חזרה לדף התוצאות

ג'ובראן סאלם /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בפקיעין, ישראל /// 19412011 /// גיל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

שירה
תרגום

שפות יצירה

ערבית

מעדכן/ת הערך

מוריה דיין קודיש
תאריך עדכון אחרון: 2018-08-01 00:00:00

משורר ומתרגם בשפה הערבית
נולד בכפר פקיעין. למד בתיכון בנצרת, ובעל תואר ראשון בשפה וספרות אנגלית ובהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה (1975). הצטרף למפלגה הקומוניסטית רק"ח ב-1962 ונמנה עם מייסדי החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). בשנים אלה החלו שיריו הראשונים לראות אור ב"אל-אתתחאד", "אל-ג'דיד" ו"אל-ע'דד". כתב וערך בעיתונות הערבית הקומוניסטית הישראלית; שימש כעורך ראשי בעיתון "אל-אתתחאד" (עד 1992), וכן ערך במוסף הספרות שלו "אל-ג'דיד". כמו כן ערך את מגזין הספרות "אל-מוסתקבאל". כתב גם בעיתונות העצמאית הערבית המקומית, בין השאר בשבועונים "אל-עין" ו"אל-אהאלי", וכן גם בעיתון הירדני "אל-ראי" ובעיתון הלבנוני "אל-נהאר". כתב מאמרים גם בעיתונים עבריים: "דבר", "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". תירגם שירה מעברית לערבית, וכן שימש מרצה לתרגום עברית-ערבית במכללת "בית ברל". דוגמה בולטת לתרגומו היא ספר השירים "עץ תפוחים וזאב" מאת חניתה הלוי, שבו התרגום לערבית מופיע מול המקור בעברית וכולל גם הקדמה של ג'ובראן (עקד, 1996). היה מן הראשונים שעסקו בצורה אינטנסיבית בהוראת השואה למורים ולתלמידים ערבים – תחילה במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, שבו שימש מנהל שותף, ואחר כך במרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, שבו שימש מרצה בכיר במרכז לתולדות השואה. זכה בפרס משרד התרבות והספורט ליוצרים בשפה הערבית (2006).
פירסם שלושה קובצי שירה. הראשון שבהם, "מילים מהלב", ראה אור ב-1971 (עכו: מטבעת אל-קבס אל-ערבי); וכן "שירים במעצר בית" (1972) ו"חברי השמש" (1975), שתורגמו לשפות רבות. בראשיתה היתה שירתו פוליטית ומגויסת, נתנה ביטוי לאהבה עזה למולדת ויצאה כנגד דיכוי ומלחמות בארץ ובעולם, כפי שמשתקף בשיר "והייתה הטרגדיה לחם חוקנו", שבו הוא כותב על "דו-שיח תותחים": "הַקֶּטֶל/ כְּמוֹ הַנִּישּׂוּאִין כְּמוֹ הַגֵּירוּשִׁין/ נַעֲשָׂה מְאוֹד נָפוֹץ/ בַּמּוֹלֶדֶת שֶׁלִּי/ וְהַכּוֹל פֹּה נַעֲשָׂה יָקָר/ פְּרָט לַדָּם" (תרגום: סמיח אל-קאסם, סיהאם דאוד, עיסאם אל-עבאסי ונעים עריידי, "גשר בין חופים: קובץ שירים יהודי-ערבי", 1973, ללא ציון עמודים). בהדרגה הפכה שירתו ללירית ואישית יותר. בשיריו המאוחרים הביע תפישת עולם ליברלית הקוראת לשלום ודו-קיום בין יהודים וערבים ולשוויון לאזרחי ישראל הערבים, תוך אמונה ברוח האדם ובכוחה של השירה לשנות את העולם.
בשירתו מרבה לעסוק באירועי השעה ובמוטיבים של טבע ואדמת פלסטין כגון עץ הזית, שורשים וסוגים של פרחים, ולהשוות בין החופש של הטבע והיעדר הגבולות בעולמם של צמחים וחיות לבין הגבולות והחומות המגבילים את חירותו של האדם הפלסטיני. כך למשל בשיר "פליט", בו הוא כותב שציפורי הכפר הפלסטיני טול כרם מבלות בשלווה עם ציפורי הקיבוץ, בעוד בינו ובין אדמתו מוצבת חומה. בדומה, השיר "געגועים" מתאר את התחושה של אדם שחי במולדתו אך גלה מכפרו, שעליו הוא מקונן: "כְּעֵץ זַיִת אֲשֶׁר שׁוֹרְשָׁיו בָּרוּחַ/ אֲנִי/ בְּלֹא כְּרָמֵי זֵיתֶיךָ/ כְּפָר שֶׁלִּי" (תרגום: רוג'ה תבור, "החזרה אל השבט: אנתולוגיה, שירה ערבית מתורגמת לעברית", 1996, עמ' 129). שיריו יצאו במהדורה מכונסת ב-2012 (חיפה: מכתבת כל שי).

حوّر, محمد. القبض على الجمر: تجربة السجن في الشعر المعاصر. بيروت: المؤسسة العربية للدراسات والنشر. 2004. 349-352; مجادلة, هيفاء. "ثورية الوطن الضائع: قراءة في اشعر سالم جبران". موسوعة أبحاث ودراسات في الأدب الفلسطيني الحديث. باقة الغربية: مجمع القاسمي للغة العربية. 2011. 183-218; קנאזע, ג'ורג'. "האדמה בספרותם של ערביי ישראל". "המזרח החדש" ל"ה. 1993. 181-165;Ghanim, Honaida. "Between Nakba and Naksa: Palestinian Intellectuals in Israel Articulating Meanings of Homeland and Citizenship". The MIT Electronic Journal of Middle East Studies 8. 2008. 165-182.

אריאל שיטרית וחנה עמית-כוכבי

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אל-אהאלי, אל-אתתחאד, אל-ג'דיד, אל-מוסתקבאל, אל-נהאר, אל-ע'דד, אל-עין, אל-ראי, גשר בין חופים: קובץ שירים יהודי-ערבי, דבר, הארץ, החזרה אל השבט: אנתולוגיה שירה ערבית מתורגמת, חברי השמש, ידיעות אחרונות, מילים מהלב, מעריב, עץ תפוחים וזאב, שירים במעצר בית

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

המזרח החדש

תגיות חופשיות

ביקורת פוליטית, גלות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, טבע, שירה לירית

מידע כללי

שפות תרגום
מספר שפות
עברית

תארים אקדמיים
ראשון

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת חיפה

תחומי לימוד אקדמיים
אנגלית
היסטוריה
היסטוריה של המזרח התיכון
ספרות אנגלית

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.