חזרה לדף התוצאות

אבראהים חנא /// סופר, משורר, מתרגם ועורך בשפה הערבית /// נולד בבענה, ישראל /// 1927 /// גיל: 94
כותב/ת הערך: שיטרית אריאל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

אוטוביוגרפיה וממואר
סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

עריכה
פרוזה
שירה
תרגום

שפות יצירה

ערבית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2016-09-01 00:00:00

סופר, משורר, מתרגם ועורך בשפה הערבית
נולד בכפר בענה בגליל. בוגר תיכון בעכו. למד במכללה הערבית בירושלים. שימש כעורך בעיתון הקומוניסטי "אל"-"אתתחאד" (1978-1974), וממייסדי המוסף הספרותי שלו, "אל"-"ג'דיד". היה עורך ראשי בעיתון "אל"-דיאר (1993-1989). תירגם סיפורים רוסיים מאנגלית לערבית. מהדור הראשון של סופרים פלסטינים לאחר הקמת מדינת ישר"אל". על פי מחמוד גנאים (2008), נחשב לסופר המרקסיסטי החשוב בקרב ישר"אל"ים פלסטינים בתקופה שבין 1948 למלחמת ששת הימים. בתקופה זו פירסם סיפורים בעיתונים ובכתבי עת, לרבות "אל"-"אתתחאד", "אל"-"ג'דיד" ו"אל"-ע'דד.
חיבר ארבעה קובצי סיפורים קצרים, הראשון שבהם נקרא "פרחי בר" (דאר "אל"-"אתתחאד", 1972). חיבר גם שלושה רומנים, שני קובצי שירה ואוטוביוגרפיה בשני כרכים: "זיכרונות צעיר שלא היגר" (1988) ו"עץ הדעת" (1993). בשני הספרים הוא משלב בין היסטוריה אישית לקורות עמו, ובין קורותיו לקורותיהם של אנשים אחרים, פשוטי עם וידועים, כגון המשוררים מחמוד דרוויש ואבראהים טוקאן והסופר אמיל חביבי. הספרים מתמקדים בתקופת המנדט הבריטי ומסתיימים באירוע כיבוש הארץ ב-1948.
אחד מסיפוריו החשובים, "הזיכרון העשירי", שכלול בקובץ "פרחי בר" (1972, פורסם לראשונה ב"אל"-"אתתחאד" בכותרת "אחרי עשר שנים" ב-1959), מתרחש על רקע יום העצמאות העשירי למדינת ישר"אל". הסיפור עוסק בשני רועי צאן המקבלים אישור מיוחד להשתמש במים של קיבוץ ליד כפרם. הסיפור מתמקד במחשבותיו של אחד מהם, סעיד, כשהוא חוזר לאדמת משפחתו שהפכה לרכוש הקיבוץ. הסיפור מבקר את מייצגי הסמכות למיניהם, הן יהודים והן ערבים דוגמת המוח'תאר, שממררים את חיי ערביי האזור. כמו כן, בדומה לסיפוריו האחרים של אבראהים, הסיפור מציג תמונה מורכבת של היהודים, כאשר לקראת סוף הסיפור סעיד מוצא אוזן קשבת אצל יהודי תימני, וזה אף עוזר לו לקבור את שרידיהם של אחיו שנהרגו ב-1948. מוקד הסכסוך בסיפור מתואר, באורח טיפוסי לסופר, כמצוי לא בין שני עמים יריבים "אל"א בין נציגי מעמדות שונים; כלומר, בין פשוטי העם לבין בעלי הסמכות, ערבים ויהודים כאחד.
גם הסיפור "מסתננים" פורסם בקובץ "פרחי בר" (1972). הוא יוצא דופן בספרות הפלסטינית של שנות השבעים משום שבמרכזו מתוארת אישה יהודייה העוזרת לקשיש פלסטיני, לבתו ולנכדתו התינוקת, שמתדפקים על דלתה בחצי הלילה. גם בסיפור זה היהודייה היא ממוצא מזרחי, וגם בו יש הבחנה בין "יהודים טובים" לבין "אל"ה המוצגים כמשרתיו הנאמנים של המשטר המדכא. הסיפור תורגם לעברית על ידי משה חכם, ויצא לאור בקובץ "סיפורים פלסטיניים" (1997, 15-9).

القاسم, نبيه. "حنا إبراهيم – الجوال الذي لا يتوقف والتمييز في غربة أبطال 'الغربة في الوطن"'. القصة الفلسطينية فيمواجهة حزيران: دراسات نقدية. كفر قرع: دار الهدى. 2007. 92-100; —. "حنا إبراهيم –وهواجسه اليومية". القصة الفلسطينية في مواجهة حزيران: دراسات نقدية. كفر قرع: دار الهدى. 2007. 100-106;Ghanayim, Mahmud. "Politics in the Mirror of Fiction". The Quest for a Lost Identity: Palestinian Fiction in Israel. Wiesbaden: Harrassowitz, 2008. 9-30; Moreh, S. "Arabic Literature in Israel". Middle Eastern Studies 3:3. 1967. 283-294.

ארי"אל" שיטרית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אל, אל-אתתחאד, אל-דיאר, אל-ע'דד, אתתחאד, ג'דיד, זיכרונות צעיר שלא היגר, סיפורים פלסטיניים, עץ הדעת, פרחי בר

תגיות חופשיות

ביקורת חברתית, ביקורת פוליטית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מלחמה, קיבוץ

מידע כללי

שפות תרגום
עברית

מוסדות אקדמיים
המכללה הערבית בירושלים

זהות אתנית/דתית
ערבי/ה
ערבי/ה נוצרי/ה

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.