מר (מוהר) יחיאל /// משורר ופזמונאי /// נולד בטרנוב, גליציה /// 19211969 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בטרנוב, גליציה. אביו, מאיר מוהר, היה סופר ומשורר. התחנך בגרמניה ועלה לארץ ב-1937 לבדו במסגרת "עליית הנוער". השתתף בהכשרה בכפר יהושע והיה חלק מגרעין "זרעים" שייסד את קיבוץ דברת. בקיבוץ החל בקריירה הפזמונאית שלו, ולאחר המעבר לתל אביב ב-1946 התבסס כפזמונאי וכתב להיטים רבים ל"להקת הנח"ל" בשם משפחתו האמיתי, מוהר. במקביל החל בכתיבה ספרותית בשם יחיאל מר. הוא אביו של הפזמונאי והפובליציסט עלי מוהר.

ירון אמונה /// סופרת ועורכת /// נולדה בקניגסברג, פרוסיה /// 19212015 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה ב-1921 בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית לאביה ש"י עגנון ולאמה אסתר לבית מרכס. ב-1924, אחרי שנשרף ביתם בעיירה באד הומבורג, יצא עגנון לארץ ישראל, והיא עם אמה ואחיה הצטרפו אליו אחרי שנה. המשפחה השתקעה בירושלים, ובה חיה אמונה ירון מאז ועד מותה. למדה בבית המדרש למורות של "המזרחי", ובשנות הארבעים עבדה כמורה בבתי ספר יסודיים בצפת, בפתח תקווה ובירושלים. מ-1965 פירסמה סיפורים אחדים ב"אמות", ב"הארץ" וב"מאזניים" וזכתה לעידודו של אביה, אך חדלה מכתיבתם עם מותו ב-1970 כדי להתמסר לטיפול בעיזבונו. בשיתוף עם בעלה, חיים ירון, שקדה על הוצאת חיבוריו של עגנון שנותרו בכתובים, ומ-1971 עד 2002 הופיעו בעריכתה חמישה-עשר כרכים של כתבים ומכתבים. אלה נוספו על שמונת כרכי המהדורה הקנונית של כתביו ושינו לחלוטין את הנוף המוכר של יצירתו. הכרכים שפירסמה כוללים רומנים ("שירה", "בחנותו של מר לובלין"), קובצי סיפורים ("לפנים מן החומה", "תכריך של סיפורים", "פתחי דברים", "קורות בתינו"), אנתולוגיות ("ספר סופר וסיפור", "סיפורי הבעש"ט", "אתם ראיתם"), קבצים של חילופי מכתבים ("אסתרליין יקירתי", "ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות", "מסוד חכמים"), קובץ נאומים והרצאות ("מעצמי אל עצמי"), קובץ חרוזים מאוירים על אותיות האלף-בית ("ספר האותיות") וספר זיכרון לעיר בוצ'אץ' ("עיר ומלואה"). כמו כן נמנתה עם עורכי "קובץ עגנון" (א'-ב', 1994; 2000), מאסף של מחקרים ותעודות על הסופר ויצירתו.

חביבי אמיל /// סופר, מחזאי ועורך /// נולד בשפרעם, ישראל /// 19211996 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בשפרעם וגדל בחיפה. למד במכללת "מר לוקא" (חיפה). היה שדרן ברדיו פלסטין המנדטורי, פוליטיקאי, חבר כנסת ועיתונאי. החל את דרכו הפוליטית במפלגה הקומוניסטית הפלסטינית (1941), נמנה עם אישי הציבור הערבים הבודדים שתמכו "בת"וכנית החלוקה ועקב כך נאלץ להימלט מהארץ מחשש להתנקשות בחייו. מגיל צעיר מילא תפקיד פעיל ככותב וכעורך בעיתונות הערבית ("אל-ע'דד", 1945-1943; "אל-מהמאז", 1946; "אל-אתתחאד", 1977-1972, 1989-1980; "משארף", 1996-1995). עם קום המדינה היה פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ולאחר מכן ברשימה הקומוניסטית החדשה (רק"ח). כיהן כחבר כנסת מטעמן בכנסת השנייה, השלישית, החמישית, השישית והשביעית, ממנה התפטר ב-1972 כדי להתמקד בעריכה ובכתיבה ספרותית.

ורד חיה /// משוררת /// נולדה בחלם, פולין /// 19211997 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה בחלם, פולין, ועלתה עם משפחתה לארץ ב-1924. גדלה בתל אביב והיתה חניכה בתנועת הנוער הבורוכוביסטי. בראשית שנות הארבעים הצטרפה לקיבוץ גברעם, שם חיה עד 1958, אז עזבה עם משפחתה למושב חופית ועבדה במוסד הנוער "נעורים" כמחנכת וכמורה לספרות.

