ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה, ועד גיל ארבע גדל בבואנוס איירס, ארגנטינה. לאחר מכן שבה המשפחה לישראל. מגיל צעיר גילה נטייה לשפות, ובמהלך התיכון לימד את עצמו פינית ואחר כך נסע לפינלנד. מוסמך אוניברסיטת הלסינקי בבלשנות שמית ובאורליסטיקה (חקר קבוצת שפות שמוצאן בהרי אורל) ודוקטור בבלשנות שמית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלו – על המלטזית, שפה שמית המדוברת במלטה – ראתה אור בספר "מילות-היחס המלטזיות" (כרמל, 2003). שימש עורך הדפים הישראליים באתר השירה הבינלאומי ומתרגם הבית של הוצאת כרמל, וכיום הוא עורך את סדרת "צפון" של הקיבוץ המאוחד, המתמקדת בספרות מארצות סקנדינביה ומהארצות הבלטיות. שהה לסירוגין בארץ ובארצות שונות. כיום מתגורר באתונה.
סוכרי יוסי /// סופר /// נולד בבני ברק, ישראל /// 1959 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולד וגדל בירושלים ומתגורר בהתנחלות אפרתה. למד בבית הספר היסודי "ת"ת מורשה" ובישיבת ירושלים לצעירים. קיבל תואר ראשון בתנ"ך ובתושב"ע ממכללת ליפשיץ. למד בישיבת מרכז הרב, בישיבת ההסדר מצפה רמון, בישיבת שיח יצחק ובישיבת המקובלים בית אל בירושלים. מייסד שותף וראש תוכנית "כנה" – קבוצת אנשי רוח ואמנים הלומדת יהדות במרכז שטיינזלץ בירושלים. מורה ללימודי יהדות ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. מבקר בתחומי האמנות, היהדות וההגות ב""מקור ראשון"", ב""הארץ"" וב"נקודה". ייסד וערך את עלון הצעירים "עולם קטן" (2005). מייסד ועורך הספרות של "מוסף שבת להגות וספרות" ב""מקור ראשון"". נשוי לשרה, בתם של הרב וחבר הכנסת לשעבר בני אלון והסופרת אמונה אלון.
נאמן יעל /// סופרת /// נולדה בקיבוץ יחיעם, ישראל /// 1960 /// גיל: 64
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ יחיעם. עזבה את הקיבוץ בגיל עשרים ועברה להתגורר בתל אביב. למדה ספרות כללית ופילוסופיה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. עסקה בעריכה בעיתונים ובכתבי עת, וכן שימשה כעורכת בהוצאת מפה. ספרה הראשון, "יום שלישי הכתום" (עם עובד, 1998), הוא ספר מדע בדיוני לנוער. ספרה השני, "שמועות על אהבה" (2004), הוא נובלה ארוטית המתארת פרשיית אהבות ובגידות בין שני זוגות החיים בשכנות. ספרה זה, שיצא בהוצאת "כתום" המתמחה בספרות ארוטית, התקבל באמביוולנטיות. שירים וסיפורים פרי עטה ראו אור בכתב העת "מטעם" בעריכת יצחק לאור, הראשון מהם ""כתובת אש"" (ינואר 2005). נוסף על כך כתבה מחזה עם אמיר רותם, שהוצג בפסטיבל "פותחים מסך" בתיאטרון "בית ליסין" (2006).
מנסור מאירה /// משוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1955 /// גיל: 69
מישקובסקי גיטל /// משוררת /// נולדה בסלונים, רוסיה הלבנה /// 1914 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה להורים קשי יום ב"סמטת העגלונים" בסְלונים, רוסיה הלבנה. למדה בבית ספר תיכון של רשת החינוך העברית "תרבות" והיתה פעילה ב"שומר הצעיר". עלתה כמעפילה באוגוסט 1939 ומאז היתה חברת קיבוץ אילון. שיריה הראשונים, שבהם הזדהתה עם ברנר, פורסמו בעיתוני "השומר הצעיר" בפולין וב"בדרך", ולאחר עלייתה לארץ ב"דבר", ב"דבר" הפועלת, ב"הדים", ב"דף הירוק" ועוד.
מישורי אפרת /// משוררת, מבקרת ועורכת /// נולדה בטבריה, ישראל /// 1964 /// גיל: 60
ביוגרפיה
נולדה בטבריה, מ-1971 גדלה והתחנכה בתל אביב. למדה ב"תיכון חדש" בתל אביב. קיבלה תואר ראשון (1985) ושני (1990) בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור בנושא: "מקום בשירה: מציאות או המצאה? תל-אביב כאובייקט-מעבר של המשורר" (2006). מרצה לספרות ואמנות ומנחה סדנאות כתיבה. היתה מבקרת ספרות ב""ידיעות אחרונות"" (1999-2000, 2007-2005), "העיר" (1996-1998), ""מעריב"" (1992-1994) ומבקרת אמנות בטיים אאוט תל אביב (2003-2002). עורכת בהוצאות הקיבוץ המאוחד וכרמל (מ-2008).
מוסינזון יגאל /// סופר ומחזאי /// נולד במושב עין גנים, ישראל /// 1917 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במושב עין גנים ליד פתח תקווה להורים אנשי העלייה השנייה. אחרי פרֵדת הוריו גדל עם אמו בתל אביב, נשלח לתקופות לימודים בבית אלפא ובבן-שמן, והיה שומר שדות בנהלל. בשנים 1950-1938 חי בקיבוץ נען, וב-1941 היה מראשוני המצטרפים לפלמ"ח. באותה תקופה החל לכתוב, וסיפורו הראשון שנדפס הוא "ליל שרב" ("משמר", 16.6.1944). ב-1945 הצטרף לחבורת "ילקוט הרעים", ההתגבשות הראשונה של סופרי "דור בארץ", ופירסם מסיפוריו בחוברות בשנים 1946-1945. ב-1946 פירסם קובץ סיפורים ראשון, "אפורים כשק" (ספרית פועלים), שעורר רושם רב וקבע לו מקום בולט בסיפורת הצעירה בצד ס' יזהר ומשה שמיר. רוב הסיפורים מן התריסר שכונסו בו מתרחשים בקיבוץ. לשונם מערבת פיוט עם עגת דיבור, והם משקפים בעוצמה דרמטית את אווירת התקופה ואירועיה. עם זאת, בולט בהם לא בהכרח הממד ההרואי אלא הממד הטרגי, ובעיקר המצוקה העמוקה שכל הדמויות לכודות בה, דווקא בשל התפקיד שנגזר עליהן למלא בעלילת התקומה הלאומית. "מוסינזון העלה ב'"אפורים כשק""' – כתב דן מירון (1989) – "גלריה של אנשים '"אפורים כשק"' שהחיים הכו בהם ומחצו אותם, מי יותר ומי פחות. כל סיפור העלה את הדמות ברגע ובדרך, המאפשרים חשיפה מיידית של שכבת ההרס בחייה". תכונות דומות מסתמנות בסיפוריו הבאים של מוסינזון, שכונסו בקבצים "הדרך ליריחו" (1949) ו"סיפורי יגאל מוסינזון" (1954).
