ביוגרפיה
נולדה בפולין. עברה את שנות מלחמת העולם השנייה בברית המועצות, וכילדה הוגלתה לסיביר. בגיל שלוש-עשרה עלתה ארצה עם "עליית הנוער", יחד עם אביה ששרד את המלחמה. למדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך שנים עסקה בהוראה בבתי ספר תיכוניים. נישאה למשורר דן פגיס ולזוג נולדו שני ילדים.
עובדיהו (גוטסדינר) מרדכי /// סופר ומסאי /// נולד בשדלץ, פולין /// 1909 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשדלץ, פולין. למד בחדרים וסיים בית ספר תיכון חקלאי. מנעוריו היה פעיל בתנועת "החלוץ הצעיר" ונודע כנואם בעברית בעירו באספות ציוניות. מגיל שמונה-עשרה עסק בהוראת עברית בערים שונות ובעבודה תרבותית בתנועתו. נמנה עם פלוגת ההכשרה החקלאית הראשונה של "השומר הצעיר" בפולין. בשלהי שנות העשרים יצא למערב-אירופה וביקר כשומע חופשי באוניברסיטאות שונות. בשהותו בלונדון ליווה את חיים נחמן ביאליק בעת ביקורו בעיר בענייני הוצאת דביר (דצמבר 1930-מרס 1931), סייע לו בענייני יומיום והִרבה לשוחח עמו, והקשר ביניהם נמשך בתל אביב. לימים העלה על הכתב את רשמיו מדמותו של ביאליק ותיעד את שיחתו השופעת ("מפי ביאליק", 1945; מהדורה מורחבת ב-1969). ביאליק הוא שהציע לו את שמו העברי.
עגנון (צ'צ'קס) שמואל יוסף /// סופר /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 1887 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום-מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית מאז סוף המאה השמונה-עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ול"שירה" וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש-עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך "המצפה" בקראקוב. ב-1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם "העת", לשמש בו עוזר לעורך. כתב "העת" היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א"מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.
עבר הדני (אהרן פלדמן) /// סופר /// נולד בפינסק, רוסיה הלבנה /// 1899 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באחוזה כפרית ליד פינסק. ב-1905 עברה המשפחה לפינסק עצמה, ושם קיבל את ראשית חינוכו. מילדותו השתתף בפעילות עברית וציונית, וב-1913 נשלח ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד עם הגימנסיה במושבות השומרון והגליל, וב-1917 התנדב לגדוד העברי. אחרי תום המלחמה היה שומר ופועל ביישובי הגליל העליון מחניים וכפר גלעדי. מ-1924 עד 1926 למד חקלאות בהולנד, ובשובו הועסק מטעם "תנובה" כמדריך חליבה ולשיפור תוצרת החלב ביישובי עמק יזרעאל. ב-1930 התיישב בתל אביב ומאז התרכז בכתיבה, הן בתחומו המקצועי כעורך פרסומים בנושאי חקלאות, והן בספרות יפה ובספרות תיעודית מתולדות היישוב ומחיי הארץ. בשנות מלחמת העולם השנייה היה פעיל בעידוד ההתנדבות לצבא הבריטי, ואחריה יצא בשליחות חינוכית אל מחנות העקורים באירופה. לאחר הקמת המדינה השתלב במשרד החקלאות.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב להורים שעלו בשנות השלושים מפולין. אמו נשאה עמה סודות שעיצבו את חיי המשפחה ונחשפו בספרו "יד ענוגה" (2008). גדל בצפון הישן של תל אביב ובגיל שש-עשרה פירסם רשימה ראשונה בכתב העת התיכוני-חתרני "געשוש". את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון בסיני, נלחם במלחמת יום הכיפורים בקרב הפריצה ברמת הגולן ולימים כתב על פלוגת הטנקים שלו בסיפור "הפלוגה המתה" שנכלל בקובץ "מקום של אושר" (2000).
סמילנסקי משה /// סופר, עיתונאי, עורך ופעיל ציבור /// נולד בטלפינו, אוקראינה /// 1874 – 1953 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר טלפינו שבפלך קיוב, אוקראינה, למשפחת חקלאים וחוכרי אחוזות, וקיבל חינוך עברי-ציוני. משחר נעוריו שאף להיות עובד אדמה בארץ ישראל. ב-1890 עלה ארצה, ובעקבותיו הגיעו בני משפחתו. עבד בראשון לציון ובחדרה, וב-1893 השתקע ברחובות, הקים משק חקלאי ונעשה מעורב בענייני הציבור. היה ממעריציו של אחד העם ומחברי אגודתו, "בני משה". ב-1898 פירסם מאמר ראשון בעיתון "הצפירה", ומאז ואילך הרבה לפרסם בעיתונות העברית במזרח-אירופה דיווחים והערכות על החיים בארץ ישראל. ב-1906 כתב סיפור ראשון ושמו "לַטִיפָה" (שפורסם תחילה ביידיש), והמשיך מאז בכתיבת סיפורים מחיי הערבים ובנושאים ארץ-ישראליים אחרים. ב-1907 נמנה עם מייסדי כתב העת "העומר", עם ש' בן-ציון ודוד ילין, והדפיס בו סיפורים ומאמרים. מאותן שנים התבלט כאחד מראשי הציבור היהודי בארץ ישראל, כמנהיגם של איכרי המושבות וכאחד מנציגי היישוב בפני השלטונות בשלהי התקופה העות'מאנית ובראשית ימי המנדט הבריטי. במלחמת העולם הראשונה היה מיוזמי ההתנדבות לגדוד העברי ושירת בו כחייל. בין שתי מלחמות העולם התמסר לרכישת קרקעות, בעיקר בנגב, לשם התיישבות יהודית.
