קינן (לוין) עמוס /// סופר, משורר, מחזאי ועיתונאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1927 – 2009 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למשפחה חילונית סוציאליסטית, אביו היה מיוצאי "גדוד העבודה". בילדותו למד בבית חינוך של זרם העובדים בתל אביב והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". בהיותו בן שש-עשרה עזב את הלימודים והחל לעבוד במוסך ובבניין, ובמקביל למד ציור ב"מכון אבני". ב-1946, כשהיה בן תשע-עשרה, הצטרף ללח"י ומאוחר יותר לחם במלחמת העצמאות ונפצע. בתקופה זו היה שותף בהשקפת עולמו לתנועה ה"כנענית", וזו השפיעה על אמנותו וחותמה ניכר בכלל יצירתו. עם תום שירותו הצבאי החל ללמוד מקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ולפרסם את סיפוריו הקצרים הראשונים בכתב העת "אל"ף" בעריכת אהרן אמיר. ראשון סיפוריו, "המשתה", נדפס באוקטובר 1949, ובעקבותיו פורסמו "ארץ חדשה", "הנוטר הממושקף עם הקרבינה" ו"רוח בהרים", שניכרים בהם רכיבים שיאפיינו את כתיבתו בהמשך: מְספר אישי, שימוש בעברית מדוברת, אירוניה, אבסורד, וכן נושאים וחוויות יסוד כמו תחושת ארעיות ואובדן דרך לאחר מלחמת העצמאות; קינה על החלום "הארץ"-ישראלי שלא מומש; הקשר החזק אל האדמה ואל נופי הטבע; וסירוב להפוך מוות ומלחמה לפולחנים הרואיים.
קוגן ריטה /// משוררת, מתרגמת, סופרת ומהנדסת /// נולדה בסנקט פטרבורג, רוסיה /// 1976 /// גיל: 48
ביוגרפיה
נולדה בסנקט פטרבורג ב-1976. עלתה לארץ עם אימהּ ב-1990. שנות נעוריה עברו עליה בחיפה ובקריית חיים. בגיל עשרים ושלוש עזבה את בית אימהּ ועברה לגור במרכז הארץ, וכיום מתגוררת בתל אביב ועובדת כמהנדסת בכירה בתחום ההיי-טק. החלה לכתוב שירה ברוסית בגיל שש. בגיל שבע-עשרה החלה לכתוב שירה בעברית ולתרגם לעברית שירה רוסית. פרסמה לראשונה כמה שירים בספר שירים וציורים שהתלווה לספר המחזור של שכבתה.
ביוגרפיה
נולד בישראל. בעל תואר ראשון בתסריטאות מאוניברסיטת תל אביב, וזוכה מלגת יצירה "קרן אמריקה ישראל" ב-1990. את דרכו כתסריטאי בטלוויזיה החל ב-1992 כשהתמנה לתסריטאי הראשי של ערוץ הילדים. כשנה לאחר מכן יצר עם הבמאי איתן צור את סדרת הטלוויזיה המצליחה "החמישייה הקאמרית". בשנים 1999-2004 חבר שוב לאיתן צור ויחד יצרו את סדרת הטלוויזיה המצליחה "הבורגנים". ב-2001 היה חתן פרס אמנויות הבמה, קרן מפעל הפיס על שם מיכאל לנדאו. ב-2002 החל לעסוק בתרגום מחזות מן השפה האנגלית, שהוצגו על במות "הבימה", "הקאמרי" ותיאטרון חיפה. מהמחזות שתירגם: "מצב הדברים" ו"שמנה" לניל לביוט, "שלוש מסיבות" לאלן אייקבורן ו"המקום ממנו באתי" לדיוויד מאמט, שאותו תירגם עם משה נאור.
