שבתאי (הנגבי) עדנה /// סופרת ועורכת ספרותית /// נולדה בקיבוץ מרחביה, ישראל /// 1934 /// גיל: 89

ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ מרחביה, בתו של העורך ואיש ספרית פועלים דוד הנגבי. הוריה עלו ארצה מפולין כחלוצים של תנועת "השומר הצעיר". גדלה בבית מלא ספרים עבריים והיתה קוראת שקדנית מילדותה. סיימה את בית הספר היסודי והתיכון בקיבוצה ושירתה בצה"ל בחיל המודיעין. בעת שירותה נישאה לסופר יעקב שבתאי, שהיה חבר מרחביה. ב-1959 יצאה ללימודים ב"סמינר אורנים" והשלימה לימודי הוראה (1962). היתה מורה עד יציאתם מהקיבוץ (1967). המשפחה עם שתי בנותיה השתקעה בתל אביב, עיר הולדתו וגידולו של שבתאי. ב-1969 החלה בלימודי ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. מורתה נורית גוברין עודדה אותה להמשיך, והיא סיימה תואר ראשון ב-1974, אך פנתה לכיוון שונה: לימוד מחול ותנועה אצל נועה אשכול. היא הוסמכה כמורה לתנועה, אך חזרה לאוניברסיטה, סיימה תואר ראשון בהיסטוריה כללית ונשלחה לגרמניה למסלול ישיר לדוקטורט (1977).
מֶנְדָה-לוי עודד /// חוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1963 /// גיל: 60

ביוגרפיה
נולד וגדל בתל אביב. למד בתיכון "עירוני א"'. החל את לימודיו באוניברסיטת תל אביב ב-1984 כאשר למד לתואר כללי במדעי הרוח, והמשיך באוניברסיטה זו לתואר שני ולתואר דוקטור, שקיבל ב-2003. עבודותיו, שנכתבו בהנחיית פרופ' נורית גוברין, התמקדו בפרוזה האורבנית בסיפורת העברית. "לקרוא את העיר: החוויה האורבנית בסיפורת העברית מאמצע המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20", עיבוד של עבודת הדוקטור שלו, יצא כספר ב-2010 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ספר זה זכה בפרס ס' יזהר לחקר הספרות העברית והוראתה לשנת 2011.

ביוגרפיה
נולד בעיירה לאשקוביץ, גליציה המזרחית. ב-1915, אחרי שנשרפה עיירתו בידי הצבא הרוסי, גלתה משפחתו וחיה חיי פליטים בכפרים ובעיירות בגליציה. מ-1921 התגורר בבוצ'אץ' (לימים ערך את ספר הזיכרון לקהילת בוצ'אץ' בסיועו של ש"י עגנון). ב-1922 עמד בבחינות בסמינר למורים עבריים בלבוב. באותה עת החלה פעילותו הציונית, בין השאר בהקמת סניף "החלוץ" בבוצ'אץ' ובהוצאת ביטאונים שונים עם חברו דב סדן. רשימתו הראשונה פורסמה ב-1924 ב"עתוננו", ביטאון "החלוץ" בלבוב. באוקטובר 1925 עלה לארץ ישראל בקבוצת חלוצים שהתיישבה ליד פתח תקווה. אחרי פירוק הקבוצה ב-1927 עבד בחקלאות, היה פעיל במפלגת "הפועל הצעיר" ופירסם מאמרים ב"דבר" וב"הפועל הצעיר". בשנים 1931-1930 שהה בגליציה כשליח ההסתדרות. בשובו הצטרף לקבוצת חולדה והיה חבר בה עד 1933. ב-1934 עבר לתל אביב והתקבל לעבודה קבועה בביטאון מפא"י, "הפועל הצעיר". ב-1948 נעשה עורך השבועון והתמיד בכך עד פרישתו לגמלאות (1970). אף שמדובר בכתב עת פוליטי-מפלגתי טיפח בו כהן מדור ספרותי נרחב, והשתדל לעודד ולחנוך כותבים צעירים. ב-1934 הצטרף לאגודת הסופרים העבריים ומילא בה מִגוון תפקידים, ובכלל זה יו"ר האגודה בשנות השבעים. ב-1974 זכה בפרס ביאליק על ספרו "יעקב שטיינברג – האיש ויצירתו". בנותיו הן חוקרות הספרות נורית גוברין וחגית הלפרין.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 3 ערכים.