אורן (נאדל) יצחק /// סופר, מתרגם ועורך /// נולד באולן-אידה (ויירכנידינסק), סיביר /// 1918 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באולן-אידה (ברוסית: ויירכנידינסק), בירת הרפובליקה הבורייט-מונגולית בסיביר. קיבל חינוך עברי ולאומי בבית אביו, יליד לטביה, שגלה לסיביר והיה שם מורה עברי וציוני. בשל רדיפות העברית חמקה המשפחה מברית המועצות לעיר חרבין בסין ב-1924, שם היה אורן חבר "בית"ר", למד בגימנסיה רוסית וכן למד במשך שנה בפקולטה למשפטים. מ-1936 חי בירושלים, למד באוניברסיטה העברית והתפרנס מעבודות פקידות שונות, תרגום ועריכה, וכן מסלילת כבישים עבור הצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה. הצטרף ל"אצ"ל" ושירת בצה"ל במלחמת העצמאות. ערך את "המגן", ביטאון צה"ל בירושלים, ועבד במשרדי הממשלה בתפקידים שונים, בהם כעורך כתבי מבקר המדינה. בשנים 1958-1948 היה בעל טור ב"ידיעות אחרונות" שעליו חתם בשם ל' דני. בשם זה חתם גם על הקובץ "עשור בחרוזים" (1958). תירגם יצירות מרוסית לעברית ומעברית לרוסית. ב-1960 היה ממייסדי השידור הקבוע ברוסית ליהודי ברית המועצות. מ-1972 נמנה עם עורכי האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית. זכה בפרס ראש הממשלה (1978, 1987), פרס ניומן (1989), פרס ז'בוטינסקי (1997) ופרס הנשיא (1999).
אורן (אורנבוים) יוסף /// מבקר ספרות ומסאי /// נולד בברה''מ /// 1940 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד בברית המועצות לשעבר, עלה ארצה ב-1949. את השכלתו היסודית והתיכונית קיבל בראשון לציון. אחרי שירותו בצה"ל למד בסמינר לוינסקי וסיים תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1976-1963 לימד ספרות בבתי ספר תיכוניים, ערך כתבי עת לחינוך חברתי והיה מרצה לספרות למורים ולשוחרי ספרות. ב-1983 ייסד את הוצאת "יחד", שבה הוא מפרסם את ספריו.
אורלנד יעקב /// משורר, פזמונאי, מחזאי ומתרגם /// נולד בטטיב, אוקראינה /// 1914 – 2002 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טטיב, אוקראינה, לאביו אליעזר ולאמו בתיה לבית סגל. באפריל 1919 נטבחו עשרה מבני משפחתו בפרעות דניקין ופטליורה והמשפחה עקרה לקייב, בירת אוקראינה. חוויית ילדות זו ליוותה אותו כל חייו ולה הקדיש את הפואמה "קייב" (1991). משם חצתה המשפחה את הדנייפר והדנייסטר ועברה לבסרביה, והתגוררה כשנה בקישינב. הוא למד בגימנסיה העברית "מגן דוד", שבה התחנך גם נתן אלתרמן, בלא שהתוודעו זה לזה. ב-1921 עלה לארץ עם הוריו, ותחנתם הראשונה היתה כפר גלעדי. בשנים 1923-1921 השתתפו הוריו בסלילת כביש מטולה-כפר גלעדי-מגדל-טבריה במסגרת "גדוד העבודה". ב-1923 עברו לירושלים, שם עבד האב כחוצב וכסתת אבן בפלוגת העבודה של הגדוד בראשות יצחק שדה. ב-1928 למד בבית הספר "תחכמוני" ואחר כך בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. את לימודיו התיכוניים השלים בשנים 1932-1929 בגימנסיה "רחביה" בירושלים.
אורלב אורי (אורלובסקי, יורק) /// סופר ומתרגם /// נולד בורשה, פולין /// 1931 /// גיל: 94
ביוגרפיה
נולד בוורשה, פולין. בשנות המלחמה נרצחה אמו על ידי הנאצים ואביו נלקח בשבי חיילים רוסים. רק שנים מאוחר יותר התאחד אורלב עם אביו, כשהאב הצליח לעלות לישראל. אורלב עצמו שהה במשך שנתיים בגטו ורשה ולאחר מכן נשלח למחנה ברגן-בלזן. בברגן-בלזן החל לכתוב בפולנית. את שיריו מאותם הימים תירגם לעברית, והקובץ "שירים מברגן-בלזן" ראה אור ב-2005 (יד ושם).
