בן נר יצחק /// סופר, מחזאי ותסריטאי /// נולד במושב כפר יהושע, ישראל /// 1937 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולד במושב כפר יהושע, שם סיים את לימודיו התיכוניים. לאחר שירותו הצבאי למד ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. באותו זמן עבר לגור דרך קבע בתל אביב, לבד מתקופה של שנתיים שעשה בארצות הברית (1980-1978). עבד שנים רבות כעורך וכמגיש תוכניות ב"גלי צה"ל". היה בין המשתתפים במוסף הסאטירי ""דבר" אחר" בעיתון "דבר" וכתב גם ב""הארץ"", ב""מעריב"" וב"ידיעות אחרונות". כמו כן ערך והגיש תוכניות קולנוע בטלוויזיה. נשוי ואב לשניים: האמן גיא בן נר וגלי בן נר, בעברה שחקנית ואחר כך פיזיקאית.
ביוגרפיה
נולד בשפרעם. בעל תואר בוגר בספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה. עבד כעורך ספרותי בעיתון "אל-אתתחאד". בסוף שנות התשעים היגר לצרפת אך בימים אלה מתגורר ביפו. פירסם עד כה שמונה קבצים של סיפורים קצרים ושני רומנים, לצד סיפורים קצרים שיצאו לאור רק בכתבי עת ועיתונים. קובץ הסיפורים הראשון שלו, "הרעב וההר" (מנשורת צלאח אל-דין), ראה אור ב-1980. הקובץ ראה אור בעברית בתרגומו של גדעון שילה (הקיבוץ המאוחד, 1988). בסיפור ""הרעב וההר"" מתפתה הגיבור לשמש כשפן ניסוי כדי להרוויח כסף לאוכל. המשימה: לרוץ עשר פעמים סביב הר במשך חמישה ימים רצופים. במהלך הסיפור/הריצה הוא משווה את תנאי העוני, הרעב והאבטלה שבהם הוא חי לגיהינום, ובנימה אירונית מאשים בכך את אביו, ש"הגזים באהבתו לכפרו" בכך שהחליט להישאר בכפר ביום האסון הפלסטיני (1948) ולכן נהרג.
בולסלב (לוי) נטי /// משוררת ישראלית בשפה הגרמנית /// נולדה בבולסלב, צ'כיה /// 1923 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשכונת גאולה בירושלים, בן יחיד לזוג הורים מבוגרים ולמודי ייסורים. אביו, אברהם רכלבסקי, עלה ארצה אחרי הפרעות שפקדו את עיירתו האוקראינית אוברוץ' בתום מלחמת העולם הראשונה. אמו, ברכה לבית ואלעס, היתה בת למשפחה ירושלמית אדוקה מהיישוב הישן, מצאצאי רבי ישראל משקלוב, תלמידו של הגאון מווילנה שעלה ארצה ב-1809. שנות הילדות והנעורים בירושלים, תוך ספיגת המראות, הדמויות, ההווי, הזיכרונות, סיפורי המעשיות, ספרות הקודש ומורשת המשפחה, במיוחד מצד האם, הטביעו בו חותם עמוק והזינו את יצירתו מראשיתה. למד בבית הספר היסודי הדתי-ליברלי "מעלה" ובבית הספר "התיכון שליד הסמינר למורים מזרחי". שירת בצה"ל במערכת "מחניים", כתב העת של הרבנות הצבאית, ובאותה העת עבד כמגיה בעיתון "דבר". במילואים השתייך ליחידה שעסקה באיתור חללים וקבורתם.
אפלפלד אהרן (ארווין) /// סופר /// נולד בז'אדובה, בוקובינה /// 1932 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר קטן בשם ז'אדובה או יאדובה (Zhadova/Jadova ) ליד העיר טשרנוביץ, בירת חבל בוקובינה. הורי הוריו היו יהודים יראי שמים מהרי הקרפטים. אביו ואמו היו יהודים מתבוללים משכילים. האב עבד כמהנדס טחנות קמח. כבן שמונה היה כשפלשו הגרמנים לכפר הולדתו. תחילה הרגו יהודים שהלכו ברחוב לתומם, ובהם את אמו. לאחר מכן גירשו את רוב יהודי האזור, ובכללם את הילד אהרן ואת אביו, והגלו אותם לטרנסניסטריה, אותו חלק של אוקראינה שהיטלר מסר לרומניה בתמורה להשתתפותה במלחמה בברית המועצות. במשך יותר משלוש שנים נדד הילד אהרן במרחבים הפוריים והפרועים של אוקראינה. לקראת תום המלחמה נספח לצבא הרוסי שנע מערבה. אחר כך נדד לבדו עד שהגיע לאיטליה. ב-1946, לאחר כמה חודשי שהייה על החופים באזור נאפולי, עלה על ספינה והגיע לארץ.
