ביוגרפיה
נולד בבאר שבע. פירסם עד כה שני קובצי סיפורים קצרים. ספרו הראשון, "שישים מיליגרם פרוזאק" (זמורה-ביתן, 1995), ראה אור בהיותו בן עשרים. הספר כולל עשרות סיפורים קצרים וקצרצרים, מרביתם בני עמוד או שניים, שניתן לחלקם לשלושה סוגים: סיפורים בעלי קול אישי, סיפורי הווי קבוצתיים וסיפורים סאטיריים-ביקורתיים. כתיבתו מתאפיינת בקולה המתריס, לעתים נדמה כפוגעני במתכוון. הוא נוגע בכתיבתו כמעט בכל היבט של החברה הישראלית: צה"ל ומלחמות ישראל, השואה, ישראליות וגבריות, תרבות הפנאי והטלוויזיה ועוד. ניכר בסיפורים רצון בולט לרוקן מתוכנם מוסדות ומיתוסים ישראליים על ידי הארתם באופן סרקסטי מנמיך.
רבי (רביע) דוד /// סופר, משורר /// נולד בבגדאד, עיראק /// 1938 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולד בבגדאד, עיראק, עלה לישראל עם בני משפחתו ב-1950 במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה". מאז 1958 עסק בהוראה ובחינוך, והיה אחראי על ריכוז מכינות לחיילים משוחררים ולעולים חדשים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובספרות ותואר שני בשפות שמיות, כתב עבודת דוקטור בדרופסי קולג', פילדלפיה, בנושא "הדיאלקט היהודי הבגדאדי". חי בפילדלפיה, ארצות הברית, החל משנות השבעים של המאה העשרים.
ראשד חוסיין /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד במוסמוס, ישראל /// 1936 – 1977 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר מוסמוס שבוואדי ערה. בוגר תיכון בנצרת. המשורר הערבי הראשון שסיים את לימודיו במערכת החינוך הישראלית, ובשל כך נחשף גם ללשון העברית ולספרותה. עבד כמורה שלוש שנים עד שפוטר בשל פעילותו הפוליטית. פירסם שני קובצי שירה שהודפסו בנצרת: "עם שחר" (מטבעת אל-חכים, 1957) ו"טילים" (1958). ספרו הראשון התקבל באהדה רבה בקרב ערביי ישראל. ב-1958 פירסם את השיר "הדלת הנעולה" (מערבית: ששון סומך, "הארץ", 10.10.1958), שבו התרעם על כך שדלתות הקיבוץ והמושב, סמל העשייה הציונית, נעולות בפניו כערבי ישראלי. באותה שנה עבר לגור בתל אביב כדי לכתוב ולערוך מאמרים פוליטיים לכתב העת בערבית של מפ"ם, "אל-פג'ר". שם היה חלק מחיי התרבות של העיר, ובין השאר אירגן מפגשי סופרים יהודים וערבים והשתתף בהם. הראשון בהם התרחש בביתו של הסופר בנימין תמוז ועורר מהומה בקרב המשתתפים היהודים בעקבות הקראת השיר "הדלת הנעולה". למרות זאת, חוסיין לא חדל מלנסות ולהסביר את דעותיו לעמיתיו היהודים, כגון ברשימה "הסופרים היהודים והערבים" שנכתבה בעברית והופיעה בעיתון "מסע" (14.11.1958).
ראונר עילי /// סופר, מתרגם, מורה וחוקר ספרות /// נולד בקיבוץ יקום, ישראל /// 1979 /// גיל: 46
ביוגרפיה
יליד קיבוץ יקום, בעל תואר דוקטור בספרות מטעם אוניברסיטת פריז VII ואוניברסיטת בר-אילן. מלמד באוניברסיטת תל אביב ובגימנסיה הרצליה. מחקריו עוסקים בספרות והגות צרפתית במאה העשרים ובהשקה שבין פילוסופיה וספרות. ספר המחקר של ראונר The Event: Literature and Theory, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, פורסם בשנת 2015 בהוצאת אוניברסיטת נברסקה. בשנת 2017 ראה אור בהוצאת עם עובד "העשב" מאת קלוד סימון, בתרגום משותף שלו ושל לילך נתנאל.
ראובני יותם /// סופר, משורר, מתרגם ומו''ל /// נולד ברומניה /// 1949 – 2021 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברומניה. למד בבית הספר היסודי בעיר יאשי, ולאחר מות אמו ב-1957, עבר לכפר ביוולארי שבמזרח-רומניה. עלה לישראל ב-1964 והתיישב באשדוד, שם למד בתיכון "רוגוזין" עד 1968. באותה שנה הפסיק את לימודיו ועבר לקיבוץ משגב עם, שם השתלב בגרעין נח"ל, וממנו המשיך לשירותו הצבאי. ב-1972 הצטרף למערכת ""הארץ"" כעורך דפוס והתפטר ב-1977. בשנים 1987-1983 שימש עורך במוסף "7 ימים" ב""ידיעות אחרונות"". ב-1987 החל לתרגם ספרים ובמקביל לכתוב "היגדים" (הוא התנגד למונח "סיפור״) וקטעי הגות. ב-2000 הקים את הוצאת הספרים "נמרוד״, שבה לצד יצירותיו ראו אור ספרי מקור, תרגום ועיון.
