ביוגרפיה
נולד וגדל בטירה. אחד מהקולות הבולטים של הספרות הישראלית של דורו. אביו, פעיל "מצפן", ישב במעצר מנהלי במשך חצי שנה בהיותו סטודנט, וגם במעצר בתוך הכפר, במשך שנתיים וחצי. בגיל חמש-עשרה החל ללמוד בפנימייה יוקרתית בירושלים. עם סיום לימודיו התיכוניים למד סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודיו החל לעבוד ככתב במקומון "כל העיר", תחילה ככתב המגזין ולאחר מכן כבעל טור אישי בשם "24/7", שאיתו עבר למוסף "הארץ". סגנונו ההומוריסטי, השזור באירוניה ובכאב עמוק, והעמדה הביקורתית כפולת המבט – ערבי וישראלי, מזרחי ומערבי – מהווים תווי היכר גם ברומנים שכתב. הוא כותב עברית בלבד, ועל כך זכה לביקורת מצד קולות מסוימים בחברה הערבית. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005), פרס ברנשטיין לספרות (2011) על ספרו השלישי, "גוף שני יחיד", ופרס קוגל לספרות (2011).
ראובני יותם /// סופר, משורר, מתרגם ומו''ל /// נולד ברומניה /// 1949 – 2021 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברומניה. למד בבית הספר היסודי בעיר יאשי, ולאחר מות אמו ב-1957, עבר לכפר ביוולארי שבמזרח-רומניה. עלה לישראל ב-1964 והתיישב באשדוד, שם למד בתיכון "רוגוזין" עד 1968. באותה שנה הפסיק את לימודיו ועבר לקיבוץ משגב עם, שם השתלב בגרעין נח"ל, וממנו המשיך לשירותו הצבאי. ב-1972 הצטרף למערכת ""הארץ"" כעורך דפוס והתפטר ב-1977. בשנים 1987-1983 שימש עורך במוסף "7 ימים" ב""ידיעות אחרונות"". ב-1987 החל לתרגם ספרים ובמקביל לכתוב "היגדים" (הוא התנגד למונח "סיפור״) וקטעי הגות. ב-2000 הקים את הוצאת הספרים "נמרוד״, שבה לצד יצירותיו ראו אור ספרי מקור, תרגום ועיון.
ביוגרפיה
נולד בפרנקפורט על נהר מיין כאשר הוריו, ילידי רוסיה, שהו בגרמניה בדרכם לארץ ישראל. המשפחה עלתה ב-1926, אך לא נכנסה למגורי קבע, משום שהאב עבד כרופא במושבות. זמן-מה התחנך עוזר ב"חדר" מסורתי בירושלים. ב-1929 עברה המשפחה לכפר תבור, משם למטולה וב-1930 לבנימינה. באותן מושבות למד בבתי הספר היסודיים המקומיים, סיים ב-1935 והמשיך בגימנסיה ביאליק בחיפה, אך המשפחה עקרה לתל אביב, שם סיים את גימנסיה בלפור (1939), ובתוך כך הצטרף לקן "השומר הצעיר" שבעיר.
ביוגרפיה
נולדה בפתח תקווה לאמה לאה ולאביה יהודה, ממייסדי המושבה. התחנכה שם בגן מקומי, בבית ספר יק"א ובבית הספר החקלאי של האיכרים. ב-1913 עשתה כשנה בדגניה, עם חלוצי העלייה השנייה. חזרה למושבה ב-1914, ולאחר כארבע שנים פוּנתה עם המשפחה בידי הבריטים לתל אביב, כאשר הורחקו האזרחים מהחזית נגד הטורקים (1918). בשנים 1920-1919 שימשה כמורה בבן-שמן, שם החלה בכתיבת שיריה. באביב 1921, בעת התקפת הערבים על פתח תקווה, עזרה לטפל בפצועים. נישאה בסוף אותה שנה בקהיר לבן דודתה, יצחק גרין, ושהתה עמו במצרים עד 1925. שיריה הראשונים התפרסמו בהדים (1922). ב-1925 השתקעה בתל אביב. התאלמנה ב-1930. קובץ שיריה הראשון, "קמשונים", פורסם בהוצאת הדים (1930). ב-1932 נישאה שנית, לצייר אריה אלואיל, והתגרשה ממנו ב-1935. ב-1945 עברה לכפר סבא, ומאז שבה לכתוב ולפרסם שירים, סיפורים ורשימות, וחזרה ב-1948 לתל אביב. אז מסרה את רכושה כעיזבון בחיים לקק"ל תמורת רנטה חודשית. מ-1955 התגוררה באבן יהודה, וחזרה לפתח תקווה ב-1960.
רביניאן דורית /// סופרת, משוררת, מבקרת ותסריטאית /// נולדה בכפר סבא, ישראל /// 1972 /// גיל: 53
ביוגרפיה
נולדה בכפר סבא, בת להורים שעלו ארצה מפרס בשנות השישים. התחנכה בעיר הולדתה וסיימה את בית הספר התיכון כצנלסון. שירתה בצבא ככתבת העיתון "במחנה". היתה נשואה לסופר דב אלבוים.