ביוגרפיה
נולד בחיפה. התגורר בלונדון ובפריז. למד משחק בבית הספר לדרמה של ז'אק לה-קוק. בתחילת שנות השמונים למד קולנוע ב"בית צבי" וספרות עברית וכללית ופילוסופיה סינית באוניברסיטת תל אביב. באותן שנים התפרסמו סיפוריו הראשונים בכתב העת "פרוזה", וטורי ביקורת על קולנוע, תיאטרון וספרות בעיתונות היומית. משנות התשעים פירסם כתבות בנושא תיירות וטיולים בעיתונות ובטלוויזיה וספרי מסע, והוציא מדריכי טיולים להודו ולסין בשיתוף עם דן דאור. ב-2003 יצא בשליחות ערוץ 10 לעיראק, שתועדה בסרט "42 יום בדרך לעיראק" שאותו צילם, ביים והפיק.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. משנות השבעים כתב תסריטים רבים לסדרות טלוויזיה לילדים ולמבוגרים (בהם: "זהו זה", "רחוב סומסום", "בבית של פיסטוק", "קופיקו", "לשם שינוי"). כמו כן כתב תסריטים לקולנוע ("האינסטלאטור", 1986; "לא שם זין", 1987; Witness in the War Zone, 1987 ו"השיבה מהודו", 2002). לתיאטרון כתב את המחזות "חברה" (1989), "לילה בתל אביב" (2010), "זהב טורקי" (2011, בהשראת מחזהו של שלום עליכם "האוצר"), וכן את המחזמר "רחוב טוב" (2006) המבוסס על המחזמר האמריקני Avenue Q. מתרגומיו: "יומני גן העדן" מאת מארק טוויין (1997) ו"ארץ עוץ המופלאה: המשך הרפתקאותיהם של הדחליל ואיש-הפח" מאת ל' פרנק באום (1998).
סובול יהושע /// מחזאי, סופר, עיתונאי ובמאי /// נולד במושב תל מונד, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד וגדל במושב תל מונד שבשרון, בבית שבו התגוררו כל בני משפחתו המורחבת ורבת-הגוונים האידיאולוגיים: סבתא קומוניסטית לשעבר, דוד ודודה חסידי גור, ואביו איש תנועת העבודה. הבית עומד במרכז מחזהו "כפר" שהוצג בתיאטרון "גשר" (1996) והאב – בלב הרומן הראשון שלו, "שתיקה" (הקיבוץ המאוחד, 2000). למד ב"תיכון חדש" והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לנח"ל והגיע לקיבוץ שמיר, שבו היה חבר בשנים 1965-1957. למד ספרות והיסטוריה במכללת "אורנים" והיה מורה בקיבוצו. בשנים 1964-1963 פירסם את ביכורי סיפוריו ברבעון "קשת". חבריו לקיבוץ חשבו שהם אינם הולמים את האידיאולוגיה הקיבוצית, ובשל חילוקי הדעות עזב את הקיבוץ. בשנים 1970-1965 חי בפריז, למד פילוסופיה בסורבון וקיבל תואר בוגר (1969). כמו כן השתלם בניתוח מערכות, ולפרנסתו עבד ככתב היומון "על המשמר" בבירת צרפת. בשנות שהותו שם הבחין בנתק שבין העילית האינטלקטואלית ובין החברה הצרפתית, והשתכנע כי כיוון כתיבתו, שהושפעה מהמודרניזם הצרפתי ומתיאטרון האבסורד, המסוגרים במערכת סמלים ומושגים קשה לפענוח, אינו הולם סופר כמוהו, החי בחברה שבה האחריות והמעורבות החברתיות חייבות להיות שאיפה קיומית. ההזדמנות לממש שאיפה זו ניתנה לו ב-1971, כאשר הוזמן על ידי הבמאית נולה צ'לטון לכתוב מחזה חברתי תיעודי, ז'אנר שלא היה מוכר אז בארץ. "הימים הבאים" בבימויה של צ'לטון (1971), על החיים בבית אבות, לא זכה להערכת הביקורת, אך סלל את דרכו כמחזאי של מחזות תיעודיים, ז'אנר שהוא תרם להתפתחותו בשנות השבעים והשמונים יותר מכל מחזאי ישראלי אחר. במשך ארבעת העשורים הבאים כתב יותר מחמישים מחזות. רבים מהם תורגמו והועלו בחו"ל. בייחוד ידע הצלחה מחזהו "גטו", שתורגם לעשרים שפות, הוכתר בבריטניה ב-1989 כמחזה השנה והועלה בעשרים ושבע מדינות. בשנים 1988-1984 שימש מנהל אמנותי של תיאטרון חיפה, אך לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" (1988), שבו הציג את חיילי צה"ל כקלגסים, התפטר מתפקידו. במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מבוקש ואהוד יותר באירופה מאשר בישראל. באותה תקופה הוצגו שישה מחזות חדשים שלו בווינה, בבאזל, באוסלו, בדורטמונט ובמנהיים. מחזהו "נשף מסכות", שהועלה בתיאטרון חיפה (2001), הוגש קודם שבע פעמים לתיאטרונים אחרים בארץ, אך נענה בסירוב. הצלחת "כפר" בתיאטרון "גשר" (1996) החזירה אותו אל מרכז הבמה במולדתו.