ראובני אהרן /// סופר /// נולד בפולטבה, אוקראינה /// 1886 – 1971 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה פּוֹלטָבָה, אוקראינה, שהיתה מרכז של פעילות רוסית מהפכנית, השכלה יהודית ו"הגנה עצמית" בתקופת הפוגרומים. סבו מצד אביו היה מנוי על עיתונים עבריים וידע קרוא וכתוב ברוסית ובפולנית. אביו, צבי שימשלביץ, שהיה מראשוני "חובבי ציון" ופעיל באגודת "בני משה", ביקר בארץ פעמיים (1891, 1905). אחיו, יצחק בן-צבי, היה נשיאה השני של מדינת ישראל וחוקר קהילות ישראל במזרח. על השכלתו כתב ראובני: Reading – No schools"". בגיל שבע-עשרה, בקיץ 1904, יצא לאמריקה, עבד שנתיים בבתי חרושת בשיקגו, ובקיץ 1906 שב לפולטבה, מאוכזב על שהחמיץ את מהפכת 1905. רשמיו מאמריקה התפרסמו בשבועון "פועלי ציון" ברוסית בעריכת דב בר בורוכוב ויצחק בן-צבי. באותו קיץ נידון למאסר, ולאחר שנתיים לגירוש לצפון-סיביר עם אביו, משום שבביתם נמצא נשק להגנה עצמית (אחיו יצחק נידון לעבודת פרך, אך הצליח להימלט ולעלות לארץ). בסיביר עסק האב בסחר חליפין עם הטונגוסים המקומיים, וראובני חיבר מילון וספר דקדוק של השפה הטונגוסית, ובעזרתה הצליח לברוח ליפן, שם עבד כמתורגמן. ב-1910 הגיע לארץ ישראל דרך מנצ'וריה, שנחאי והאוקיינוס ההודי, בדרכון ארמני שהשיג ביפן, ובעזרתו הורשה להיכנס לארץ כתושב קבע (ליהודים הותרה כניסה רק לשלושה חודשים). הוא שוחרר משירות בצבא הטורקי תמורת תשלום (שהיה מקובל לגבי משכילים וזרים).
קשת ישורון (קופלביץ' יעקב יהושע) /// משורר, מתרגם ומבקר ספרות /// נולד במינסק-מזובייצקי, פולין /// 1893 – 1977 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה מינסק-מאזובייצקי (נובומינסק) ליד ורשה, פולין. אביו עסק בנדל"ן ובמסחר ספרים ונודע כבעל נכסים אמיד. בילדותו זכה להשכלה כללית רחבה ולמד עברית ורוסית. עלה ארצה ב-1911 והגיע לתל אביב. בשנים 1912-1913 למד בסמינר למורים "עזרה" בירושלים. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד בין מקומות שונים והתפרנס מתרגומים שיזם המשרד הארץ-ישראלי (במסגרתם תירגם מיצירותיהם של גוטפריד קלר, ריכרד פוס, האופטמאן ועוד).
ביוגרפיה
נולד וגדל בטירה. אחד מהקולות הבולטים של הספרות הישראלית של דורו. אביו, פעיל "מצפן", ישב במעצר מנהלי במשך חצי שנה בהיותו סטודנט, וגם במעצר בתוך הכפר, במשך שנתיים וחצי. בגיל חמש-עשרה החל ללמוד בפנימייה יוקרתית בירושלים. עם סיום לימודיו התיכוניים למד סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודיו החל לעבוד ככתב במקומון "כל העיר", תחילה ככתב המגזין ולאחר מכן כבעל טור אישי בשם "24/7", שאיתו עבר למוסף "הארץ". סגנונו ההומוריסטי, השזור באירוניה ובכאב עמוק, והעמדה הביקורתית כפולת המבט – ערבי וישראלי, מזרחי ומערבי – מהווים תווי היכר גם ברומנים שכתב. הוא כותב עברית בלבד, ועל כך זכה לביקורת מצד קולות מסוימים בחברה הערבית. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005), פרס ברנשטיין לספרות (2011) על ספרו השלישי, "גוף שני יחיד", ופרס קוגל לספרות (2011).
קרפינוביץ' אברהם /// סופר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בוילנה, ליטא /// 1913 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה למשפחה שהיתה פעילה בתיאטרון יידיש בעיר. סיים לימודי תיכון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות והגיע עד לקזחסטן. לאחר השחרור שב לווילנה, שם נודע לו כי משפחתו נרצחה בפונאר. ב-1947 עלה לישראל, אך ספינתו נתפשה על ידי הבריטים והוא נשלח למחנה מעצר בקפריסין, שבו נכלא למשך שנתיים. ב-1949 הגיע לישראל והתיישב בגבעת רמב"ם (גבעתיים). היה חבר בקבוצה הספרותית "יונג ישראל" (ישראל הצעירה), שהיתה פעילה בארץ בשנות החמישים. היה המנהל האדמיניסטרטיבי של התזמורת הפילהרמונית וכיהן כחבר הנהלת אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל.
