פיינגולד בן-עמי /// חוקר ספרות /// נולד בגבעתיים, ישראל /// 1931 /// גיל: 94

ביוגרפיה
נולד וגדל בגבעתיים. למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה ביצירתו של ראובן אשר ברודס, כתב בהנחיית שמואל ורסס (1978). כעשרים שנה היה מורה בתיכון. היה מרצה במכללת לוינסקי ושימש כמרצה אורח באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית, שבהן לימד בעיקר דרמה ו"תיאטרון". בסוף שנות השישים החל ללמד באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך שימש כפרופסור בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שם עסק בעיקר בהכשרת מורים לספרות. כמו כן הרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בהוראת ספרות, בספרות ההשכלה ובדרמה העברית. פירסם ביקורות "תיאטרון" בבמות רבות, בהן "הבוקר", "מעריב", ""ידיעות אחרונות"", "גזית" ו"מאזניים". בעשרים השנים האחרונות הוא כותב ביקורות "תיאטרון" ב"מקור ראשון" וכן בכתב העת "במה".
פורת אלישע /// סופר, משורר ומבקר /// נולד בקיבוץ עין החורש, ישראל /// 1938 – 2013 /// גיל

ביוגרפיה
נולד, גדל, התחנך וחי בקיבוץ עין החורש. אביו, הסופר, המתרגם, העורך והעיתונאי אליהו פורת, ואמו היו ממייסדי קיבוץ עין החורש. למד בתיכון "מעיין" בקיבוצו. אחרי השירות הצבאי למד יהדות וספרות כשומע חופשי באוניברסיטה העברית בירושלים (1976-1977). רוב ימיו עסק בחקלאות.
עצמון צבי /// משורר, סופר, עורך ומבקר /// נולד בגבעת שמואל, ישראל /// 1948 /// גיל: 77
עמיחי (פּפוייפר) יהודה /// משורר, סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בוירצבורג, גרמניה /// 1924 – 2000 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בווירצבורג, גרמניה, למשפחה מחוגי האורתודוקסיה היהודית הגרמנית, וקיבל בצד חינוך יהודי-דתי חינוך גרמני הומניסטי. המשפחה עלתה לארץ ב-1936, שהתה תחילה בפתח תקווה ואחר כך שנים רבות בירושלים. קיבל חינוך ציוני-דתי בבית הספר "מעלה". היה חייל בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, וכאיש הפלמ"ח השתתף בקרבות קשים בשפלת החוף במלחמת העצמאות. אביו, שאליו היה קרוב מאוד, נפטר ב-1948. למד ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך לימד במוסדות חינוך והדרכה שונים. שיריו, שהחלו להיכתב בתוך מלחמת העצמאות, ראו אור בשנות החמישים הראשונות בעיתונות של השמאל הציוני הרדיקלי; אולם בשלב מוקדם למדי רחק המשורר הצעיר מן האמון בתהליך ההיסטורי הדיאלקטי, ובעצם בכל מהלך היסטורי כגורם המקרב את תיקון החיים האנושיים. המאה העשרים היתה בעיניו רצף הרסני מתמשך, המביא בלי הרף שפיכות דמים בעולם שהתרוקן לחלוטין מרחמים. עם זאת, הזדהה הזדהות מוחלטת עם זמנו ושאף להתבטא מנקודת מוצא של "כאן ועכשיו", לשדר ולעצב רגישויות עדכניות.
עומר (מרני) דן /// משורר, מבקר, סופר ומתרגם /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1940 – 1984 /// גיל

ביוגרפיה
נולד ברמת גן. אביו, אוסקר מרני, היה פקיד בכיר בעיריית "ירושלים". עומר לא הסתגל למערכת החינוך, החליף כמה בתי ספר ולא השלים את לימודיו התיכוניים. הוא גם לא רכש השכלה אקדמית, והיה אוטודידקט. בגיל שש-עשרה החליף את שם משפחתו לעומר. הוא לא הסתגל לשירות הצבאי ושוחרר שחרור מוקדם. בסוף שנות החמישים היה חלק מהבוהמה הירושלמית, אחר כך יצא לאנגליה וניסה להשתלב בעסקי המשפחה ללא הצלחה. שם התקרב לאמנים עמוס קינן, שמעון צבר, מנשה קדישמן ואחרים. ב-1961 שב ל"ירושלים", התקרב לחבורת "מצפן", ניהל חיי בוהמיין פרועים, יזם קטטות והתגרה באנשי ציבור ובחברי כנסת.

ביוגרפיה
נולד בתל אביב להורים שעלו בשנות השלושים מפולין. אמו נשאה עמה סודות שעיצבו את חיי המשפחה ונחשפו בספרו "יד ענוגה" (2008). גדל בצפון הישן של תל אביב ובגיל שש-עשרה פירסם רשימה ראשונה בכתב העת התיכוני-חתרני "געשוש". את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון בסיני, נלחם במלחמת יום הכיפורים בקרב הפריצה ברמת הגולן ולימים כתב על פלוגת הטנקים שלו בסיפור "הפלוגה המתה" שנכלל בקובץ "מקום של אושר" (2000).
סיון (בומשטיין) אריה /// משורר וסופר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1929 – 2015 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, חיים בומשטיין, עלה מרוסיה הלבנה עם משפחתו ב-1920 במסגרת "גדוד העבודה" ועבד כמנהל חשבונות בהוצאת מוריה ומאוחר יותר ב"קרן היסוד". האם, סוניה לבית סורקין, עלתה עם אמה, הרבנית ריטוב, לירושלים. מאוחר יותר עברה לתל אביב וטיפלה באחד העם בשנותיו האחרונות. בין הוריו של סיון הוסכם שעם הילד י"דבר"ו רק עברית.
סוצקבר אברהם /// משורר, מסאי ועורך בשפת היידיש /// נולד בסמורגון, ליטא /// 1913 – 2010 /// גיל

ביוגרפיה
מחשובי משוררי יידיש, דמות בולטת במפעל הארגון מחדש של תרבות יידיש וספרותה אחרי השואה. האישיות המשפיעה ביותר במרכז הספרותי היידי שהתפתח בישראל, בין מייסדיו (1947) ועורכו הראשי של כתב העת הספרותי היידי המרכזי במחצית השנייה של המאה העשרים, הרבעון "די גאָלדענע קייט" (שלשלת הזהב), שראה אור במשך קרוב לחמישים שנה, עד סגירתו ב-1995.