אוריין יהודית /// מבקרת ספרות, תיאטרון וקולנוע /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1935 /// גיל: 90
אוריאל גילה (שטאם, אולגה) /// סופרת, משוררת ומתרגמת /// נולדה בקראקוב, פולין /// 1913 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקראקוב, פולין. עלתה לארץ בילדותה ולמדה בגימנסיה העברית "הרצליה". השתלמה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב ולמדה מִנהל ציבורי באנגליה ובוויילס. היתה מזכירה ומנהלת לשכה של ראשי עיריית תל אביב מאיר דיזנגוף וישראל רוקח. לקראת קום המדינה הקימה (עם אדווין סמואל) את "בית הספר למִנהל ציבורי" בירושלים ובתל אביב. ערכה והגישה ב"קול ישראל" וב"בי-בי-סי" בלונדון שידורים דו-לשוניים על שירת העולם. ב-1996 יזמה והקימה את קרן האישה היוצרת בספרות וכן ספרייה לספרות נשים, וב-1999 ייסדה את הוצאת "בת-קול" לספרות יפה. היתה חברה באגודת הסופרים העבריים, באיגוד המתרגמים ובאקו"ם.
אורבך דלית /// סופרת ותסריטאית /// נולדה ברמת גן, ישראל /// 1964 /// גיל: 61
ביוגרפיה
דור שלישי בארץ, נצר לשושלות רבנים. נולד בתל אביב ומתגורר בה. למד בגימנסיה "הרצליה", ולאחר "שיר"ותו הצבאי גר בקיבוץ נחשון. עבד כרועה צאן, פועל בניין, כירולוג ומסעדן. בשנים 1977-1980 שהה בהולנד ובהודו והתמחה בטכניקות של טנטרה, רג'ניש, סופיות וזן בודהיזם. כשחזר לארץ הקים בירושלים קומונה רוחנית ומרכז למדיטציה ולתרפיה.
אופק אוריאל /// חוקר, סופר, מבקר ומתרגם ספרות ילדים /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1926 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים. אביו הוא סופר היידיש אריה לייב פּוֹפִּיק. למד בבית החינוך בשכונת בורוכוב ובגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. מ-1944 ועד 1949 שירת בפלמ"ח. ב-1946 פירסם שירים ראשונים ב"במעלה", עיתון "הנוער העובד והלומד", והמשיך לפרסם בעיתונות שירים, סיפורים ורשימות. במלחמת העצמאות לחם בגוש עציון ונפל בשבי הירדני. חוויות המלחמה והשבי תוארו בספרו הראשון, "מעוז עציון" (הוצאת מערכות, 1949), וכעבור שנים בקובץ הטורים המחורזים והמקאמות "שיבלים בקנה" (1978). חותמה של מלחמת העצמאות טבוע גם בקובץ שיריו "באזני האילן" (1954), אך בצד שירי הזיכרון על רעים שנפלו מצויות בהם התרשמויות פיוטיות מנופי הארץ בחילופי העונות, וכן שירי אהבה. זהו קובץ טיפוסי לשירתם של בני הדור בנושאיו, במקצביו ובדימוייו, השואבים את השראתם מן הנוסח רב-ההשפעה של אלתרמן. בכללותו שרויה עליו רוח של שמחת חיים וחיוב החיים, וראיית עולם סנטימנטלית.
אופנהיימר יוחאי /// משורר, חוקר ספרות ומבקר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1958 /// גיל: 67
ביוגרפיה
נולד, גדל והתחנך בירושלים, שבה הוא מוסיף להתגורר. אביו, בנימין אופנהיימר, היה פרופסור ומרצה למקרא, ואמו, רבקה שץ-אופנהיימר, היתה פרופסור ומרצה לפילוסופיה יהודית ולחסידות. את לימודיו הגבוהים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים: הוא בוגר החוגים לספרות גרמנית ולמחשבת ישראל ומוסמך החוג לספרות כללית והשוואתית. עבודת הדוקטור שלו עסקה בשירתו של אבות ישורון ויצאה לאור כספר בשם תנו לי לדבר כמו שאני: שירת אבות ישורון (1997). לימד באוניברסיטה העברית בחוג לספרות כללית והשוואתית (1988). ב-1994 החל ללמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. ב-2012 התמנה לפרופסור חבר.
