חזרה לדף התוצאות

בלס שמעון /// סופר וחוקר /// נולד בבגדאד, עיראק /// 19302019 /// גיל
כותב/ת הערך: עמית גיש, שמעוני בתיה

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון Creative Commons התמונה שייכת לגילה בלס

ז'אנרים אופייניים

אוטוביוגרפיה וממואר
ביוגרפיה
נובלה
סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

עיון
פרוזה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2018-08-01 00:00:00

סופר וחוקר
נולד בבגדאד, עיראק. בגיל שש-עשרה הצטרף למפלגה הקומוניסטית במולדתו, שפעלה במחתרת. ב-1951 עלה לישראל והתגורר יותר משנה במעברת מג'דל, כיום אשקלון. לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית, וכתב בעיתונות הקומוניסטית בערבית, באַלְ-אִיתִיחַאד ובאַלְ-גַ'דִיד, תחת שם העט "אַדִיבּ אֶלְ-קַאץ", ולאחר מכן שימש כתב לעניינים ערביים בעיתון "קול העם" בעברית, וכתב בשם העט אדיב קאס.
ב-1964 התפרסם הרומן הראשון שלו, "המעברה" בהוצאת עם עובד. הרומן נכתב תחילה בערבית, אך לבסוף החליט בלס שעליו לכתוב עברית, עבור קהל הקוראים החדש בישראל. התוצאה היתה למעשה רומן חדש, שתיאר באופן ביקורתי את חוויית החיים במעברה בשנים הראשונות של מדינת ישראל. כשנה לאחר הופעתו של הרומן פרסם מאמר בכתב העת "אמות" (חוברת י"ט, אוגוסט-ספטמבר, 1965) שהקדים את השיח האקדמי על מזרחיות בישראל ובחן אותה במונחים קולוניאליים. במאמר הצביע על הזיקה בין מאמציו של המערב "לתרבת" עמים הנתונים תחת שליטה קולוניאלית, לבין יחסו של הממסד האשכנזי ליהודי המזרח. לטענתו, במקרה הישראלי משמעותה של כפייה זו מחרידה במיוחד, שכן הן המדכאים והן המדוכאים הם יהודים. בשנים 1961-1956 עבד ככתב לעניינים ערביים ביומון הקומוניסטי "קול העם".
ב-1970 יצא לפריז לצורך כתיבת דוקטורט על השתקפות הסכסוך הישראלי-פלסטיני בספרות הערבית, שהתפרסם מאוחר יותר כספר בשם "הספרות הערבית בצל המלחמה" (1978). הספר תורגם לצרפתית ולערבית. עם שובו לישראל ב-1974 התמנה לחבר סגל בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. פרסם מחקרים רבים בישראל ובחו"ל, והוא גם עורכו של כתב העת למחקר "אל-כרמל", היוצא לאור בערבית על ידי אוניברסיטת חיפה. ב-1994 פרש מהאוניברסיטה ומאז הוא מחלק את זמנו בין תל אביב לפריז.
ספריו בוחנים את הזיקה של היהודי המזרחי אל העולם הערבי ואל התרבות הערבית, ואת מצבם החומרי והתרבותי של המהגרים המזרחיים, הנתונים למכבש הלחצים של האליטה האשכנזית. היה מהראשונים שהכניסו לשיח את קטגורית הזהות יהודי-ערבי, ואשר ראה בעצמו יוצר ערבי.
אף שפנה לספרות בראשית שנות השישים עם קבוצת הסופרים שכונתה דור המדינה, ובהם עמוס עוז, א"ב יהושע, יצחק אורפז ועמליה כהנא-כרמון, פנה אף לנתיבים שונים. ספריו מערערים על ההנחות האסתטיות האוניברסליות שביסוד הסיפור הלאומי-ישראלי ואופני כינון הזהות המוצעים בו. להשקפתו, המרכז הקנוני של התרבות הישראלית, התופס עצמו כמערבי-אירופי, תולש את התרבות המקומית מן ההקשר התרבותי-גיאוגרפי וגורם להתעלמות של חלק גדול מן הציבור משורשיו ולדיכוי תרבותו. ביצירתו הוא משרטט את הגבולות האוטופיים של השיח התרבותי הישראלי, שבהם מתפקדים זה לצד זה נכסי התרבות הערבית ונכסי התרבות המערבית, ועוסק בנושאים כמו התקבלות, זהות, ניכור וחריגות פוליטית-חברתית.
הוא מרבה להעמיד בספריו דמויות השייכות לכמה תרבויות וחיות בו-זמנית בכמה עולמות. ב"חדר נעול" (1980) הצביע על זהותו התלושה של סעיד, ישראלי-פלסטיני, המבקש לשווא לפרוץ את עולמו הסגור והמפוצל. "חורף אחרון" (1984) עוסק בקבוצת אנשים, רובם תלושים וגולים, החיים בשולי המערכת החברתית בצרפת. בקובץ הנובלות "אותות סתיו" (1992) מתוארות שלוש מערכות יחסים וסימביוזות בין-תרבותיות, המתרחשות בשלוש ערים – בגדד, פריז ותל אביב. הדמות המרכזית ברומן "והוא אחר" (1991) מנסה להתגבר על הכפילות שבזהותה על ידי התאסלמות, המהווה כעין אשרת כניסה אל קבוצת הרוב השלטת. הספר "סולו" (1998) הוא כעין ביוגרפיה של יעקב צנוע, אבי התיאטרון המצרי, שהוגלה ממצרים ב-1878 וחי עד סוף ימיו בפריז.
עוד מספריו: "מול החומה", סיפורים (1969); "התבהרות", רומן (1972); "בעיר התחתית", סיפורים (1979); "היורש", רומן (1987); "תום הביקור", רומן (2008); "בגוף ראשון", אוטוביוגרפיה (2009). כמו כן ערך ותרגם את האנתולוגיה "סיפורים פלשתיניים" (1970).
עמדתו העקרונית, שלא עלתה בקנה אחד עם העמדה הציונית השלטת בשני העשורים הראשונים של כתיבתו, הביאה לדחיקתו לשולי המרחב הספרותי העברי. כך למשל, זכה לתגובות קשות על ספרו "והוא אחר", שבו הוא מתאר יהודי שהתאסלם בעיראק. גם הצגתו את עצמו כיהודי-ערבי עוררה התנגדות חריפה. בשנות התשעים, וככל שגבר השיח הפוסט קולוניאלי וחדר לדיון החברתי-תרבותי בישראל, הוא התגלה מחדש על ידי המבקרים והקהל הישראלי. עמדותיו, שהקדימו את זמנן, הפכו עתה לבון-טון של הביקורת החדשה. באווירה חדשה זו התפרסם שוב המאמר המוקדם שכתב על הקולוניאליזם הישראלי ונדון על ידי חנן חבר ויהודה שנהב (2002). כמו כן, הושלמה הטרילוגיה "תל-אביב מזרח" (2003), שנטוותה עוד כשפורסם הרומן "המעברה", והתעכבה במשך מספר עשורים, עד שבשלו התנאים להופעתה.

