חזרה לדף התוצאות

197 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: תגית חופשית: שואה (נושא יצירה).

  • 10
  • מתוך 20.
  • מציג 10 ערכים.

טן-פי (בוצ'טסקי) יהושע /// משורר, מתרגם, מילונאי וסופר ילדים /// נולד בקישינב, בסרביה /// 19141988 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בקישינב. למד בגימנסיה של אגודת ישראל. הצטרף לתנועת "החלוץ" ועלה לארץ לקיבוץ מגדיאל של "השומר הצעיר" ב-1934. בתקופה שבה שהה במגדיאל פירסם את ספר שיריו הראשון, "מאלף ועד תיו", שיצא לאור בדפוס "הפועל המזרחי" (1937). לאחר תקופת מגורים בתל אביב נסע להשתלמות בפריז, שם למד את השפה הצרפתית. ידיעתו בצרפתית היתה הבסיס לפרסום "מילון טן-פי לצרפתית" שהביא לו את עיקר פרסומו. הוא שב לארץ ב-1939, ולאחר מכן עיברת את שמו, בתחילה ל"פייטן" ולאחר מכן ל"טן-פי". היה חבר מערכת "הארץ", הוציא לאור את השבועון "הד ירושלים" וייסד הוצאת ספרים קטנה בשם "ספריית השעות".

טמקין מרדכי /// משורר /// נולד בשדלץ, פולין /// 18911960 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בשֶדְלֶץ, פולין. קיבל בילדותו חינוך דתי, והתפקר בנעוריו. מגיל חמש-עשרה הסתופף בחוגי הספרות העברית בוורשה, ולאחר מכן עסק בהוראה בעיירה מְלאבָה. ב-1909 עלה לארץ ישראל, ובאותה שנה פורסם שירו הראשון בשבועון "הפועל הצעיר". למד בבית המדרש למורים של חברת "עזרה" בירושלים. שהה תקופה נוספת בפולין מטעמי בריאות, ושב ארצה בערך ב-1911. אחרי תקופת טלטול ונדודים בגליל בשנות מלחמת העולם הראשונה, חזר לירושלים וחי בה עד סוף ימיו, והיה מעורה בקרב הסופרים ואנשי הרוח המקומיים. לפרנסתו עסק עשרות שנים בהוראה בבתי ספר יסודיים. נטמן בבית הקברות בקבוצת כנרת.

טלשיר רחל /// סופרת /// נולדה בבאר שבע, ישראל /// 1957 /// גיל: 68

ביוגרפיה

נולדה בבאר שבע להורים ניצולי שואה. בילדותה כתבה ב"דבר לילדים". את שירותה הצבאי עשתה   בירחון "במחנה נח"ל" ולאחר מכן ב"גלי צה"ל". תואר ראשון למדה במדעי ההתנהגות. עבדה ככתבת בעיתון "מדור ראשי" ואחר כך החלה לעבוד ככתבת בעיתון ""הארץ"", שבו היא כותבת טור קבוע בענייני תזונה. עשתה גם תואר שני בכתיבה יצירתית במחלקה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון.

טלשיר עמוס /// סופר /// נולד בקיבוץ מעלה החמישה, ישראל /// 1950 /// גיל: 75

ביוגרפיה

נולד בקיבוץ מעלה החמישה וגדל בבאר שבע. בן לקיזי ואריה טישלר, ניצולי שואה, ואחיה של העיתונאית והסופרת רחל טלשיר. החל את דרכו כשחקן וכזמר ב"להקת הנח"ל", בה פגש את אשתו הראשונה, הזמרת ירדנה ארזי. לאחר שחרורו למד בימוי קולנוע וכתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב. שיחק בכמה סרטים והצגות.

טל-קופלמן ג'ודי (יהודית) /// סופרת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1965 /// גיל: 60

ביוגרפיה

נולדה בירושלים. בעקבות עבודתו של אביה, ההיסטוריון אוריאל טל, נדדה המשפחה בישראל, בארצות הברית ובאנגליה, וטל-קופלמן למדה במגוון בתי ספר, חילוניים, אורתודוקסיים וקונסרבטיביים. התגייסה כבת גרעין לקיבוץ לוטן בערבה. לימודיה האקדמיים כוללים תואר ראשון בפסיכולוגיה ובאמנות מאוניברסיטת חיפה, עיצוב גרפי ב"בצלאל", ותואר שני בספרות עברית מטעם אוניברסיטת בן-גוריון. עבדה כמורה ליוגה והיתה בעלת סטודיו עצמאי מצליח לגרפיקה.

חמדני ברק /// משורר וסופר /// נולד באשדוד, ישראל /// 1975 /// גיל: 50

ביוגרפיה

נולד באשדוד למשפחה דתית-מסורתית. למד הנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב והמשיך ללימודי תואר שני במִנהל עסקים. מתגורר במושב צופית ועובד כעצמאי.

