רובין ריבה /// משוררת וסופרת בשפה האנגלית, מתרגמת /// נולדה ביוהנסבורג, דרום אפריקה /// 1932 – 2013 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ביוהנסבורג ועלתה לארץ ב-1963 עקב התנגדותה למשטר האפרטהייד. כתבה באנגלית ותורגמה לעברית. פירסמה ספרי שירה, ספר לילדים ותרגומים לאנגלית של פרוזה ושירה ישראלית. שיריה וסיפוריה הקצרים ראו אור בישראל ובארצות דוברות אנגלית. לעברית תורגמו שישה קבצים: "קוטלי המשוררים" (1960); "אוושות של אש" (1984); "דיאלוג" (1992); "גבישי רוח" (2010); "הציפור של ביאליק" (2012); "קשר צלילים" (2013).
קרונפלד חנה /// חוקרת ספרות /// נולדה בישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
ילידת הארץ, למדה לתואר ראשון בחוג לאנגלית ובחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. את לימודי התואר השני סיימה באוניברסיטת ברקלי, ובה השלימה ב-1983 את לימודי התואר השלישי במחלקה לספרות משווה. כותרת הדיסרטציה שלה: "היבטים פואטיים של המטאפורה". מחקריה הראשונים בספרות העברית נדפסו עוד טרם הושלמה התזה לתואר השלישי ועסקו בעיקר באספקטים התיאורטיים של השפה המטפורית בספרות הישראלית. מחקרים אלה ראו אור בכתבי העת המרכזיים העוסקים בשאלות אלה, כמו Poetics Today ו-Prooftexts, ובהם התגלתה המגמה הנמצאת בכל עבודותיה, להבין את המודרניזם הישראלי במושגים של מחשבה תיאורטית תוך השוואה לתופעות דומות בספרויות לאומיות אחרות.
קראוס אוטו ברנרד /// סופר בשפה הצ'כית /// נולד בפראג, צ'כיה /// 1921 – 2000 /// גיל
קירש אולגה /// משוררת בשפות אפריקאנס ואנגלית /// נולדה בדרום אפריקה /// 1924 – 1997 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בעיירה קטנה בלבה של דרום-אפריקה לאב ממוצא ליטאי ולאם יהודייה דרום-אפריקנית. שפת הוריה היתה יידיש, אך היא עצמה התחנכה במקביל בבתי ספר ששפתם אנגלית ואפריקאנס – שפת האפריקאנרים, ובהמשך שפת השלטון הלבן בתקופת האפרטהייד. בבגרותה למדה אנגלית ואפריקאנס באוניברסיטת וִיטְוָוטֶרסראנד ביוהנסבורג.
קאופמן שירלי /// משוררת ומתרגמת בשפה האנגלית /// נולדה בסיאטל, ארה"ב /// 1923 – 2016 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בסיאטל, וושינגטון, במשפחה יהודית שהיגרה לארצות הברית מפולין. חיה בסן פרנסיסקו וקיבלה תואר ראשון בספרות אנגלית ב-1944 מאוניברסיטת קליפורניה. בילדותה כתבה שירים, אך כמעט וחדלה עם תחילת לימודיה באוניברסיטה. בשנות הארבעים לחייה חזרה לכתוב שירים ובמקביל נרשמה לתואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת סן פרנסיסקו. עלתה ארצה לירושלים ב-1973, ארבעה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים. בארץ פגשה את הלל דלסקי, לימים בעלה השני, חוקר ומרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה
נולד והתחנך בירושלים, השלים לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי דוקטורט באוניברסיטת ייל (1965). עם סיום הדוקטורט לימד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית עד לפרישתו ב-2003. היה מופקד על הקתדרה ע"ש אחד העם. במהלך השנים כיהן בתפקידים שונים באוניברסיטאות צמרת אמריקניות, בהן הרווארד, ג'והנס הופקינס ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-2005 לקה באירוע מוחי ומאז לא שב לאיתנו.
צור ראובן /// חוקר ספרות ומתרגם /// נולד באורדיאה, טרנסילבניה /// 1932 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד באורדיאה, טרנסילבניה. ילדותו ונעוריו עברו בצל מלחמת העולם השנייה, במהלכה ברח עם משפחתו מהגטו, נותק מהוריו ונשלח לבית סוהר. חוויותיו מתקופה זו מתוארות בספר זיכרונותיו "בריחה מהגטו" (1996). ב-1949 עלה עם משפחתו לארץ והתחנך בכפר הנוער "אלוני יצחק". כשנתיים לאחר מכן (1951) פירסם את תרגומו הראשון לעברית, לשיר של לואי ארגון, ב"משא". מאז הרבה לתרגם ופירסם כמה קבצים של תרגומי שירה, בהם "גיזת זה"ב: תרגומי סונטים" (1988) ו"החליל והקוקיה: מבחר משירת אירופה" (1993). בתום שירותו הצבאי עשה תואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראה ב"חוות הנוער הציוני". ב-1961 פירסם ספר שירים לילדים, "שירים על בעלי מלאכה" (זיקית). בתחילת שנות השישים הקים עם יצחק קשתי ויהודה ברקוביץ' את הוצאת "דגה", שהוציאה לאור ספרי איכות בתחומי השירה, הפרוזה והמחקר. ספרו המחקרי הראשון, "דברים כחוויתם: עיונים בשירת ביאליק", נדפס בהוצאה זו ב-1964. מאז פירסם כעשרים ספרים בעברית ובאנגלית.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו היה בעל מלאכה. בגיל שנתיים נסע עם הוריו ללודז', פולין, ושהה עמם שם שבע שנים. לאחר שובם ארצה למד בבית ספר דתי ואחר כך בבית הספר התיכון מונטיפיורי וב"מכון אבני" לציור. במלחמת העצמאות לחם בשורות הפלמ"ח ונפצע בקרבות ירושלים. לאחר שחרורו החל את פעילותו הפובליציסטית, שבמהלכה פירסם רשימות וקריקטורות בעיתונים ישראליים רבים והיה בעל טורים קבועים ב"הארץ" וב"העולם הזה". הקריקטורות המוקדמות שלו יצאו בספר "קוצו של צבר" (1951). רשימות המסע שלו יצאו לאור בשני ספרים, "כיצד גיליתי את אירופה" (1958) ו"כיצד גיליתי את אפריקה" (1958).
