מוסנזון ורד /// משוררת, סופרת, מאיירת ומעצבת /// נולדה בקיבוץ נען, ישראל /// 1960 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ נען לאביה הסופר והעורך משה מוסנזון ולאמה מלכה, מטפלת ואחות בקיבוץ. היא אחותה הצעירה של הסופרת דבורה עומר ואחייניתו של הסופר והמחזאי יגאל מוסינזון. מוקפת באווירת הספרות והיצירה, החלה לכתוב כבר בילדותה, והחל ב-1967 פירסמה שירים וציורים ב"דבר לילדים", ב"מעריב" לנוער ועוד. ספר הביכורים שלה, "דברים שצריכים לעבור" (דליה פלד, 1980), נמכר ביותר ממאה ושלושים אלף עותקים.
ליטוין רנה /// מתרגמת, סופרת, מסאית ומשוררת /// נולדה בהונג קונג, סין /// 1939 – 2012 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בהונג קונג, סין. ב-1949 עלתה עם משפחתה לישראל. למדה בתיכון "אהל שם" ברמת גן. בזמן שירותה הצבאי החלה לפרסם שירים ותרגומים בכתבי עת. למדה ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר נישואיה עברה להתגורר בתל אביב. ב-1968 החלה ללמד שירה בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, ובאותה שנה ראה אור ספר שיריה "כל אימת" (ספרית פועלים). במשך השנים לימדה ספרות וערכה סדנאות לתרגום במוסדות שונים, בהם התיכון ע"ש מיטרני בחולון (1972), מכללת "בית ברל" (1997-1995) ובית אריאלה.
ליברמנש רונית /// משוררת וסופרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. למדה תואר ראשון בפילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, ולימודי תעודה בתקשורת ועיתונות באוניברסיטת בר-אילן. דוקטורנטית ללימודי מגדר בבר-אילן. ממקימות הוצאת סאגה. קובץ ראשון משיריה התפרסם בקונטרס לשירה "הִנֵה 6" (1995). העורך נתן זך ציין בדברי הפתיחה כי שירתה הבשלה משקפת "תמונת מצב של חיי אשה, תל-אביבית עד לשד עצמותיה […] חסרת אלוהים, רחמים עצמיים, חסד וחנינה". זוהי שירה אינטנסיבית, רבת-עוצמה ואותנטית, המתארת מצבי יסוד יומיומיים בחייה של אישה כמו "אגרוף בבטן". חומרים אלה מעסיקים אותה גם בשאר יצירתה. בקובץ הסיפורים "שפתיים בלונדיניות ושיער דובדבן" (1997) היא חושפת את הכמיהה לאהבה וזוגיות המוצגות כבלתי אפשריות. בכל אחד מהסיפורים מתקיימים מפגשים זוגיים שמובילים לפרֵדה, הטמונה בהם מראש. הסיפורים כתובים כקולאז' של דימויים אורבניים בעלי איכות קליפית-ניאונית המצטרפים לאמירה נוקבת ומשעשעת לפרקים על המציאות התל-אביבית. גם הרומן "חיים כמעט מתוקים" (2002) מתאר את החיים האורבניים המנוכרים. כאן הסגנון מרווח ואטי יותר, ורוחב היריעה איפשר לה לפרוש את חייהן של הדמויות בצורה מלאה ומתונה. ליברמנש מעצבת כאן דמויות שוליים לא מושכות, אפילו דוחות. אלה דמויות המדשדשות בשולי הקיום התל-אביבי הלכאורה צעיר, זוהר והייטקי. שתי הדמויות המרכזיות הן דמויות מזדקנות, נכות רגשית ולכודות בתסביכי מיניות, מה שמונע מהן כל אפשרות ליצירת קשר אינטימי.
