חזרה לדף התוצאות

בן (בראון) מנחם /// מבקר ומשורר /// נולד בפולין /// 19482020 /// גיל
כותב/ת הערך: הולצמן אבנר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

אוטוביוגרפיה וממואר
רומן

תחומי יצירה

ביקורת
שירה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2018-08-01 00:00:00

מבקר ומשורר
נולד בפולין. בגיל ארבעה חודשים הועלה ארצה עם הוריו, וגדל ברמת גן. ב-1966 החל לפרסם שירים בעיתונות הספרותית, וב-1967 פרסם קובץ שירים ראשון, "אדרת הגפן" (עקד). אחריו באו הקבצים "צמה צנופה" (כליל סונטות, 1970) ו"הים פלחים שקופים" (1971). באותן שנים חסה תחת כנפיו של גבריאל מוקד, עורך "עכשיו", שקידם את שיריו הראשונים בתשבחות פומביות מפליגות, והיה מעורב בחייה של חבורת המשוררים התל-אביבית (אבידן, הורביץ, ויזלטיר ואחרים). שיריו המוקדמים מגלים משיכה לחומרים אקזוטיים ואגדיים ולמלים פיוטיות עשירות-צליל, בנוסח הנראה כמושפע משירת דליה רביקוביץ ויונה וולך. כאשר חזר לכתיבת שירה כעבור כעשור ("שירים ואימוני שירה", 1980; "שירים חדשים", 1986), ניכר בכתיבתו מעבר לנוסח דיבורי-פרוזאי יותר ולשיקוף של חוויות חיים אישיות יומיומיות, בד בבד עם נטייה לבוטות לשונית ולארוטיקה פרובוקטיבית. לחשבון יצירתו יש לצרף גם את "פלונטר" (1979), רומן-מכתבים חושפני המתעד את פרשת נישואיו הראשונים וגירושיו. ב-1982 ערך כתב עת קצר-ימים לביקורת שירה בשם "המילים".
עם זאת, הוא בעיקרו מבקר ספרות ותרבות. מאז שלהי שנות הששים פרסם מאות רשימות ביקורת, בעיקר על שירה, במוספי הספרות של העיתונות היומית, וכן במדורים קבועים שקיים בעיתונות המקומית והארצית ("כל העיר" הירושלמי, 1992-1988; עיתון תל-אביב של "ידיעות אחרונות", 2000-1993; זמן תל-אביב של "מעריב" והמדור לספרות של "מעריב", 2000 ואילך). מבחר מרשימותיו כונס בספריו "אין שירה בלתי מובנת ומאמרים אחרים" (1989) ו"תיק שירה" (1994). הצגה מגובשת של תפיסותיו על שירה בכלל והשירה העברית בפרט ניתנה בספרו "משלמה המלך עד שלמה ארצי, מיונה הנביא עד יונה וולך: שיחות על שירה" (2006).
כמה טענות יסוד מסתמנות מתוך כתיבתו הביקורתית. "אין שירה בלתי מובנת", כלומר קליטת השיר והפנמתו אינן תלויות בפענוח תכניו אלא בהיקסמות מיידית ממרקמו הלשוני, התמונתי והמוזיקלי. הוא דוחה כתיבה אקדמית אנליטית על שירה וטוען כי אין יתרון לקורא המקצועי המלומד על כל קורא שירה אחר. לדבריו, פעולתו של שיר על קוראיו היא רגשית, מיידית ואסוציאטיבית, ועל כן מעשהו של המבקר הטוב הוא ניסוח של תגובתו הרגשית הסובייקטיבית על היצירה ולא פירוק שכלתני של משמעויותיה. שירה אמורה לגרום לקוראיה שמחה ועונג, ועל כן הוא מסתייג משירה המבטאת ייסורים ודיכאון. בן מעדיף את "שירת החרוז" על "שירת הדיבור", אך משבח גם שירה דיבורית אם היא משקפת באופן פשוט ומיידי את נפשו של המשורר. הוא טוען כי היורשים האמיתיים בימינו של גדולי השירה העברית הם דווקא "משוררי הפזמון", אמני המוזיקה הפופולרית הכותבים את שיריהם ולחניהם ומבצעים אותם בעצמם, כגון מאיר אריאל ושלמה ארצי, אתי אנקרי ואהוד בנאי ואחרים. עם זאת, המופלא במשוררי העברית החדשה הוא בעיניו נתן אלתרמן – לא ביאליק, שלדעת בן שירתו התיישנה ברובה. מתוך העדפתו את סגולת ההקסמה המיידית שבשירה הוא מסתייג בדרך כלל מיצירות פרוזה ארוכות, ואף מצהיר כי הוא מסתפק בקריאת כמה עשרות עמודים מתוכן כבסיס לכתיבת ביקורתו עליהן.
ביקורת הספרות שלו טבועה בחותם השקפתו הדתית, והוא מעלה על נס שירה החדורה חוויה דתית. שיאי השירה הישראלית נכתבו, לדעתו, ברוח הקודש ובהשראה אלוהית. התנ"ך הוא בעיניו היצירה האנושית-השירית הנשגבת ביותר, "שיר ארוך במיוחד, מורכב מהרבה חלקים, אבל שיר אחד, אלוהי לגמרי". מתוך השקפה זו ניהל במשך שנים רבות מאבק בדרכי הוראת התנ"ך במערכת החינוך הישראלית, הנגועות לדעתו ביובשנות אקדמית ומרחיקים את התלמיד מעוצמתו ומיופיו של ספר הספרים. ביטוי מרוכז להשקפותיו בנושאים אלה מצוי בספרו "מי צייר את הרקפת? ספר לימודי אלוהים" (2008).
פרסם (ביחד עם דרור קורן) את האנתולוגיה השירים הכי יפים בעברית/מאה שנות שירה ישראלית (2013). הבחירה של השירים בקובץ זה היא פועל יוצא של גישתו של בן ששמה במרכז את הערך האסתטי של השירה ומתנגדת לקריאות שמבקשות להבין את השירה מתוך הקשרים שונים.
לאחר התאבדותה של בתו כנרת, פרסם בן (ביחד עם אשתו שולמית) את הספר הוי כנרת שלי (2014). בספר זה שולבו קטעי יומן ושירים שכתבה כנרת ז״ל ביחד עם קטעים קצרים שכתבו הוריה לזכרה. שנה לאחר-מכן פרסם בן את האוטוביוגרפיה חידוש השירים-איך הוכרזתי כילד הפלא של השירה עוד לפני שהייתי משורר בכלל ואיך הפכתי למשורר במסעות הל.ס.ד (2015). בספר אברהם שלונסקי המלך המודח (2016) , הביא בן תריסר שירים של שלונסקי וצירף אליהם פרשנות פרי עטו. בספר מסע אל שיאי השירה הישראלית (2018), פרסם בן רשימות שונות על שירה ושירים ישראלים.
בשנותיו האחרונות הוא הרבה לפרסם שירים חושפניים אישיים ומיניים במוסף תרבות וספרות של הארץ.

