שָמי (סַרְוִי) יצחק /// סופר /// נולד בחברון, הרשות הפלסטינית /// 1888 – 1949 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בחברון לאביו אליהו סרוי, סוחר טקסטיל דמשקאי, ולאמו רבקה לבית קסטל, בת למשפחה ספרדית מיוחסת מחברון. ראשית חינוכו ב"כותאב", החדר הספרדי, והמשכו בישיבת "שדי חמד" בחברון. בגיל שמונה-עשרה עזב את הישיבה ורכש השכלה בבית המדרש הגרמני למורים של חברת "עזרא" בירושלים, שבו התוודע לרעיונות ההשכלה והוסמך כמורה ב-1909. בירושלים נחשף לציונות בתיווכם של ש"י עגנון ויצחק בן-צבי, ומאוחר יותר אף זכה לתשומת לבו של דוד בן-גוריון, שהחשיב אותו למומחה בענייני התרבות הערבית. תחילה עסק בהוראה במזכרת בתיה, ולאחר מכן בדמשק ובבולגריה, שם שהה כשמונה שנים ונישא לאשתו הראשונה, פנינה גינגולד. ב-1919 חזר לחברון בלוויית אשתו ובנם הצעיר, ידידה (שמיר), והתמנה למזכיר היישוב היהודי בעיר, וכן לימד ערבית, ספרות והיסטוריה. לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לשרה לבית קאליש. במסגרת תפקידו הזעיק את החיילים הבריטים להגן על היישוב בחברון מפני פרעות בזמן חגיגות נבי מוסא. ייתכן שפרט זה קשור ליצירתו המרכזית, הנובלה "נקמת האבות" (מצפה, 1927). שנה לפני מאורעות תרפ"ט עברה המשפחה מחברון לטבריה, ואף על פי שלא נכחו בפרעות, שמי הושפע עמוקות מהאירוע הרצחני. ב-1930 עבר לחיפה, ובה התגורר עד לפטירתו, אך העיר חברון נשארה בלב הווייתו, והוא אף תיכנן לכתוב רומן רחב יריעה על קורות הקהילה בה. שמו נקשר רבות בשמו של יהודה בורלא. השניים התיידדו בנעוריהם, עברו מסלול הכשרה דומה, ואף כתבו על החברה הערבית והיהודית-ספרדית, אולם ניכרים הבדלים גדולים בתפישת עולמם ובמשנתם הספרותית.
שלונסקי אברהם /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בקריוקוב, אוקראינה /// 1900 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר קריוקוב, אוקראינה. תאריך הולדתו, על סף המאה העשרים, סימל בעיניו את ייעודו: להיות המשורר הנבחר, נושא הדגל של הספרות העברית במאה החדשה. אביו, טוביה, היה ממוצא חב"די, איש משכיל, ציוני וחסידו של אחד העם. אמו, ציפורה לבית ברוורמן, היתה קרובת משפחה של חנה, אמו של מנחם מנדל שניאורסון (לימים הרבי מלובביץ'). בנעוריה היתה ציפורה חברה במפלגה מהפכנית והשתתפה בפעולות מחתרת נגד הצאר.
שופמן גרשֹם /// סופר, עורך ומתרגם /// נולד באורשה, רוסיה הלבנה /// 1880 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוֹרְשָה, פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה, כבן למשפחת מלמדים ענייה מחסידי חב"ד. למד בחדר ומגיל אחת-עשרה נשלח לישיבות בדוֹברוֹבְּנָה ובוִויטבּסק. במשפחה היו שלושה בנים ובת: משה הבכור, גרשם, זליג וחסיה. שני האחרונים נספו באורשה עם אנשי הקהילה במלחמת העולם השנייה. בהשפעת משה, האח הבכור, התחיל בלימודי חול כאוטודידקט והכיר מקרוב את הספרות העברית והרוסית. מכתביו אל האח היו ניסיונותיו הספרותיים הראשונים.
