בורשטיין דרור /// סופר, משורר ועורך /// נולד בנתניה, ישראל /// 1970 ///
ביוגרפיה
נולד ב"נתניה", גדל ולמד שם בבית ספר יסודי ובתיכון. לאחר שירותו הצבאי למד משפטים וקיבל תעודת עורך-דין (1996), אך לא עבד במקצוע ופנה ללימודי ספרות. קיבל תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (2002). נושא עבודת הדוקטור: "המרחב בפרוזה של יעקב שבתאי". בשנים 2008-1996 היה עורך תוכניות ב"קול המוסיקה", אוצר תערוכות וכותב ביקורות ב""הארץ"" ובכתב העת לאמנות "סטודיו". כמו כן לימד באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת "עלמא". מפרסם מסות ורשימות ביקורת על ספרות, אמנות, משפט ופוליטיקה בעיתונות הכתובה ובאתר האינטרנט שלו, "מתחת לשולחן". עורך ספרותי של ספרי שירה ופרוזה. ב-2013 יצא לאור ספרו "שאלות בספרות" העוסק בסוגיות בספרות, בשירה ובאמנות. הוא אקטיביסט ספרותי הנושא תרומה משמעותית לשדה הספרות הישראלית על תחומיו השונים.
ארד רועי צ'יקי /// משורר, עורך וסופר /// נולד בבאר שבע, ישראל /// 1976 /// גיל: 48
ביוגרפיה
נולד, גדל והתחנך בבאר שבע. עורך שותף בכתב העת "פירמה", המגזין החודשי של העיתון "גלובס". ממייסדי להקת הפופ "קנאק/פופ" (1993-1999) ולהקת "פינג פונג" (1998-2000) שהופיעה באירוויזיון ב-2000. ממייסדי התנועות "האקדמיה החופשית" (מ-1999) העוסקת בשירה, באמנות, בקולנוע ובפוליטיקה, ו"גרילה תרבות" (2007) המשלבת פעילות תרבותית במאבקי עובדים. מייסד ועורך כתב העת לספרות ואמנות "מעין" (מ-2005, עם יהושע סימון), שהפך ב-2008 להוצאה לאור, עם הוצאת ספר השירה של ואן נויין. ערך (עם אחרים) את "אדומה: אנתולוגיית שירה מעמדית" (2007). תירגם (עם אהרן שבתאי) משירי אמירי ברקה ("מעין" 2, 2005) ואף משירי אדוארד ליר, טריסטן צארא ואחרים בפסבדונים.
אנג׳ל בוהדנה עידו /// סופר ומשורר /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1974 /// גיל: 50
ביוגרפיה
סופר ומשורר. נולד ברמת גן ולמד בתיכון ע"ש תלמה ילין. כיום חי ברמת גן, נשוי ואב לארבעה ילדים. כתב וביים לטלוויזיה, היה עורך בחברת החדשות של ערוץ שתיים, והקים את חלל העבודה המשותף הראשון בישראל, ״מיזנטרופ״. פרסם עד כה אחד-עשר ספרים, ממבחר סוגות: שירה, נובלה שירית, ספר נוער, רומן, ושירה הגותית-פילוסופית. כתיבתו מושפעת ממיגל דה סרוואנטס, חורחה לואיס בורחס, דאגלס אדמס, יואל הופמן, אברהם הפנר, זלדה, ספרות הקבלה וספרות זן-בודהיסטית.
אורן (נאדל) יצחק /// סופר, מתרגם ועורך /// נולד באולן-אידה (ויירכנידינסק), סיביר /// 1918 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באולן-אידה (ברוסית: ויירכנידינסק), בירת הרפובליקה הבורייט-מונגולית בסיביר. קיבל חינוך עברי ולאומי בבית אביו, יליד לטביה, שגלה לסיביר והיה שם מורה עברי וציוני. בשל רדיפות העברית חמקה המשפחה מברית המועצות לעיר חרבין בסין ב-1924, שם היה אורן חבר "בית"ר", למד בגימנסיה רוסית וכן למד במשך שנה בפקולטה למשפטים. מ-1936 חי בירושלים, למד באוניברסיטה העברית והתפרנס מעבודות פקידות שונות, תרגום ועריכה, וכן מסלילת כבישים עבור הצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה. הצטרף ל"אצ"ל" ושירת בצה"ל במלחמת העצמאות. ערך את "המגן", ביטאון צה"ל בירושלים, ועבד במשרדי הממשלה בתפקידים שונים, בהם כעורך כתבי מבקר המדינה. בשנים 1958-1948 היה בעל טור ב"ידיעות אחרונות" שעליו חתם בשם ל' דני. בשם זה חתם גם על הקובץ "עשור בחרוזים" (1958). תירגם יצירות מרוסית לעברית ומעברית לרוסית. ב-1960 היה ממייסדי השידור הקבוע ברוסית ליהודי ברית המועצות. מ-1972 נמנה עם עורכי האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית. זכה בפרס ראש הממשלה (1978, 1987), פרס ניומן (1989), פרס ז'בוטינסקי (1997) ופרס הנשיא (1999).
