חזרה לדף התוצאות

ויז'בצקי-זיו אסתר /// סופרת /// נולדה בלגניצה, פולין /// 1947 /// גיל: 75
כותב/ת הערך: בר-יצחק חן

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון Creative Commons

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר

תחומי יצירה

עיתונאות
פרוזה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

מוריה דיין קודיש
תאריך עדכון אחרון: 2018-11-01 00:00:00

סופרת
נולדה בלגניצה, פולין, בשם אלאונורה גרינוורצל ועלתה לארץ עם משפחתה ב-1957. תחילה התגוררה במעברה בטבריה עילית, ובהמשך עברה עם משפחתה לחולון. למדה ספרות כללית, פילוסופיה וחינוך באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיה עבדה כמורה לספרות בבתי ספר תיכוניים. בשנים 1979-1985 עבדה כעורכת חדשות ב"מעריב". ב-1985 עזבה את עבודתה בעיתונות, עברה לירושלים והחלה לכתוב "פרוזה". כיום מנהלת גלריה לצורפות בירושלים ובעלת בלוג באתר "דה מרקר", שבו היא מפרסמת רשימות וסיפורים. סיפורים קצרים פרי עטה התפרסמו בשנים 1992-1988 ב"הארץ" וב"מעריב", וכן בכתבי העת "אלפיים" ו"פרוזה". סיפוריה "למה התכוון קהלת (או על תפקיד החלומות)" ו"תסביך סינדרלה" תורגמו לאנגלית ולגרמנית, בהתאמה.
ספרה הראשון, "שאון מותו של שימק", התפרסם ב-1989 בהוצאת עם עובד. הספר כולל סיפורים קצרים בעלי גוון סוריאליסטי, שעלילתם נעה בין היומיומי לפנטסטי. המצבים הלא-מציאותיים והאבסורדיים, האפיזודות שהקשר ביניהן לא תואם תמיד את כללי ההיגיון, המצבים הקיומיים והרגשיים שאותם מבטאים הסיפורים, והתחושה שטמונה בדברים משמעות סמלית כלשהי, גם אם איננה גלויה – כל אלה מקנים לחלק ניכר מן הסיפורים אווירה של חלום. לדוגמה, העיר הדמיונית מאלאוורה, החוזרת בכמה סיפורים, מופיעה הן כזירת התרחשות של אירועים דמיוניים מוזרים, שכמו לקוחים מתוך חלום (בסיפור "תום עובר ממאלאוורה לאשדוד") והן כסמל למצב תודעתי ורגשי מסוים (בסיפור "איך הייתי לסופרת"). הסיפורים בקובץ זה מעודדים את הקוראים לבצע קריאה פרשנית ומעלים אפשרויות פרשניות שונות, שאינן מתכנסות לכדי מסגרת פרשנית ברורה ומהודקת.
ספרה השני, "באבא יאגה" (2001), מבוסס על הביוגרפיה שלה, והוא מסופר מנקודת מבטה של ילדה המבליעה בתוכה גם את זווית הראייה של המבוגרת. העלילה מתמקדת בחוויות הילדות בחיק המשפחה בלגניצה שבפולין, אך דרכן עולה גם התמודדות הסובבים אותה עם מלחמת העולם השנייה ועם שלטון סטאלין, וכן סוגיות הקשורות לזהות, הן אישית והן תרבותית ולאומית. חוויותיה של הילדה והבנתה את המתרחש סביבה מתווכות על ידי דמויות מאגדות הילדים המקומיות, ובראשן המכשפה "באבא יאגה", שבדמותה מתגלמות חרדותיה של הילדה.

צור, יגאל. "מיותר ומרגיז". "על המשמר". 25.8.1989. 18; המרמן, אילנה. "על רשימה מיותרת ומרגיזה". "על המשמר". 22.9.1989. 19; גוטקינד, נעמי. "בסימן חוסר ודאות קיומית". "הצופה". 30.6.1989. 6; מטלון, רונית. "יצאתי לחופשה ללא תשלום כדי לחשוב על המוות". "הארץ" מוסף. 23.6.1989. 36-34.

חן בר יצחק

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אלפיים, באבא יאגה, דה מרקר, הארץ, מעריב, פרוזה, שאון מותו של שימק

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, הצופה, על המשמר

תגיות חופשיות

אבסורד, סוריאליזם, פולקלור, פנטזיה

מידע כללי

שפות תרגום
אנגלית
גרמנית

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
חולון
ספרות
ספרות כללית
פילוסופיה

עיר או ארץ מגורים
חולון
ירושלים
ישראל
מעברת טבריה עילית

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
42 (1989)

גודל ערך
קצר

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    וידאו

    מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.