לויטס הלוי יואב /// סופר /// נולד בקיבוץ בית זרע, ישראל /// 1939 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ בית זרע להורים שעלו ארצה מליטא ב-1930 והצטרפו לגרעין המייסדים של הקיבוץ. למד והתחנך בבית הספר היסודי ובתיכון בקיבוץ. כילד, כנער וכגבר צעיר עבד בענפי חקלאות שונים. בהיותו בן שש-עשרה חש עם בני כיתתו לכבות שרֵפת ענק שהתפשטה מהירדן אל בתי הקיבוץ, ונכווה קשות בכל חלקי גופו. לאחר החלמתו פנה ללימודים אקדמיים. ב-1967 השלים את לימודי התואר הראשון בספרות ולשון עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך יצא ללימודי תרגום באוניברסיטת ז'נבה ובמכון סרוואנטס במדריד. מ-1971, שנת חזרתו לבית זרע, ועד יציאתו לגמלאות ב-2005 עסק בכתיבה ובמילוי תפקידים שונים בקיבוץ.
ביוגרפיה
נולדה בעיירה אלכסינץ, סרביה. בהיותה בת חמש עברה המשפחה לבלגרד, שם סיימה בית ספר יסודי ולמדה בתיכון. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ברחה מבלגרד לבדה, והיא בת ארבע-עשרה, והגיעה לניש, אל בית הגננת שלה לשעבר, ששיתפה אותה בפעילות המחתרתית נגד הנאצים. היא נתפשה ונכלאה בבית הכלא של הגסטאפו בברלין. משם שוחררה בסוף המלחמה, חזרה לבלגרד, השלימה את לימודיה התיכוניים, למדה משפטים ועבדה כעיתונאית בעיתון "פוליטיקה". בגלל בדיחה שסיפרה לתומה נכלאה בגולי אוטוק ("האי העירום"), שהיה הגולאג היוגוסלבי. התקופות האלה בחייה תוארו בשני ספרים שנכתבו בסרבית ותורגמו על ידה לעברית. ספרה Ljubičica bela (Dečje novine, 1990), "הסיגלית הלבנה", תורגם ב-1993, והספר Dnevnik jedne Judite Beograd 1941 ("פתאום שונה", "פתאום אחרת") יצא ב-1990 ותורגם ב-1997.
לב אלאונורה /// סופרת, עיתונאית ומתרגמת /// נולדה בפולין /// 1952 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולדה בפולין לאב ניצול שואה ולאם רוסייה שעברה גיור כשהמשפחה עלתה לארץ. אלאונורה היתה אז בת שש. תחילה התגוררה המשפחה במעברת עתלית, משם עברה לקיבוץ בית זרע, למגדיאל, לרמתיים, ולבסוף התיישבה בהוד השרון. את שירותה הצבאי עשתה כפקידה בחיל האוויר ומתקופה זו שאבה השראה לדמותה של הגיבורה בספרה השני, ""הבוקר הראשון בגן עדן" ("1996). כשהשתחררה החלה לעבוד ככתבת ולאחר מכן כעורכת בעיתון "נשים".
כספי פנינה /// סופרת ומחזאית /// נולדה בוורשה, פולין /// 1916 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
פנינה כספי נולדה בוורשה, נכדה לאדמו"ר מיבלונה. בשנת 1924 עלתה עם הוריה ואחיה ארצה. הוריה נמנו עם מייסדי המושב הדתי כפר חסידים. בשנת 1931 החלה ללמוד הוראה בסמינר המזרחי בירושלים, אך לא סיימה את הלימודים. עברה להתגורר בתל אביב, ועבדה שם בעבודות מזדמנות. נישאה ליקיר מנדלסון בשנת 1946, וילדה בן בשנת 1950.