רבינוביץ ישעיה /// מבקר ומסאי /// נולד בחודורקוב, אוקראינה /// 1904 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה חודורקוב בפלך קייב, אוקראינה. אביו, סוחר משכיל, השגיח על חינוכו היהודי והכללי וטיפח בו את האהבה לספרות העברית בת הזמן. מנעוריו היה פעיל ב"צעירי ציון". אחרי המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה סיים סמינר למורים בקייב ואחר כך למד שם באוניברסיטה. ב-1924 היגר לקנדה והשתקע בוויניפג. שימש שם מורה בבית הספר היהודי העממי והיה פעיל בחיים התרבותיים של הקהילה. אף על פי שהקדים ופירסם מאמרי ביקורת בעיתונות יידיש בקנדה ובארצות הברית, ראה את נקודת המוצא של פעילותו כמבקר וכמסאי בהופעת מאמרו על שירת ה' לייוויק במוסף לספרות של "דבר" בעריכת דב סדן (1935). מכאן ואילך השתתף תדיר בכתבי העת בארץ ("מאזניים", "גליונות", "מולד", "די גאָלדענע קייט") ובאמריקה ("ספר השנה ליהודי אמריקה", "הדאר", "בצרון"). ב-1935 עבר לטורונטו, נתמנה כמנהל בתי הספר העממיים היהודיים שם ומילא תפקידי ניהול במערכת החינוך היהודית במחוז אונטריו. ב-1950 השלים את השכלתו האקדמית בקבלת תואר דוקטור של ה-Jewish Theological Seminary בניו יורק. מ-1960 כיהן כפרופסור לספרות עברית מודרנית במכון ללימודי היהדות בשיקגו. עם פרישתו לגמלאות ב-1969 חזר לטורונטו, ושם נפטר.
קציר יהודית /// סופרת, מחזאית ועורכת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1963 /// גיל: 62
ביוגרפיה
נולדה בחיפה להורים ילידי ישראל. למדה בתיכון "חוגים". למדה ספרות וקולנוע באוניברסיטת תל אביב (1987-1983). עורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה ומלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב. יצירתה כוללת סיפורים, נובלות, רומנים, מחזה ("דבורה בארון", שהוצג בתיאטרון "הקאמרי" ב-2000 בבימויה של זהרירה חריפאי) וספרי ילדים. סיפורה הראשון, "דיסניאל", פורסם במאי 1988 ב"עתון 77". הסיפור זכה בפרס הסיפור הקצר של הירחון (1989) ותואר על ידי הסופר חיים באר, ששפט בתחרות, כרגע של חסד לספרות הישראלית.
קרטוּן-בלום רות /// חוקרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב ולמדה לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1966 קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) – עבודת הגמר יוחדה לדרמה השירית המקראית, ובייחוד לזו של מתתיהו שוהם. מ-1964 לימדה במחלקה ללשונות המזרח הקרוב במוסד זה, וב-1966 מונתה שם למרצה. מ-1969 מלמדת בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. בין השאר היתה ממקימי התוכנית לכתיבה יוצרת של החוג ועמדה בראשו בשנים 2003-1999. כיהנה פעמים אחדות בראשות הקתדרה ע"ש גולדסמית ב-University College בלונדון כמופקדת על לימודי וחקר הספרות העברית. שימשה מרצה אורחת באוניברסיטת קיימברידג' וב- Hebrew Union College בסינסינטי (ארצות הברית). ב-2003 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד ממוסד זה.
קרונזון יצחק /// סופר /// נולד בחיפה, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד בחיפה. בנם של מהנדס בחברת החשמל ומורה לפסנתר, שעלו לארץ מליטא. למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה והיה חבר בתנועת "הצופים" וב"תנועה המאוחדת". למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כדוקטור לרפואה (1964). שירת בצה"ל כרופא בחטיבת הצנחנים הסדירה והשתתף בכמה ממבצעיה. בגמר שירותו הצבאי עבד כרופא קופת חולים בדרום "הארץ" והתחיל להתמחות ברפואה פנימית וברפואת לב בבית החולים הדסה בירושלים. ב-1971 נסע עם רעייתו, הציירת זיוה קרונזון, לארצות הברית להשתלמות במשך שנתיים, ונשאר שם והמשיך בעבודתו המקצועית. במרוצת השנים נעשה מומחה בעל מוניטין ברפואת לב, פירסם באנגלית שלושה ספרי לימוד ומאות מאמרים בתחום התמחותו, מונה לפרופסור מן המניין לרפואה קלינית באוניברסיטת ניו יורק (1983) ואחר כך למנהל מעבדות הלב במרכז הרפואי של אותה אוניברסיטה. כמו כן שימש פרופסור בכיר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מנהל ויועץ במרכז הרפואי "אסקורט" בניו דלהי, הודו, ויועץ לחברות לפיתוח ציוד רפואי. הוא אף נהיה חבר בארגון הקוסמים בניו יורק, לאחר שסיים שם בית ספר לקוסמים (1975-1974).