אלמוג (לומפ) רות /// סופרת, מבקרת, עורכת ומתרגמת /// נולדה בפתח תקווה, ישראל /// 1936 /// גיל: 89
ביוגרפיה
נולדה בפתח תקווה להורים רופאים, שהיגרו מגרמניה לישראל ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, והתפרנסו בארץ גם מגידול דבורים. התחנכה בבתי ספר דתיים, אחר כך למדה בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין בירושלים, ומאוחר יותר בחוגים לתיאטרון, לספרות עברית ולפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. עסקה בהוראה, ומ-1967 עד 2000 עבדה בעיתון "הארץ" כעורכת המשנה של המוסף "תרבות וספרות". מתגוררת בתל אביב, הייתה נשואה למשורר אהרון אלמוג עד מותו.
ביוגרפיה
נולד בירושלים למשפחה חרדית. למד בישיבת "איתרי" לצעירים ובישיבת "חברון". בנעוריו פרש מן החברה החרדית וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון "רנה קאסן". שירת בצה"ל ככתב צבאי ועורך בשבועון "במחנה". לאחר מכן היה כתב בעיתונים "חדשות" ו""ידיעות אחרונות"" וסיקר בעיקר את העולם החרדי. למד באוניברסיטת תל אביב והשלים ב-2005 תואר שני בפילוסופיה יהודית, קבלה וחסידות. עבודת הגמר שלו עסקה בהגותו של רבי נחמן מברסלב. בשנים 2007-2006 כיהן כעורך הראשי של הוצאת ""ידיעות אחרונות"", ובתפקיד זה יזם והוביל את מפעל "עַם הספר" – פרסום פופולרי של עשרות ספרי יסוד מן היצירה הרוחנית היהודית לדורותיה. בד בבד עסק ביצירה טלוויזיונית, ומאז 2001 הנחה מאות תוכניות אירוח, שיחה ותיעוד של אנשי מדע ורוח. הוא מרבה להופיע ולהרצות בנושאי התרבות היהודית. במסגרת פעילותו בארגון "בינה" היה ממקימי "הישיבה החילונית" בדרום תל אביב, ומאז ייסודה ב-2006 נמנה עם המורים הקבועים בה.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים, ובה היא מתגוררת עד היום. גדלה בבית דתי, למדה ספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. עובדת בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בגבעת רם. שיריה הראשונים פורסמו בהיותה בת תשע-עשרה בכתב העת "סימן קריאה" (חוברת 9, 1979). עד כה פירסמה ארבעה-עשר ספרי שירה, האחרון שבהם הוא "מכונית מירוץ אדומה" (2012), וכן חמישה ספרי פרוזה.
אייזנמן צבי (פתחיה) /// משורר וסופר בשפת היידיש /// נולד בורשה, פולין /// 1920 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה, פולין. בוגר בית ספר חילוני יידישיסטי. כחודש לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות, שם שהה במחנות עבודה. ב-1946 חזר לפולין, ניסה להגיע לארץ ישראל בספינת המעפילים "מולדת", נתפש בידי הבריטים והושם במחנה הסגר בקפריסין. הגיע לישראל ב-1949 והתיישב בקיבוץ יגור, שם התגורר כשתים-עשרה שנים, עבד כלולן וערך את מדור הספרות ביידיש ב"למרחב". ב-1962, עם נישואיו, עבר לקיבוץ אלונים.
אורן (נאדל) יצחק /// סופר, מתרגם ועורך /// נולד באולן-אידה (ויירכנידינסק), סיביר /// 1918 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באולן-אידה (ברוסית: ויירכנידינסק), בירת הרפובליקה הבורייט-מונגולית בסיביר. קיבל חינוך עברי ולאומי בבית אביו, יליד לטביה, שגלה לסיביר והיה שם מורה עברי וציוני. בשל רדיפות העברית חמקה המשפחה מברית המועצות לעיר חרבין בסין ב-1924, שם היה אורן חבר "בית"ר", למד בגימנסיה רוסית וכן למד במשך שנה בפקולטה למשפטים. מ-1936 חי בירושלים, למד באוניברסיטה העברית והתפרנס מעבודות פקידות שונות, תרגום ועריכה, וכן מסלילת כבישים עבור הצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה. הצטרף ל"אצ"ל" ושירת בצה"ל במלחמת העצמאות. ערך את "המגן", ביטאון צה"ל בירושלים, ועבד במשרדי הממשלה בתפקידים שונים, בהם כעורך כתבי מבקר המדינה. בשנים 1958-1948 היה בעל טור ב"ידיעות אחרונות" שעליו חתם בשם ל' דני. בשם זה חתם גם על הקובץ "עשור בחרוזים" (1958). תירגם יצירות מרוסית לעברית ומעברית לרוסית. ב-1960 היה ממייסדי השידור הקבוע ברוסית ליהודי ברית המועצות. מ-1972 נמנה עם עורכי האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית. זכה בפרס ראש הממשלה (1978, 1987), פרס ניומן (1989), פרס ז'בוטינסקי (1997) ופרס הנשיא (1999).