ויז'ה קלוד /// משורר ומסאי בשפה הצרפתית /// נולד בבישווילר, צרפת /// 19212020 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה האלזסית בישווילר (Bischwiller), צרפת. משפחתו ישבה באזור זה כשלוש מאות שנה. בילדותו דיבר כשאר התושבים בעיקר בניב הגרמני המקומי, וגם ביידיש אלזסית, שהיא שונה במקצת מזו הנוהגת במרכז ובמזרח-אירופה. מאוחר יותר התוודע לצרפתית ולגרמנית. בתום לימודיו התיכוניים ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה גורשה משפחתו מביתה ומצאה מקלט בדרום-מערב צרפת, ליד טולוז, עיר שבה התחיל בלימודי רפואה. בו בזמן היה פעיל בהקמת רשת התנגדות לכיבוש הנאצי ולממשלת וישי (ה"רזיסטנס"). כבר ב-1942 התפרסמו שיריו הראשונים בכתב עת מחתרתי. בראשית 1943 הצליח להימלט לארצות הברית, שם השלים עבודת דוקטור בשפות וספרויות רומאניות ולימד ספרות צרפתית באוניברסיטת אוהיו, בברנדייס ובמוסדות נוספים. ספריו הראשונים ראו אור בצרפת בשנות החמישים. "הקיץ האינדיאני" יצא בהוצאת "גאלימר" (1957) וזכה להקדמה של אלבר קאמי.

גרוסמן לדיסלב /// סופר בשפה הצ'כית /// נולד בהומנה, סלובקיה /// 19211981 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בהומנה, מזרח-סלובקיה. לפני עלייתו ארצה פעל גם בצ'כיה. את לימודיו התיכוניים סיים ב-1939 בעיר מיכאלובצה. כעבור זמן קצר החלו בסלובקיה רדיפות היהודים, והוא לא המשיך בלימודיו. תחילה עבד בבית חרושת ללבנים, אחר כך גויס על ידי השלטון הפשיסטי לפלוגות עבודה. בשנים 1944-1943 הסתתר במחתרת, לבסוף נלכד ובשנים 1945-1944 היה עצור במחנה עבודה בסלובקיה עד שחרורו. לאחר המלחמה, בשנים 1945-1949, למד בפראג בבית הספר הגבוה למדעי המדינה והחברה, ומ-1950 פעל בתפקידי עריכה בעיתונים, בהוצאות מדעיות ובהוצאות ספרותיות. בשנים 1965-1967 ועד עלייתו לישראל ב-1968 שימש תסריטאי באולפני הסרטים הצ'כוסלובקיים הממלכתיים בפראג.

גלאי בנימין /// משורר, מחזאי, סופר ומתרגם /// נולד בוולדיבוסטוק, רוסיה /// 19211995 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בוולדיבוסטוק, רוסיה, בבית משכיל ועלה ארצה עם הוריו בהיותו כבן חמש. גדל בתל אביב, למד בגימנסיה "הרצליה" והיה חניך תנועת "השומר הצעיר". במלחמת העולם השנייה התנדב לחיל האוויר הבריטי ושירת במדבריות צפון-אפריקה. במלחמת העצמאות היה כתב צבאי ובמבצע קדש קצין חינוך. ב-1950 הצטרף ל"מעריב", שם עבד עד 1988. בשנים 1976-1955 התגורר עם משפחתו בחיפה והיה יועץ לענייני עיתונות של ראש עיריית חיפה דאז, אבא חושי. ב-1976 עבר לירושלים.

אליגון עפרה /// סופרת /// נולדה בפולין /// 19212012 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה בפולין. ב-1933 עלתה לארץ עם משפחתה והתגוררה בתל אביב, שם חיה כל חייה. שנים רבות שימשה כעיתונאית ב"דבר" וב"מעריב" וערכה את כתב העת "דבר" הפועלת. עסקה במגוון תחומים רחב: סיקור צבאי, סוגיות חברה וכלכלה, ראיונות עיתונאיים, פובליציסטיקה, אופנה ועוד. על עבודתה העיתונאית זכתה בפרס שלמה מרץ של מסדר ז'בוטינסקי (1969). ספרה הראשון, "מספר אחד נפגע", מגולל את סיפורו של הטייס ארנון לבנת שנפל עם מטוסו במלחמת ששת הימים. הספר ראה אור בהוצאת אל"ף ב-1970.

אורן מרים (ברגר, רותם) /// משוררת ומתרגמת /// נולדה ברוסיה /// 19211998 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה ברוסיה. כשהיתה בת חמש עלתה לארץ עם אמה לאחר שאביה נרצח על ידי הקומוניסטים. למדה בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב ובסמינר "בית הכרם" למורים בירושלים. פירסמה ביקורות ספרות ותיאטרון בעיתונים "הארץ", ""מעריב"" ו"הבוקר" וחתמה עליהן בשם העט מרים אורן. תירגמה ספרות מאנגלית ומרוסית וערכה את ספר השירה של ימימה מילוא עם אורנה מילוא. על תרגומים אלה חתמה לפעמים בשם שושנה וודל, שם משפחתה מנישואיה הראשונים.

איזק חיים /// מתרגם ועיתונאי /// נולד בפרנקפורט, גרמניה /// 19211987 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בפרנקפורט על המיין, גרמניה. הצעיר בעשרת הילדים במשפחה דתית אורתודוקסית. התחנך ברוח מסורת ישראל וקלט גם את הלשון ואת התרבות הגרמנית. בן חמש-עשרה עלה לארץ עם משפחתו והשלים את לימודיו בבית הספר התיכון "תחכמוני" בתל אביב. המשיך ללמוד בכוחות עצמו והיה בעל השכלה רחבה במדעי הרוח וידען בלשון העברית.

  • 2
  • מתוך 3.
  • מציג 10 ערכים.
נגישות