חזרה לדף התוצאות

אליעז רפאל /// משורר, מתרגם ומחזאי /// נולד בסופיה, בולגריה /// 19051974 /// גיל
כותב/ת הערך: נגיד חיים

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, שימוש חופשי

ז'אנרים אופייניים

פואמה
שירת ילדים

תחומי יצירה

מחזאות
שירה
תרגום

פרסים

פרס טשרניחובסקי

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2018-07-01 00:00:00

משורר, מתרגם ומחזאי
נולד בסופיה, בולגריה. רפאל, שנקרא בבולגריה רודולף ובפי מכריו רודי, היה הבן הבכור במשפחה. שנות ילדותו הראשונות עברו עליו בסופיה, ברחוב פוזיטאנו, שכונה גם "הרובע היהודי" ושימש מאוחר יותר רקע למחזור "שירים" שכתב על ילדותו. את לימודיו היסודיים סיים בבית ספר יהודי בעיר. הוא היה תלמיד חרוץ, אך יחסו לעברית היה שלילי בשל המורה לעברית שהתייחס אליו בגסות. בעת לימודיו בגימנסיה הקלאסית של סופיה התגלה כפוליגלוט (שולט בלשונות רבות) וכאוהב נלהב של הספרות הקלאסית, בעיקר של מחזות שקספיר. ביכורי שיריו בבולגרית התפרסמו בעיתון הגימנסיה ובכתב העת האוונגרדי "היפריון" (שאחד מעורכיו היה הבמאי היהודי י"מ דניאל, שלימים ביים בארץ הצגות של תיאטרון "המטאטא"). קשרי ידידות נוצרו בינו לבין המשורר הבולגרי הנודע ניקולאי חרלקוב, שהציג לפניו את השירה המודרנית. לאחר שתי שנות לימודים עזב את הגימנסיה בשל הערה אנטישמית של אחד המורים. עתה טיפח חלומות על הגשמה ציונית וכתב בבולגרית שיר על החלום הציוני.
לאחר הכשרה חקלאית בחווה ציונית עלה ב-1923 עם משפחתו ארצה, ועבד במשך שלוש שנים בבניין ובחקלאות. ב-1926 התקבל כפקיד במחלקת הארכיון בבנק אפ"ק בתל אביב. בגיל עשרים וארבע נשא לאישה את פולה (לבית כהנא), אגרונומית שעלתה ארצה מפולין. הזוג התגורר ברמת גן, וכעבור שנתיים נולד הבן הבכור אורי, בעתיד פסל, צייר וצייר תפאורות. שנה לאחר מכן, ב-1932, התפרסמו ראשוני שיריו בעברית ("שרעפים ואש", "תפילתי לשמש") בגיליון ערב פסח של "כתובים". שנה אחר כך, עם ייסודה של קבוצת הסופרים "יחדיו", הצטרף אליה ופירסם "שירים" בשבועונה "טורים" ולאחר מכן ב"עתים". הוא היה מקורב לאברהם שלונסקי וחש קרבה והערצה לנתן אלתרמן.
כעבור שלוש שנים נולד הבן השני, אמנון (שנפל ב-1982 במלחמת לבנון, שבה השתתף כסמח"ט). ב-1939 הופיע ספר שיריו הראשון, "שמש בדרכים" (הוצאת יחדיו). לפרנסתו עבד אז כפקיד במחלקת האספקה בספרית פועלים, וב-1943, עם ייסוד העיתון "משמר", ביטאון מפ"ם, התקבל בו לעבודת עריכה. ב-1947 התמנה לעורך הראשון של "משמר" לילדים, שבו פירסם "שירים" וסיפורים לילדים, מקוריים ומתורגמים. בשנות הארבעים החלו להופיע תרגומיו למחזות, לשירה ולפרוזה מצרפתית, מאנגלית ומספרדית.
בשנים 1948-1951 ערך את הדף הספרותי של על ה"משמר", וב-1951 שינה כיוון: התפטר מהעיתון והתקבל לעבודה בתיאטרון "הבימה" כמתרגם. בזכות שליטתו בספרות האירופית הקלאסית והמודרנית ובשל כישרונותיו הלשוניים המגוונים, התקבלו תרגומיו בהערכה והוא נעשה במהירות לאחד המתרגמים הבולטים של התיאטרון העברי. ב"הבימה", ב"הקאמרי" וב"האוהל" הועלו תרגומיו לשקספיר, למולייר, ללורקה, לאודטס, ללופה דה-וגה ולאחרים.
ב-1953 הוזמן על ידי יוסף מילוא, הבמאי והמנהל של תיאטרון "הקאמרי", לשמש מתרגם, חבר ועדת הרפרטואר ועורך התרגומים של התיאטרון. בשנים אלה התמעט פרסום שיריו המקוריים, אך התרבו תרגומיו לשירי לורקה. באמצע שנות החמישים נסע לספרד ללמוד שפה וספרות ספרדית באוניברסיטת סלמנקה, וב-1958 ראה אור ספר תרגומיו ללורקה, רומנסרו צועני, שזכה לפופולריות רבה. ההערכה לעבודתו כמתרגם באה לידי ביטוי בסוף שנות החמישים, כשהוענק לו פרס טשרניחובסקי (1959) על תרגומי מחזות שקספיר, מחזות לורקה ושיריו, והמחזה מעין הכבשים ללופה דה-וגה.
ב-1960 הוזמן על ידי מילוא לשמש דרמטורג ומרכז ועדת הרפרטואר בתיאטרון העירוני החדש שהקים בחיפה. בשנים הבאות הוצגו תרגומיו ליצירות שקספיר, ברכט וצ'כוב. ב-1962 פקדה אותו טרגדיה משפחתית, כשרעייתו נרצחה על ידי אישה שהיתה מאהבת שלו. כעבור שנה התחתן שנית עם דבורה לבית סופר, וממנה נולדו לו עוד שני בנים. עתה הלכה וגברה מעורבותו בעשייה התיאטרונית. ב-1967 הוצע לו על ידי תיאטרון "האוהל", שנקלע לקשיים, לכהן כמנהל אמנותי, בתקווה שדרמטורג ומתרגם מנוסה כמוהו יצליח לחלצו מקשייו. הוא נענה בחיוב, אך תקווה זו התבדתה. ב-1968 עבר להתגורר ביפו העתיקה, החל להתקין לדפוס את שיריו ומסר לספרית פועלים כרך אחד בשם "תיבת העדיים", אולם הספר לא ראה אור בחייו, שכן ב-1973 עבר אירוע מוחי, ואף כי לאחר טיפול רפואי מצבו השתפר, הוא נפטר בתל אביב ב-6 באוגוסט 1974.
חרף עושרה וגיוונה, לא זכתה יצירתו המקורית באותו הד ובאותה אהדה שבהם התקבלו תרגומיו. כבר אחרי הופעת ספרו הראשון, "שמש בדרכים" (יחדיו, 1938), הביעה הביקורת הסתייגות והצביעה על קרבתו היתרה לשירת אלתרמן. נעלמה מן המבקרים העובדה שהמקצבים, הפרוזודיה והדימויים המודרניסטיים שאובים מהמסורת הסימבוליסטית והאימאז'יסטית של השירה הבולגרית, שהוא התוודע אליה ויצר בה לפני עלייתו ארצה.
כשנתיים אחרי מותו הופיעו כל שיריו בחמישה כרכים, שאותם ערך חיים נגיד, שגם הקדים להם מבוא וביבליוגרפיה. יצירתו התפרשה על פני תקופה ארוכה וז'אנרים רבים, משירה לירית ופואמות ועד בלדות ושירי זמר, מ"שירים" לילדים ועד מחזות מקוריים.

