שניאורסון (מישקובסקי) זלדה /// משוררת /// נולדה ביקטרינוסלב, רוסיה /// 1914 – 1984 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה להוריה הרב שלום שלמה ורחל שניאורסון בעיר יקטרינוסלב ברוסיה. בסמיכות ללידתה עברה המשפחה לעיירה שירוקיאה שבה כיהן אביה כרב. בעקבות המהפכה הבולשביקית פוטר אביה ונרדף וב-1918 נמלט עם משפחתו לבית חותנו, הרב דוד צבי חן (הרד"ץ), שכיהן כרב בעיירה צ'רניגוב. הרד"ץ היה מחשובי חסידי חב"ד ברוסיה, ורבים היו משחרים לפתחו ללימוד ולסעד. דמותו תפשה מקום מרכזי בילדותה של זלדה, והיא משורטטת בשירתה מתוך הערכה עמוקה. אביה של זלדה היה נינו של "הצמח צדק", האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד. ר' מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר האחרון של חב"ד, היה בן אחי אביה של זלדה, וזלדה שמרה על קשר מכתבים עמו שנים ארוכות. זלדה חשה לאורך כל ימיה הזדהות עם ערכי החסידות וראתה את עיסוקה בשירה כהמשך ישיר למסורת החסידית המקדשת את העיסוק בסיפור, בניגון ובשירה.
ביוגרפיה
נולד בוורשה. למד בחדר מתוקן ובתיכון יהודי-פולני. ב-1938 החל בלימודי היסטוריה וספרות באוניברסיטת ורשה. עם פרוץ מלחמת העולם נמלט לשטחי ברית המועצות, שהה תקופה קצרה בלבוב, שם למד הוראת יידיש. מאוחר יותר שימש כמפקח על בתי יתומים לפליטים מפולין. ב-1949, לאחר תקופה קצרה במחנות העקורים, שם שימש כמורה, עלה ארצה. למד באוניברסיטה העברית בירושלים, היה מתלמידיו של דב סדן וב-1961 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה של עם ישראל. ב-1986 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וב-1996 היה חתן פרס ישראל.
שטראוס אריה לודוויג /// משורר, סופר, חוקר ומתרגם /// נולד באאכן, גרמניה /// 1892 – 1953 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באאכן, גרמניה. המשפחה התפרנסה ממסחר ואף הוא נועד על ידה לעסקים, אך עד מהרה נטשם ופנה ליצירה ספרותית ולחקר הספרות. עוד בנעוריו למד עברית. כבן עשרים היה כשהכיר את מרטין בובר, שהשפיע עליו השפעה רבה ואף עזר לו בפרסום יצירותיו. לימים נשא את בתו של בובר אווה לאישה. בנעוריו דגל באתיאיזם, אבל ככל שהתקרב ללאומיות ולעממיות יהודית ונתוודע למסורת היהודית, התרחשה בו מין מזיגה של אמונה רליגיוזית (עם נופך של פנתיאיזם), שמירה מסויגת על מנהגי המסורת היהודית ואהדה לסוציאליזם. כבר בגיל צעיר החל לפרסם שירים, מאמרים ורשימות ביקורת. למרות הפציפיזם שהיה טבוע באופיו ואף כי היה בעל הכרה לאומית יהודית-ציונית, יצא למלחמת העולם הראשונה בתור חייל גרמני ואף נפצע.
רוסקיס דוד /// חוקר ספרות /// נולד במונטריאול, קנדה /// 1948 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולד במונטריאול, קנדה. למד בבתי ספר יידיים חילוניים. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת ברנדייס, שבה סיים את הדוקטורט שלו ב-1975. משנה זו מלמד בסמינר התיאולוגי יהודי בניו יורק (JTS), שם היה שותף לייסוד המחלקה לספרות יהודית. ב-1981 ייסד עם עמיתו אלאן מינץ את כתב העת Prooftexts. השניים ערכו את כתב העת מתחילתו ובמשך עשרים וחמש שנה. מ-1998 מכהן כעורך הראשי של הספרייה היידית החדשה בהוצאת אוניברסיטת ייל. בשנים 2012-2010 לימד סמסטר בשנה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והחל מ-2012 הוא מלמד באוניברסיטה העברית.
רובינשטיין בלהה /// חוקרת ספרות /// נולדה בישראל /// 1936 /// גיל: 88
ביוגרפיה
בתם של ילידי הארץ ציפורה לבית גרינפלד, דור שמיני בארץ, והסופר יהושע בר-יוסף, דור שישי. אחות לסופרים יוסף ויצחק. למדה לתואר שני ושלישי באוניברסיטת בר-אילן. עסקה רבות בניתוח יצירתו של אביה דרך מתודיקה של ספרות השוואתית, החל בעבודת הדוקטור שלה מ-1990, "קבלה ופואטיקה ביצירת בר-יוסף ובשביס-זינגר", ועד ספרה "חדות החיים מול חמדת המוות" (1999), ניתוח עיוני של "עיר קסומה" – הרומן שכתב אביה – תוך השוואתו לרומנים אחרים מספרות העולם. בריאיון עמה התייחסה למוטיבציה המחקרית שלה: "כבת, אבא לא הסכים לקבל ממני ביקורת, אבל מהחוקרת הוא לא יכול היה להתעלם" (נגב, 2000).