סובול יהושע /// מחזאי, סופר, עיתונאי ובמאי /// נולד במושב תל מונד, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד וגדל במושב תל מונד שבשרון, בבית שבו התגוררו כל בני משפחתו המורחבת ורבת-הגוונים האידיאולוגיים: סבתא קומוניסטית לשעבר, דוד ודודה חסידי גור, ואביו איש תנועת העבודה. הבית עומד במרכז מחזהו "כפר" שהוצג בתיאטרון "גשר" (1996) והאב – בלב הרומן הראשון שלו, "שתיקה" (הקיבוץ המאוחד, 2000). למד ב"תיכון חדש" והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לנח"ל והגיע לקיבוץ שמיר, שבו היה חבר בשנים 1965-1957. למד ספרות והיסטוריה במכללת "אורנים" והיה מורה בקיבוצו. בשנים 1964-1963 פירסם את ביכורי סיפוריו ברבעון "קשת". חבריו לקיבוץ חשבו שהם אינם הולמים את האידיאולוגיה הקיבוצית, ובשל חילוקי הדעות עזב את הקיבוץ. בשנים 1970-1965 חי בפריז, למד פילוסופיה בסורבון וקיבל תואר בוגר (1969). כמו כן השתלם בניתוח מערכות, ולפרנסתו עבד ככתב היומון "על המשמר" בבירת צרפת. בשנות שהותו שם הבחין בנתק שבין העילית האינטלקטואלית ובין החברה הצרפתית, והשתכנע כי כיוון כתיבתו, שהושפעה מהמודרניזם הצרפתי ומתיאטרון האבסורד, המסוגרים במערכת סמלים ומושגים קשה לפענוח, אינו הולם סופר כמוהו, החי בחברה שבה האחריות והמעורבות החברתיות חייבות להיות שאיפה קיומית. ההזדמנות לממש שאיפה זו ניתנה לו ב-1971, כאשר הוזמן על ידי הבמאית נולה צ'לטון לכתוב מחזה חברתי תיעודי, ז'אנר שלא היה מוכר אז בארץ. "הימים הבאים" בבימויה של צ'לטון (1971), על החיים בבית אבות, לא זכה להערכת הביקורת, אך סלל את דרכו כמחזאי של מחזות תיעודיים, ז'אנר שהוא תרם להתפתחותו בשנות השבעים והשמונים יותר מכל מחזאי ישראלי אחר. במשך ארבעת העשורים הבאים כתב יותר מחמישים מחזות. רבים מהם תורגמו והועלו בחו"ל. בייחוד ידע הצלחה מחזהו "גטו", שתורגם לעשרים שפות, הוכתר בבריטניה ב-1989 כמחזה השנה והועלה בעשרים ושבע מדינות. בשנים 1988-1984 שימש מנהל אמנותי של תיאטרון חיפה, אך לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" (1988), שבו הציג את חיילי צה"ל כקלגסים, התפטר מתפקידו. במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מבוקש ואהוד יותר באירופה מאשר בישראל. באותה תקופה הוצגו שישה מחזות חדשים שלו בווינה, בבאזל, באוסלו, בדורטמונט ובמנהיים. מחזהו "נשף מסכות", שהועלה בתיאטרון חיפה (2001), הוגש קודם שבע פעמים לתיאטרונים אחרים בארץ, אך נענה בסירוב. הצלחת "כפר" בתיאטרון "גשר" (1996) החזירה אותו אל מרכז הבמה במולדתו.
נצר (שניצר) אלי /// משורר וסופר, מורה, עורך ומו''ל /// נולד בבודפשט, הונגריה /// 1933 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד בבודפשט, הונגריה, גדל ולמד שם עד הכיבוש הנאצי ב-1944. עלה ארצה ב-1949 במסגרת "עליית הנוער". לאחר שירותו בצבא הצטרף לקיבוץ דליה. ב-1955 יצא ללימודי הוראה ב"סמינר אורנים" ושנים רבות היה מורה ומחנך בקיבוצו, בבית הספר היסודי ולאחר מכן בתיכון האזורי. היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" העולמית ויצא מטעמה לשליחויות באירופה. ב-1978 החל ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב וסיים ב-1981. בשובו לקיבוץ הקים בית הוצאה לאור קטן בשם "מערכת", ובו שימש כעורך ראשי.
נגב אילת /// עיתונאית וביוגרפית /// נולדה בקיבוץ רביבים, ישראל /// 1951 /// גיל: 74
ביוגרפיה
הוריה היו ממקימי קיבוץ רביבים בנגב. אביה, פרופ' אברהם נגב, ארכיאולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, היה מומחה לתולדות הנבטים. אמה, רחל נגב, פירסמה שלושה קובצי שירה. התבגרה בירושלים. למדה באוניברסיטה העברית, סיימה תואר ראשון באנגלית ובתולדות האמנות, לימודי תעודה בתרגום כתבי מדע, והשלימה תואר שני בתקשורת המונים (1982). ב-1984 השתתפה בקורס עורכי תוכניות ברדיו וערכה משדרים תיעודיים. ב-1986 החלה לכתוב בשבועון "כותרת ראשית" ובירחון "מוניטין", אחר כך ב"דבר השבוע". מ-1988 כתבת במוסף "7 ימים" של ""ידיעות אחרונות"". מ-2011 משמשת כמבקרת ספרות במוסף "ספרים" של עיתון ""הארץ"".