זמורה, ישראל. "ספרות על פרשת דורות" ב'. תל אביב: מחברות לספרות. 1950. 271-277; יניב, שלמה. "קווים לייחודן התבניתי של בלדות רפאל אליעז". "דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות" 11 (ג' 3). 1993. 201-208; יפה, אברהם ב. "חדש מול ישן". רמת גן: אגודת הסופרים העבריים. 1975. 247-243; נגיד, חיים. "על שירתו של רפאל אליעז". "שירים" א'. תל אביב: ספרית פועלים והוועד הציבורי להוצאת כתבי רפאל אליעז. 1977. 36-69.

חיים נגיד

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

היפריון, טורים, כתובים, משמר, משמר לילדים, על המשמר, עתים, רומנסרו צועני מעין הכבשים, שמש בדרכים, תיבת העדיים

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, חדש מול ישן, ספרות על פרשת דורות, שירים

תגיות חופשיות

מודרניזם, סימבוליזם, שירה לירית, שכול

מידע כללי

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות ספרדית
שפה וספרות ספרדית

בקשר ספרותי עם
אלתרמן נתן
חרלקוב ניקולאי
מילוא יוסף
שלונסקי אברהם

משפיעים
נתן אלתרמן

עיר או ארץ מגורים
יפו
ישראל

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.