ביוגרפיה
נולד בנתניה. למד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, אך בעקבות מלחמת יום הכיפורים לא סיים את לימודיו. החל את דרכו ככותב טור סאטירי בשבועון הסטודנטים "פי האתון", שבו ייסד וערך את המדור הסאטירי. בהמשך כתב במדור הסאטירי "זו ארץ" בשבועון "העולם הזה" בעריכתו, ופרסם את הספר "Zoo ארץ Zoo?" (עם ב' מיכאל, חנוך מרמרי, אפרים סידון, דודו גבע ודיק קודור). כתב טורים סאטיריים בעיתון "הארץ" ובמקומוני רשת "שוקן", היה מבקר תיאטרון בעיתון "גלובס", כתב במדור "דעות" בעיתון "מעריב" והקים את מוסף הפנאי "עכבר העיר" של המקומון "העיר". משנות השבעים פרסם ספרי קומיקס וספרי ילדים רבים ("אהלן וסהלן", "ספר מגוחך"), כתב לתוכניות טלוויזיה ("ניקוי ראש" ו"זהו זה!"), ונחשב דמות מרכזית בתחום ההומור והסאטירה בארץ. כמו כן כתב טור פמיניסטי בעיתון "חדשות"; אסופה של טוריו הללו ראתה אור בספרו "פמיניסט" (1991). היה נשוי לבמאית אורנה בן-דור, לאחר מכן לעורכת עינת ניב, וכיום בן זוגה של הסופרת מאיה לביא. לימד תסריטאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, שם עמד בראש מגמת התסריטאות. כיום הוא כותב טור שבועי במדור "דעות" בעיתון "הארץ".
מיטלפונקט הלל /// מחזאי, במאי ותסריטאי /// נולד ביפו, ישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולד ביפו וגדל בחולון. נשוי לשדרנית יעל דן. כתב ותירגם יותר מארבעים מחזות, שאת חלקם ביים, וארבעה תסריטים. עוקב במחזותיו אחר ההשפעות של הגלותיות, השואה, המלחמות והמצוקה החברתית והכלכלית על הדיוקן המשתנה של הישראלים, פליטי מזרח-אירופה, תושבי אזורי הדרום ושכונות המצוקה, ואחר כך – אחר עולמם החלול של הבורגנים החדשים, חסרי המצפן המוסרי, של ישראל ה"נובורישית".
מזי"א עדנה /// מחזאית, תסריטאית, במאית וסופרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. אמה עלתה לישראל מווינה ב-1938 והיתה פעילה בלח"י, ואביה, עורך-דין יליד ליטא, שימש כמפקד האצ"ל בדרום-אפריקה ובהמשך היה ראש מחלקת העלייה והקליטה בסוכנות היהודית בישראל. למדה בתל אביב בתיכון "עירוני ד"'. סיימה תואר ראשון בחוגים ל"תיאטרון" ולפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך למדה לתואר שני בחוג לקולנוע.