בהר, אלמוג. "נגד כיוון ההיסטוריה. '"בגוף ראשון""'. "הארץ" ספרים. 28.10.2009. 14; חבר, חנן. "סופר יהודי-ערבי", "תל-אביב מזרח": טרילוגיה". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 525-517. חבר, חנן ויהודה שנהב. "שמעון בלס, קולוניאליזם ומזרחיות". "תיאוריה וביקורת" 20. אביב 2002. 302-289; שמעוני, בתיה. על סף הגאולה- סיפור "המעברה" דור ראשון ושני. אור יהודה: דביר והקשרים. 2008.
גיש עמית ובתיה שמעוני

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אותות סתיו, אל-אתתחאד, אל-ג'דיד, אל-כרמל, אמות, בגוף ראשון, בעיר התחתית, היורש, המעברה, הספרות הערבית בצל המלחמה, התבהרות, והוא אחר, חדר נעול, חורף אחרון, מול החומה, סולו, סיפורים פלשתיניים, קול העם, תום הביקור, תל-אביב מזרח

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, על סף הגאולה – סיפור המעברה דור ראשון ושני, תיאוריה וביקורת, תל-אביב מזרח: טרילוגיה

תגיות חופשיות

איסלם, אשכנזיות, ביקורת חברתית, דור המדינה, הגירה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חדשנות, מזרחיות, מעברה, ספרות ערבית, פוסט קולוניאליזם, רב-תרבותיות, שוליים, תרבות ערבית

מידע כללי

שפות תרגום
ערבית
צרפתית

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות עברית
ספרות ערבית

תחומי מחקר
ספרות
תרבות

עיר או ארץ מגורים
ישראל
מעברת מג'דל
פריז
צרפת
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
16 (1946)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.