "על המשמר". 25.8.1989. 18; המרמן, אילנה. "על רשימה מיותרת ומרגיזה". "על המשמר". 22.9.1989. 19; גוטקינד, נעמי. "בסימן חוסר ודאות קיומית". "הצופה". 30.6.1989. 6; מטלון, רונית. "יצאתי לחופשה ללא תשלום כדי לחשוב על המוות". "הארץ" מוסף. 23.6.1989. 36-34.

חן בר יצחק