משוררת וסופרת
נולדה בפתח תקוה, לאם ניצולת שואה ולאב יליד צ'רנוביץ', שהיה מורה. הוריה דיברו עברית והבית היה רוויזיוניסטי מתון. מצעירותה הייתה חברה בתנועת "השומר הצעיר". שירתה עם חברי הגרעין שלה בנח"ל והצטרפה לקיבוץ שער העמקים, שאותו עזבה ב-1988. ב-1983 השלימה לימודי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה, בחוגים לפילוסופיה יהודית ולשון עברית.
שיריה הראשונים ראו אור בכתב העת "פסיפס" של איתמר יעוז-קסט וספרה הראשון, "הילד הכחול", יצא בהוצאתו (עקד, 1982). הוסיפה לפרסם במוספים וכתבי עת שונים כגון "על המשמר", "דבר", "עלי שיח", "שדמות", "אפיריון", "מאזניים", "ידיעות אחרונות" ועוד.
כתיבתה הושפעה משירתם של אורי צבי גרינברג, יעוז-קסט, מירה מינצר-יערי ולאה שניר. היא מביאה בשירתה מהמציאות הריאלית ומנופי ארץ ישראל, בצד מציאות הנפש הנסתרת. כבת לאמא ניצולת שואה, היא כותבת על הוויית האם והבת בצל הטראומה. משיריה עולה כמיהה אל הרליגיוזי ומשיכה אל עולם החוויות היהודי. אלה זוכים בשיריה למבע מורכב המשקף, אולי, גם את דרכה בחיים מן החילוני אל המסורת.
ספר שיריה השני, "מביא עלי מחשבות זרות" (1983), זיכה אותה בפרס ורטהיים של אוניברסיטת בר-אילן ב-1986. בנוסף זכתה ב-1997 בפרס ספרותי של עיריית בת-ים. עוד מספריה: "פני אשה", שירים (1988); "לבן מתוך לבן" (1993); "מקל שפאציר: שלושה סיפורים" (1995); "ריח יסמין בסיוון": "מבחר ושירים חדשים 1986 – 2006" (2007). חוטים של אהבה (2011).

נצר, רות. "צורות של כאב". "על המשמר". 7.7.1989. 20; רינגל-הופמן, אריאלה. ""הילד הכחול"". "ידיעות אחרונות" 7 ימים. 12.12.1986. 18-16; שניר, לאה. "מסע עקיף אל תוך הנפש". "מעריב" ספרות ואמנות. 20.8.1993. 31.

אלישע פורת