חליף נורית /// סופרת, משוררת ועיתונאית /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1936 /// גיל: 89

ביוגרפיה

נולדה בתל אביב, בת ליוצאי גרמניה. החלה את כתיבתה במהלך שירותה הצבאי ככתבת "במחנה גדנ"ע". עם שחרורה עבדה כעיתונאית בעיתונים שונים, ובהם "לאשה" ו"נעמת". עבדה במשך שנים כמנהלת מחלקת התרבות בעיריית רעננה.

חיים אסתי ג' (גולדשטיין, אסתר) /// סופרת /// נולדה ביפו, ישראל /// 1963 /// גיל: 62

ביוגרפיה

נולדה ביפו לזוג ניצולי שואה. גדלה בחיפה, שירתה בחיל הים ולאחר השירות הצבאי נסעה לארצות הברית בשליחות הסוכנות היהודית, לביים מחזות. למדה מחול, ובהמשך השלימה תואר ראשון בלימודי תיאטרון ומשחק באוניברסיטת תל אביב. שיחקה בתיאטראות, בין השאר בתיאטרון "הקאמרי", במחזותיו של חנוך לוין.

חבס ברכה /// סופרת, מסאית ועיתונאית /// נולדה באליטה, ליטא /// 19001968 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה באליטה שליד וילנה. אביה, ישראל חבס, היה סוחר, עסקן ציבור ופעיל תרבות בחוגי היהדות הדתית-לאומית. ב-1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת נווה צדק. למדה שם בבית הספר לבנות ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורות ולגננות בתל אביב. את ראשית צעדיה בכתיבה עשתה בחסותו ובעידודו של מורהּ, יוסף חיים ברנר. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בכתב העת "התחלה" של ההסתדרות, ובהמשך אותו העשור הוסיפה ופירסמה סיפורים בירחון "הדים" ובשבועון "הפועל הצעיר". משנוסד היומון "דבר" ב-1925 נעשתה ממשתתפיו הקבועים ברשימות ובסיפורים קצרים, שהוקדשו בדרך כלל לנושאים חברתיים, ובמיוחד לדמויות של ילדים סובלים ועניים. ב-1931 ייסדה עם יצחק יציב את "דבר" לילדים, והשתתפה בו בקביעות עשרות שנים. משנות השלושים התרחבו תחומי הכתיבה והסיקור שלה ב"דבר", ולימים גם ב"דבר" השבוע, והקיפו שלל נושאים מהווייתו המדינית, ההתיישבותית והצבאית של היישוב העברי מתקופת המרד הערבי ועד לאחר הקמת המדינה. "כתבת השטח הראשונה", כינה אותה מרדכי נאור (2004), בציינו את חלוציותה כעיתונאית-מדווחת ממוקדי התרחשות מגוונים בארץ ומחוץ לה. בין השאר ליוותה בכתיבתה את קורותיהם של ניצולי השואה על אדמת אירופה ובתהליך היקלטותם בארץ ואת פרשת ההעפלה. עבודתה החרוצה בכתיבה ובעריכה מקיפה כשישים ספרי תיעוד וסיפורת לנוער ולמבוגרים, שחלקם נעשו למקורות היסטוריים בפני עצמם, ובולטים בהם מאורעות תרצ"ו (1937) וספר העליה השניה (1947). ערוץ מיוחד בכתיבתה הוא ביוגרפיות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח שטבעו את חותמם בתולדות היישוב, כגון רחל המשוררת (1934), אלכסנדר זייד (1938), דוד בן-גוריון (1952) והנרייטה סולד (1960). בשנות הארבעים נמנתה עם מייסדי הוצאת עם עובד וערכה בה עשרות ספרים לילדים ולנוער. בשנות החמישים התלוותה לבעלה, חבר הכנסת דוד הכהן, בכהונתו כשגריר ישראל בבורמה ובשליחויות נוספות במזרח הרחוק, והעלתה את רשמיה משם בספרים אחדים, ובהם עולמות רחוקים (1956) ופגודות הזהב (1959).

זינגר גלי-דנה /// משוררת, מתרגמת ועורכת /// נולדה בסנט פטרבורג, רוסיה /// 1962 /// גיל: 63

ביוגרפיה

נולדה והתחנכה בסנט פטרבורג, רוסיה, שם למדה במכון לתיאטרון, למוזיקה ולקולנוע ופירסמה ארבעה ספרי שירה. ב-1985 החליטה לעלות לישראל, אך באותה העת לא היה אפשר לצאת לישראל מעיר הולדתה, והיא עברה להתגורר בריגה, לטביה, עם בעלה הסופר והצייר נקודא זינגר. לאחר כשלוש שנים הגיעה ארצה והתיישבה בירושלים. סמוך לעלייתה החלה להיחשף לספרות העברית ולכתוב שירים בעברית. במקביל המשיכה בכתיבה ברוסית והחלה לתרגם שירה עברית עכשווית לרוסית. יזמה שיתופי פעולה שהפגישו משוררים רוסים ועבריים, ובשיתוף עם המתרגם פטר קריקסונוב והמשורר אמיר אור הנחתה את סדנת התרגום ""שיח משוררים"". כמו כן ערכה את האנתולוגיה הדו-לשונית "שיח משוררים" (1999).

  • 10
  • מתוך 20.
  • מציג 10 ערכים.
נגישות