גלסנר, אריק. "מנחם בן והמילה הכתובה". ביקורת הספרות העיתונאית בישראל בעידן הפוסט מודרני חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. אוניברסיטת בר-אילן. 2011. 379-360; מזור, יאיר. "מבוכה לכאורה, כי מאחוריה חבוי שיכלול שירי: על שירת מנחם בן". אהבה במושב האחורי: השירה העברית בשנות הששים. אור-יהודה: זמורה, ביתן. 2005. 205-203; קורן, דורון. "אחרית דבר: מנחם בן מציע מהפכה שירית ורוחנית". "תיק שירה". תל-אביב: ירון גולן. 1994. 414-409.

אבנר הולצמן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אדרת הגפן, אין שירה בלתי מובנת ומאמרים אחרים, הים פלחים שקופים, המילים, זמן תל אביב, ידיעות אחרונות, כל העיר, מי צייר את הרקפת? ספר לימודי אלוהים, מעריב, משלמה המלך עד שלמה ארצי, מיונה הנביא עד יונה וולך: שיחות על שירה, עיתון תל אביב, עכשיו, פלונטר, צמה צנופה, שירים ואימוני שירה, שירים חדשים, תיק שירה

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

אהבה במושב האחורי: השירה העברית בשנות הששים, ביקורת הספרות העיתונאית בישראל בעידן הפוסט-מודרני, תיק שירה

תגיות חופשיות

ארוטיקה, מוזיקה, מקרא, רליגיוזיות

מידע כללי

בקשר ספרותי עם
אבידן דוד
הורביץ יאיר
ויזלטיר מאיר
מוקד גבריאל
קורן דרור

תומכים ו/או מורי דרך
מוקד גבריאל

משפיעים
דליה רביקוביץ
יונה וולך

עיר או ארץ מגורים
ישראל
רמת גן

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
19 (1967)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    וידאו

    מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.