עמיצור (כהן מזרחי) אברהם /// סופר ומשורר /// נולד באיראן /// 1890 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באיראן. עלה ארצה ב-1911, חי ועבד במשך שנים רבות בפתח תקווה ובסביבותיה. שירו הראשון פורסם בכתב העת "הדים". הוא הוסיף ופירסם סיפורים קצרים, שירים וציורים פרי עטו בכתבי העת "כתובים", "מאזניים", "בוסתנאי", "גליונות" ועוד. פירסם שלושה ספרים: "לבטים – רומן מחיי עולי פרס" (אמנות, 1933); "הנידחים" (1969); "הנדר" – סיפורים מחיי יהודי פרס ועולי פרס (1973).
ספיר-נבו שולמית /// משוררת וסופרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1951 /// גיל: 74
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. שירתה בצה"ל כעשר שנים והשתחררה בדרגת רס"ן. עוסקת בייעוץ למנהלים בתחום משאבי אנוש. מפרסמת כתבות ושירים ב"שריון", ביטאון עמותת יד ל"שריון". בתחילת שנות השמונים כתבה ביקורות ספרות בכתב העת ""עתון 77"". שיריה התפרסמו בכתבי העת ""עתון 77"" ו"גג". עד כה הוציאה שישה ספרי שירה ומותחן פרוזה.
סמל (ארצי) נאוה /// סופרת, מחזאית ומשוררת /// נולדה ביפו, ישראל /// 1954 – 2017 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ביפו להורים ילידי בוקובינה, רומניה, ששרדו את השואה. אמה מִימִי (מרגלית) היא אחייניתו של האדמו"ר מלובלין, הרב מאיר שפירא, ושרדה את מחנה אושוויץ. אביה יצחק ארצי (הרציג) היה פעיל ציוני מנעוריו, ממנהיגי תנועת "הנוער הציוני" ברומניה, ובתקופת השואה יצא במשלחת הצלה ראשונה לאזור הגירוש בטרנסניסטריה. ב-1947 עלו ההורים לישראל בספינת המעפילים "כנסת ישראל" שנתפשה בידי הבריטים, והוגלו לקפריסין. היו בין מייסדי מושב אלוני אבא, שם נולד אחיה הבכור, שלמה ארצי, לימים זמר מפורסם ומצליח. האב היה איש ציבור, כיהן כסגן ראש עיריית תל אביב במשך עשרים שנה והיה חבר כנסת מטעם הליברלים העצמאיים.
סיון (בומשטיין) אריה /// משורר וסופר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1929 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, חיים בומשטיין, עלה מרוסיה הלבנה עם משפחתו ב-1920 במסגרת "גדוד העבודה" ועבד כמנהל חשבונות בהוצאת מוריה ומאוחר יותר ב"קרן היסוד". האם, סוניה לבית סורקין, עלתה עם אמה, הרבנית ריטוב, לירושלים. מאוחר יותר עברה לתל אביב וטיפלה באחד העם בשנותיו האחרונות. בין הוריו של סיון הוסכם שעם הילד י"דבר"ו רק עברית.
סדן (שטוק) דב /// חוקר ספרות, מבקר, סופר ומתרגם /// נולד בברודי, גליציה /// 1902 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברודי, גליציה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים מצד אביו. אמו מתה בלדתה אותו, וכל ימיו ליוו אותו, כעדותו, רגשי אשם ודחף להצדיק את קורבנה ולחיות, כביכול, גם את חייה שלא נחיו. למד בחדרים, בבית ספר עממי יהודי ובגימנסיות פולניות בברודי ובלבוב, לשם עקרה משפחתו במלחמת העולם הראשונה. מילדותו היה פעיל באגודות ציוניות. מ-1923 עמד בראש תנועת "החלוץ" בלבוב ועסק בהכשרת נוער לציונות ולעלייה. המשיך בפעילות זו בוורשה, שם עשה ב-1925 כמזכיר הברית העולמית של הנוער העברי. כתיבתו הספרותית והעיונית החלה באותן שנים ברשימות ובתרגומים בעברית, ביידיש, בפולנית ובגרמנית, ובתוך זה גם ספר ראשון, קובץ שירים בשם "צלילים" (1921). בשלהי 1925 עלה ארצה ועבד כפועל במקומות שונים, עד שב-1927 הזמין אותו ברל כצנלסון, עורך "דבר", להצטרף למערכת העיתון. ב-1928 יצא בשליחות תנועת "החלוץ" לגרמניה, וניצל את שהותו שם גם ללימודים בבית ספר גבוה למדעי המדינה בברלין. בשובו עסק בהוראה למבוגרים, עד שהוזמן שוב לעבוד ב"דבר". מ-1933 עד 1939 ערך את מוסף הספרות השבועי של העיתון, וזה נעשה בניצוחו לבמה רמת איכות ורבת-השפעה, חוליית קשר עם מרכזי הספרות העברית בגולה ואכסניה לעידוד קולות חדשים. במסגרת עבודתו ב"דבר" ייסד ב-1940 את העיתון היומי המנוקד "הגה". מ-1944 עבד כעורך בהוצאת עם עובד.