אוורבוך אורפז יצחק /// סופר, מסאי ומשורר /// נולד בזינקוב, אוקראינה /// 1921 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זינקוב, אוקראינה. נמלט עם הוריו מאימת השלטון הקומוניסטי לבית סבו בליפקאן, בסרביה. בשל מחלה נאלץ לוותר על לימודים בבית ספר ורכש את השכלתו בעיקר בכוחות עצמו ובעזרת מורה פרטי שלימד אותו ספרות עברית, נביאים אחרונים וגמרא. ב-1938, בהיותו בן שבע-עשרה, עלה לבדו ארצה במסגרת "עליית הנוער", התחנך במשך חצי שנה בכפר הנוער מאיר שפיה, ואחר כך הצטרף לגרעין הקיבוצי יסעור במושבה מגדיאל. בסתיו 1942, כשהגיעו אליו שמועות על מותם של הוריו ואחותו "במחנה" הריכוז בטרנסדניסטריה, רומניה, התגייס לצבא הבריטי ויצא לאירופה. ב-1946 חזר ארצה ועבד בליטוש יהלומים, אך כעבור זמן קצר שב ולבש מדים, הפעם מדי צה"ל, השתתף במלחמת העצמאות כקצין בחיל התותחנים ונלחם בקרב לטרון. אחרי המלחמה התגייס לצבא הקבע ולקח חלק במלחמת סיני (1956). באיחור ניכר עבר במסגרת המכינה הצבאית את בחינות הבגרות, וב-1960 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית. מ-1962 עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בעיתון זה טור שבועי על נושאי חברה ותרבות. אחרי מלחמת ששת הימים (1967) היה פעיל בוועד לשלום וביטחון. במלחמת יום הכיפורים (1973) נפל בן אחיו, שהיה סופר מתחיל ונקרא על שם אביו של אורפז שנספה בשואה. האירוע הטביע בו חותם עמוק והשפיע על כתיבתו. היה נשוי שלוש פעמים. מתגורר בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, ואת רוב שנותיו עשה בעיר זו. למד בגימנסיה "שלווה". בשנים 1954-1952 למד באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל צעיר התגלתה אצלו מחלת האסתמה, שגרמה לו התקפי חנק וליוותה אותו כל חייו. ב-1952 החל לפרסם שירים, בעיקר ביומון "קול העם", עיתונה של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), ואף הצטרף לתנועת הנוער של המפלגה, "בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). גבריאל מוקד היה הראשון שהבחין בכישרונו בעת שלמדו יחד בגימנסיה, והוא תמך שנים רבות ביצירתו ובכתיבה עליה. במקביל, אלכסנדר פן, שהיה העורך הספרותי של "קול העם", התרשם ממנו ועודד אותו. שיריו הראשונים הושפעו עמוקות מהפאתוס שבשירי פן ובתרגומי מיאקובסקי שלו, אבל כבר בשירים המוקדמים מורגשת גם היכרות עמוקה עם שירי שלונסקי, אלתרמן ובני דורם. עד מהרה התאכזב אבידן מהקומוניזם ומהשירה המגויסת, ופרש מ"בנק"י" ב-1953. זמן קצר עוד פירסם שירים של פאתוס סוציאלי מעורב בחרדה קיומית ב"על המשמר" המפ"מי ובשבועון "במאבק", אבל אחר כך ניתק את עצמו מן העולם הפוליטי והאסתטי של השירה המגויסת.
