משורר, פזמונאי וסופר
נולד בתל אביב. החל את דרכו המקצועית כשדרן ומפיק רדיו. הפיק כמה תוכניות רדיו שזכו לתהודה רבה. המשמעותית והמפורסמת בהן היא "אלו הם חייך" אשר התבססה על תוכנית אמריקנית בעלת אותו השם. התוכנית, שאותה כתב, הפיק והגיש, הציגה בכל פעם אישיות מוכרת אשר הובאה אל התוכנית בהפתעה ופגשה באנשים מתקופות שונות בחייה. על בסיס תוכנית הרדיו המצליחה, עלתה לאוויר ב-1970 תוכנית הטלוויזיה "חיים שכאלה", שהיתה להצלחה גדולה והביאה לפרסומו של אטינגר, היוצר, המפיק והמגיש שלה. התוכנית שודרה במשך כשלושים שנה. במקביל לעבודתו בטלוויזיה עסק בעשיית קולנוע תיעודי, וסרטו "הנוודים באילת" אף נבחר לייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים בברלין ב-1966. אטינגר כתב כארבע מאות שירים ופזמונים אשר רבים מהם הולחנו והפכו פופולריים. על פועלו בתחום זה קיבל ב-2010 את פרס אקו"ם למפעל חיים.
ספר השירה הראשון של אטינגר, "רבע לפני חצות", ראה אור ב-1966 (אל"ף). זהו הראשון מבין שבעה, שזכו לכינוי "ספרי הרבעים", שכן, בכותרות של כולם מופיעה המילה "רבע". בנוסף כתב ופירסם את הרומן "שגעון ושמו אליס" (1987), וכן שתי ביוגרפיות העוסקות באלוף-משנה זאב שחם ובצנחן שייקה דן.

לבב, עמוס. ״החיים בלי "חיים שכאלה" – ראיון עם עמוס אטינגר". "מעריב" סופשבוע. 31.1.1992. 23-22. 53; שיף, זאב. "תרומתם של הצנחנים באירופה הכבושה. מאמר ביקורת על 'צניחה עיוורת' מאת עמוס אטינגר". "הארץ". 22.3.1987. 11.

יעל רובין-שנהר