ביוגרפיה
נולד וגדל בירושלים ומתגורר בהתנחלות אפרתה. למד בבית הספר היסודי "ת"ת מורשה" ובישיבת ירושלים לצעירים. קיבל תואר ראשון בתנ"ך ובתושב"ע ממכללת ליפשיץ. למד בישיבת מרכז הרב, בישיבת ההסדר מצפה רמון, בישיבת שיח יצחק ובישיבת המקובלים בית אל בירושלים. מייסד שותף וראש תוכנית "כנה" – קבוצת אנשי רוח ואמנים הלומדת יהדות במרכז שטיינזלץ בירושלים. מורה ללימודי יהדות ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. מבקר בתחומי האמנות, היהדות וההגות ב""מקור ראשון"", ב""הארץ"" וב"נקודה". ייסד וערך את עלון הצעירים "עולם קטן" (2005). מייסד ועורך הספרות של "מוסף שבת להגות וספרות" ב""מקור ראשון"". נשוי לשרה, בתם של הרב וחבר הכנסת לשעבר בני אלון והסופרת אמונה אלון.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים ומתגוררת בה. שמה הוא שם עט, המורכב משני השמות הפרטיים שלה, שמות אמו ואחותו הצעירה של אביה, שנספו יחד בטרבלינקה. הוריה עלו לארץ ב-1950, וכאן נולדו רבקה ואחיה יהושע. בניגוד לפליטי שואה אחרים, שלא היו מסוגלים לספר לילדיהם על הנוראות שעברו, לייב רוכמן (1978-1918) הרבה לדבר עם בתו על השואה, על משמעויותיה ועל בני המשפחה שנספו. הוא התקרב למקורות ולמסורות היהדות וקיים בביתו כעין "שולחן" חסידי (ממבקריו הקבועים היה הסופר אהרן אפלפלד), המשיך לכתוב ביידיש ודיבר בשפה זו עם בני משפחתו, כביטוי לקשר עם העולם היהודי שחרב.
מלצר שמשון /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בטלוסטה, גליציה /// 1909 – 2000 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה טלוסטה, גליציה המזרחית. התחנך ברוח המסורת בביתם החסידי של הוריו, בחדר ואצל מלמדי גמרא. בן תשע התייתם מאמו, וכדי להקל על אביו נלקח לגור בבית אחותו הבכירה והנשואה, שטיפלה בו כאם. בספריית אבי גיסו, שהיה תלמיד חכם ומשכיל, התוודע ליצירות סופרי ההשכלה, ובהן הרומן "אהבת ציון" מאת אברהם מאפו, שעורר את שאיפתו לעלות לארץ. בנעוריו חשב שעיקר כישרונו בציור ורצה ללמוד ב"בצלאל" בירושלים ואף התקבל כתלמיד על סמך ציוריו, אבל מחוסר אמצעים לא התמלאה משאלתו. במקום זה למד בסמינר עברי למורים בלבוב (1926-1931). עד שעלה לארץ (1933) שימש מורה בבית הספר העברי "תרבות" בהורודנקה, גליציה, והיה פעיל בתנועת הנוער החלוצית "גורדוניה".
