חזרה לדף התוצאות

דרוויש זכי /// סופר, מחזאי, מתרגם ועורך בשפה הערבית /// נולד בכפר אל-בירווה, ישראל /// 1944 /// גיל: 78
כותב/ת הערך: שיטרית אריאל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

מחזאות
עריכה
פרוזה
תרגום

שפות יצירה

ערבית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00

סופר, מחזאי, מתרגם ועורך בשפה הערבית
נולד בכפר אל-ברווה בגליל, שנהרס כליל ב-1948. את לימודי התיכון סיים בכפר יסיף. מתגורר בכפר ג'דיידה שבגליל. בעל תואר ראשון ושני בערבית ובחינוך מאוניברסיטת חיפה. שימש מורה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, ולאחר מכן גם מנהל בית הספר התיכון "אל-שעב". היה עורך העיתון "אסואר" והעורך הראשי בנדאא אל-"אסואר" וכן שימש ראש מחלקת התרבות באגודת הסופרים הפלסטינים בישראל.
חיבר תשעה קובצי סיפורים קצרים, שני רומנים ושני מחזות, וממשיך לפרסם מאמרים וסיפורים בעיתונות. על פי החלוקה של החוקר מחמוד גנאים (2008), דרוויש משתייך לדור השני של סופרים פלסטינים אזרחי מדינת ישראל. את קובץ הסיפורים הראשון שלו, "חורף ההתנכרות", פירסם ב-1970 (ירושלים: מג'ללת אל-שרק). את הרומן הראשון שלו, "היציאה ממישור אבן עאמר", פירסם ב-1983. תירגם לערבית, בין השאר, את ספרו המחקרי של שמעון בלס "הספרות" "הערבית בצל המלחמה" (1984). מבחר מסיפוריו תורגם לאנגלית.
בסיפוריו מורגשת זיקה למסורת הסיפורת הערבית לדורותיה, כפי שמשתמע בבירור, בין השאר, מן הסיפור "אלף לילה ולילותיים" (מתוך הקובץ "הכלבים", 1981, עברית: משה חכם, מתוך "סיפורים פלסטיניים", 1997, עמ' 67-64). סגנון סיפוריו נע בין הריאליסטי לפנטסטי. בחלק מספריו התרכז בקשר שבין הפלסטיני לאדמתו, במרחב הפלסטיני ובעברו, כפי שמשתמע למשל מהסיפור "סוסים". עסק גם בנושאים אחרים: המתח בין דור הבנים לדור האבות והקשר המשתנה של כל דור לאדמת המולדת (למשל בסיפור הקצר "האדמה" מתוך הקובץ "החורף והגלות", עברית: משה חכם, מתוך "סיפורים פלסטיניים", 1997, עמ' 63-59); הבעיות שעמדו מול הדור הצעיר שגדל בכפרים, והפיתויים של העיר. עניין אחרון זה בא לידי ביטוי בסיפור הקצר ""החורף והגלות"" (עברית: נעים עריידי, מתוך "חיילים של מים", 1988, 28-21). כאן הוא מגולל את קורותיו של גבר צעיר שעבר מהכפר לעיר. האיש מתגורר בבניין הממוקם על הגבול שבין החלק הישן לחלק החדש של העיר, מיקום המסמל את מקומו של הגיבור על קו התפר בין העולם המסורתי לעולם המודרני. העיר, בכללה, מסמלת את העולם המודרני ומוצגת כ"גלות אצל קרובים", שהיא, לדברי המחבר, כואבת יותר מהגלות אצל זרים.
הסיפור "האיש שמשקר הרבה" (עברית: נעים עריידי, מתוך "חיילים של מים", 1988, 29-34) עוסק גם הוא בקיום לימינאלי, הפעם בגבול בין האמת לשקר. גיבור הסיפור למד לשקר כבר בילדותו כדי להימנע מעונשים, אך עם הזמן נמחקים הגבולות בין שקר לאמת והוא משקר בלי הרף. רוב שקריו הם "שקרים לבנים", עובדה המעמידה בסימן שאלה את חומרת מעשה השקר. אולי משום כך מפתיע באופן מיוחד הסוף הסוריאליסטי והגרוטסקי של הסיפור, כאשר אחד מ"השקרים הלבנים" הללו הופך למציאות אכזרית. בסיפוריו קיים מנעד סגנוני רחב, המתבטא גם בשימוש בזרם התודעה המשולב ברכיבים פנטסטיים. בשנת 2017 פרסם את סיפורו "האיש שמשקר הרבה" באנתולוגיה תמונה קבוצתית.

غنايم, محمود. المدار الصعب: رحلة القصة الفلسطينية في إسرائيل. كفر قرع: دار الهدى. 1995. 192-190; القاسم, نبيه. "قصص الجياد والجديد في إبداع زكي درويش". القصة الفلسطينية في مواجهة حزيران: دراسات نقدية. كفر قرع: دار الهدى. 2007. 49-51;
Elad-Bouskila, Ami. Modern Palestinian Literature and Culture. London: Frank Cass 1999. 1-13; Ghanayim, Mahmud. The Quest for a Lost Identity: Palestinian Fiction in Israel. Wiesbaden: Harrassowitz. 2008. 1-19, 93-118.

אריאל שיטרית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אסואר, החורף והגלות, היציאה ממישור אבן עאמר, הכלבים, הספרות, הערבית בצל המלחמה, חורף ההתנכרות, חיילים של מים, נדאא אל-אסואר, סיפורים פלסטיניים

תגיות חופשיות

אורבניות, גלות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, זרם התודעה, סוריאליזם, פנטזיה, ריאליזם

מידע כללי

שפות תרגום
אנגלית
עברית

תארים אקדמיים
שני

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת חיפה

תחומי לימוד אקדמיים
חינוך
ערבית

עיר או ארץ מגורים
ישראל
כפר ג'דיידה

זהות אתנית/דתית
ערבי/ה
ערבי/ה מוסלמי/ת

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.