שבבו שושנה /// סופרת /// נולדה בזכרון יעקב, ישראל /// 1910 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בזכרון יעקב למשפחה שעלתה ארצה מפרס כשבעים שנה לפני כן והתיישבה בצפת. בתחילת המאה העשרים הוזמן אביה לשמש מורה לערבית בבית הספר בזכרון יעקב, ולכן הוריה עקרו לשם. סיימה את לימודיה היסודיים בבית הספר המקומי, והמשיכה בסמינר לוינסקי בתל אביב. מנעוריה ניסתה כוחה בכתיבה, וסיפורה הראשון, "כלבים לאור שלהבת", המבוסס על רשמיה ממאורעות תרפ"ט בצפת, פורסם בעיתון "הארץ" בדצמבר 1929. מאז נעשתה משתתפת תדירה בעיתונות הספרותית, וזכתה לעידודם של הסופרים אשר ברש ומשה סמילנסקי. עד 1942 פירסמה כארבעים סיפורים בבמות שהיו מזוהות עם החוגים ה"אזרחיים" ביישוב (בעיקר "הארץ", "בוסתנאי", "דואר היום" ו"הציוני הכללי"). נושאי סיפוריה נטולים מהווי היישוב הישן ומחיי המושבה גם יחד. ואולם את עיקר תשומת הלב משכו שני הרומנים שלה. הראשון בהם," מריה" (בימת קדם לספרות, 1932), מגולל פרשת חיים נפתלת של בת עשירים ערבייה-נוצרייה מחיפה המתאהבת בצעיר בן עניים, ולאחר שהיא הרה ויולדת בסתר דרכיהם נפרדות והיא פונה לחיי פרישות במנזר, אך גם שם לא מסתיימות תהפוכותיה הרומנטיות, ואלה מוליכות אותה אל סופה הטרגי. מהתגובות שעורר הרומן בלטה רשימת ביקורת זועמת של הסופר יהודה בורלא, שהיה מורה ומדריכה של שבבו בנעוריה, אך עתה פסל בחריפות את ספרה כרומן-משרתות ירוד ונפסד המושפע, לדעתו, מן הרומן הצרפתי הזול. רוחה של שבבו לא נפלה, וב-1942 פירסמה רומן שני, "אהבה בצפת", ריאליסטי ומורכב יותר מקודמו, המתאר את התמרדותה של בת למשפחה ספרדית נגד השידוך שהוריה הועידו לה, ואת מאבקה על מימוש אהבתה לגבר שבו חפצה. בשני הרומנים בלטו תיאורים ארוטיים נועזים בהרבה מן המקובל באותן שנים, שתרמו אף הם לדחיקתה של הסופרת אל השוליים הלגיטימיים-למחצה של הספרות היפה. ב-1942 נישאה שבבו והתיישבה בחיפה, ומסיבות שלא הובררו כל צורכן חדלה כליל לכתוב. רק בשנותיה האחרונות ניאותה להעלות על הכתב פרקי זיכרונות, ופירסמה סיפור קצר אחד ב-1984.
ביוגרפיה
נולד במלינוב, ווהלין, אוקראינה. בילדותו קיבל חינוך עברי ומסורתי. במלחמת העולם הראשונה ובשנות המהפכה עזב את ביתו והתגורר במקומות שונים באוקראינה ובדרום-רוסיה, ובין השאר היה מורה לעברית. עם סיום המהפכה הבולשביקית שירת כמה חודשים כחייל בצבא האדום, והגיע ב-1917 ליקטרינוסלב, שם פגש לראשונה את שלונסקי ואת אברהם וילנסקי, לימים חתנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. לאחר פרוץ הפרעות ב"תחום המושב" בימי מלחמת האזרחים עזב את הצבא, וב-1920 עלה לארץ וניסה להתערות בשׂרונה שבגליל התחתון, ואחר כך בעבודות ייעור בבן-שמן. עד 1921 ניסה, עם שלונסקי ועם המאירי, לייסד כתב עת ספרותי בשם "טרפים", אך הניסיון לא צלח. בשנים 1922-1915 כתב יומן שכינה אותו "יומוני", המתעד את ימי נעוריו באוקראינה עד סוף "תקופת העמל" שלו במסגרת מפעלי העבודה והיישוב של בני העלייה השלישית. יומן זה הוא מן התעודות האישיות המפורטות והחשובות של תקופה זו. נמנה עם משורריה הייצוגיים של העלייה השלישית.
טסלר אליהו /// משורר ומתרגם /// נולד באומן, אוקראינה /// 1901 – 1965 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באומן, אוקראינה, בבית חילוני אופייני של בני המעמד הבינוני המשכיל במזרח-אירופה, אך הושפע רבות מסבו, שהיה בר-אוריין ובן לשושלת של תלמידי חכמים. למד זמן-מה באוניברסיטה של חרקוב, ואחר כך החל ללמוד אדריכלות בפוליטכניון של ורשה, אולם לא סיים את לימודיו. עלה לארץ ב-1920, עבד בסלילת כביש צמח-טבריה ובכרמי באר יעקב, ואף היה פועל בניין בתל אביב. מסוף שנות השלושים ועד שנים אחדות לפני מותו שימש מנהל חשבונות בעיתון ""דבר"" ובהוצאת עם עובד.
ברוידס אברהם /// משורר וחוקר ספרות /// נולד בוילנה, ליטא /// 1907 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה. אביו, הסופר יצחק ברוידס, מוסמך לרבנות המתייחס למשפחת הגר"א וקרובו של הסופר ראובן אשר ברוידס, עסק בתרגום ספרות מחקר מגרמנית לעברית, חיבר את הספרים "וילנה הציונית ועסקניה" (1939) ו"אגדות ירושלים דליטא" (1946). הוא העניק לבנו חינוך משכילי ב"חדר מתוקן" ובגימנסיה העברית ע"ש ד"ר אפשטיין. בשנות לימודיו בגימנסיה (1922-1917) החל בכתיבת פרוזה ובעריכת כתבי עת לנוער ("לפידים", "התפתחות", "כוכב המזרח"), שבהם השתתפו גם יצחק עגן, משה בסוק וצבי ארד. ב-1922 החל להכשיר את עצמו במסגרת תנועת "החלוץ" לעלייה לארץ ישראל. הוא נסע לוורשה והתוודע לסופר א"ל לובושיצקי, שהדפיס משיריו בעיתונו "הכוכב". חזר לווילנה והתקרב במיוחד לחוג סופרי "הזמן": י"א טרייבוש וש"ל ציטרון.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 7 ערכים.