ביוגרפיה
נולד בעיירה לאשקוביץ, גליציה המזרחית. ב-1915, אחרי שנשרפה עיירתו בידי הצבא הרוסי, גלתה משפחתו וחיה חיי פליטים בכפרים ובעיירות בגליציה. מ-1921 התגורר בבוצ'אץ' (לימים ערך את ספר הזיכרון לקהילת בוצ'אץ' בסיועו של ש"י עגנון). ב-1922 עמד בבחינות בסמינר למורים עבריים בלבוב. באותה עת החלה פעילותו הציונית, בין השאר בהקמת סניף "החלוץ" בבוצ'אץ' ובהוצאת ביטאונים שונים עם חברו דב סדן. רשימתו הראשונה פורסמה ב-1924 ב"עתוננו", ביטאון "החלוץ" בלבוב. באוקטובר 1925 עלה לארץ ישראל בקבוצת חלוצים שהתיישבה ליד פתח תקווה. אחרי פירוק הקבוצה ב-1927 עבד בחקלאות, היה פעיל במפלגת "הפועל הצעיר" ופירסם מאמרים ב"דבר" וב"הפועל הצעיר". בשנים 1931-1930 שהה בגליציה כשליח ההסתדרות. בשובו הצטרף לקבוצת חולדה והיה חבר בה עד 1933. ב-1934 עבר לתל אביב והתקבל לעבודה קבועה בביטאון מפא"י, "הפועל הצעיר". ב-1948 נעשה עורך השבועון והתמיד בכך עד פרישתו לגמלאות (1970). אף שמדובר בכתב עת פוליטי-מפלגתי טיפח בו כהן מדור ספרותי נרחב, והשתדל לעודד ולחנוך כותבים צעירים. ב-1934 הצטרף לאגודת הסופרים העבריים ומילא בה מִגוון תפקידים, ובכלל זה יו"ר האגודה בשנות השבעים. ב-1974 זכה בפרס ביאליק על ספרו "יעקב שטיינברג – האיש ויצירתו". בנותיו הן חוקרות הספרות נורית גוברין וחגית הלפרין.
ירושלמי אהרן /// סופר /// נולד בוולוקוביסק, פולין /// 1914 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוולוקוביסק, לשעבר פולין, כיום בלארוס. קיבל חינוך יהודי מסורתי. הגיע לארץ כתייר ב-1932, כעבור שנתיים נשא לאישה את הציירת יהודית בלומנפלד ונשאר בארץ. ב-1941 התגייס לצבא הבריטי. במהלך שירותו נפל בשבי הגרמני בפלפונס שביוון. כמה ניסיונות בריחה שלו כשלו, אך לבסוף (במאי 1944) הצליח להימלט. משפחתו בפולין נספתה כולה. על גבורתו באותן שנים זכה ב"אות הלוחם בנאצים" בבריטניה וב"עיטור לוחמי המדינה" בישראל.
ירון אמונה /// סופרת ועורכת /// נולדה בקניגסברג, פרוסיה /// 1921 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ב-1921 בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית לאביה ש"י עגנון ולאמה אסתר לבית מרכס. ב-1924, אחרי שנשרף ביתם בעיירה באד הומבורג, יצא עגנון לארץ ישראל, והיא עם אמה ואחיה הצטרפו אליו אחרי שנה. המשפחה השתקעה בירושלים, ובה חיה אמונה ירון מאז ועד מותה. למדה בבית המדרש למורות של "המזרחי", ובשנות הארבעים עבדה כמורה בבתי ספר יסודיים בצפת, בפתח תקווה ובירושלים. מ-1965 פירסמה סיפורים אחדים ב"אמות", ב"הארץ" וב"מאזניים" וזכתה לעידודו של אביה, אך חדלה מכתיבתם עם מותו ב-1970 כדי להתמסר לטיפול בעיזבונו. בשיתוף עם בעלה, חיים ירון, שקדה על הוצאת חיבוריו של עגנון שנותרו בכתובים, ומ-1971 עד 2002 הופיעו בעריכתה חמישה-עשר כרכים של כתבים ומכתבים. אלה נוספו על שמונת כרכי המהדורה הקנונית של כתביו ושינו לחלוטין את הנוף המוכר של יצירתו. הכרכים שפירסמה כוללים רומנים ("שירה", "בחנותו של מר לובלין"), קובצי סיפורים ("לפנים מן החומה", "תכריך של סיפורים", "פתחי דברים", "קורות בתינו"), אנתולוגיות ("ספר סופר וסיפור", "סיפורי הבעש"ט", "אתם ראיתם"), קבצים של חילופי מכתבים ("אסתרליין יקירתי", "ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות", "מסוד חכמים"), קובץ נאומים והרצאות ("מעצמי אל עצמי"), קובץ חרוזים מאוירים על אותיות האלף-בית ("ספר האותיות") וספר זיכרון לעיר בוצ'אץ' ("עיר ומלואה"). כמו כן נמנתה עם עורכי "קובץ עגנון" (א'-ב', 1994; 2000), מאסף של מחקרים ותעודות על הסופר ויצירתו.