קרונפלד חנה /// חוקרת ספרות /// נולדה בישראל /// 1949 /// גיל: 75
ביוגרפיה
ילידת הארץ, למדה לתואר ראשון בחוג לאנגלית ובחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. את לימודי התואר השני סיימה באוניברסיטת ברקלי, ובה השלימה ב-1983 את לימודי התואר השלישי במחלקה לספרות משווה. כותרת הדיסרטציה שלה: "היבטים פואטיים של המטאפורה". מחקריה הראשונים בספרות העברית נדפסו עוד טרם הושלמה התזה לתואר השלישי ועסקו בעיקר באספקטים התיאורטיים של השפה המטפורית בספרות הישראלית. מחקרים אלה ראו אור בכתבי העת המרכזיים העוסקים בשאלות אלה, כמו Poetics Today ו-Prooftexts, ובהם התגלתה המגמה הנמצאת בכל עבודותיה, להבין את המודרניזם הישראלי במושגים של מחשבה תיאורטית תוך השוואה לתופעות דומות בספרויות לאומיות אחרות.
פרייל גבריאל יהושע /// משורר /// נולד באסטוניה /// 1909 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד סמוך לטאלין, בירת אסטוניה, וגדל בליטא. בן למשפחת למדנים וסופרים. סבו, יהושע יוסף פרייל (1858-1896), היה גדול בתורה, בעל השכלה עברית וכללית רחבה, שמאמריו נדפסו ב"הלבנון" וב"המליץ". פרייל, חניך הגימנסיה העברית במריאמפול, היה ספוג תרבות עברית מילדותו. לאחר מות אביו בגיל צעיר, היגרו האם ובנה לארצות הברית (1922). כאן ציפה לאם שידוך עם מורה עברי, שהתפעל מן הנער המוכשר והיה לו לאב חורג אוהב ונאמן. פרייל נכנס ללימודים בבית המדרש למורים שליד ישיבת הרב אלחנן ("ישיבה יוניברסיטי"), אבל מעולם לא עסק בהוראה, שלא התאימה למזגו הרך. לעולם הספרות קירב אותו ידידו ה"גליצאי" יהודה לייב (ג'אד) טלר, "ילד הפלא" של שירת יידיש המודרניסטית האמריקנית בשנות השלושים. טלר חשף את פרייל לשירה האנגלית והאמריקנית המודרנית, עודד אותו בניסיונותיו בכתיבת שירה וקירב אותו ליעקב גלאטשטיין, המוכשר והמבריק במשוררים היידיים האמריקנים המודרניסטים ומאבותיה של אסכולת ה"אינזיך", שגרסה ששירה היא כדיווח ריתמי חופשי, מושכל ומפוכח על תהליכים המתרחשים בעולם התודעתי של המשורר.
פפירניקוב יוסף /// משורר בשפת היידיש /// נולד בורשה, פולין /// 1899 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה, בן לאב קצב שהיה פעיל בחוגים ציוניים. למד בחדר והשלים כמה כיתות בגימנסיה רוסית. בנעוריו שימש כנער מקהלה אצל החזן הוורשאי הנודע גרשון סירוטה. את פעילותו הספרותית החל במסגרת חוג היוצרים של "פועלי ציון שמאל", ואת שיריו הראשונים פירסם בביטאוני התנועה. שירים אלה מתאפיינים בנימה לירית מובהקת, בתכנים ניאו-רומנטיים ובפשטות צורנית. לימים פירסם אותם בקבצים "די 24-סטע שעה" (השעה ה-24, 1935), "פון ערשטן שניט" (ביכורים, 1945) ו"איבערבלייב" (שריד, 1949). כמו כן חיבר חטיבה של שירה פרולטרית, שאותה קיבץ באוסף "רויט אויף שווארץ" (אדום על שחור, 1929). ב-1924 עלה לארץ ישראל. במשך זמן קצר היה חבר ב"גדוד העבודה". מאוחר יותר השתקע בתל אביב והתקרב אל כמה יוצרים עבריים, בהם אלכסנדר פן, שעמו נהג להופיע בערבי שירה בקיבוצים.
סוצקבר אברהם /// משורר, מסאי ועורך בשפת היידיש /// נולד בסמורגון, ליטא /// 1913 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
מחשובי משוררי יידיש, דמות בולטת במפעל הארגון מחדש של תרבות יידיש וספרותה אחרי השואה. האישיות המשפיעה ביותר במרכז הספרותי היידי שהתפתח בישראל, בין מייסדיו (1947) ועורכו הראשי של כתב העת הספרותי היידי המרכזי במחצית השנייה של המאה העשרים, הרבעון "די גאָלדענע קייט" (שלשלת הזהב), שראה אור במשך קרוב לחמישים שנה, עד סגירתו ב-1995.
סדן (שטוק) דב /// חוקר ספרות, מבקר, סופר ומתרגם /// נולד בברודי, גליציה /// 1902 – 1989 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בברודי, גליציה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים מצד אביו. אמו מתה בלדתה אותו, וכל ימיו ליוו אותו, כעדותו, רגשי אשם ודחף להצדיק את קורבנה ולחיות, כביכול, גם את חייה שלא נחיו. למד בחדרים, בבית ספר עממי יהודי ובגימנסיות פולניות בברודי ובלבוב, לשם עקרה משפחתו במלחמת העולם הראשונה. מילדותו היה פעיל באגודות ציוניות. מ-1923 עמד בראש תנועת "החלוץ" בלבוב ועסק בהכשרת נוער לציונות ולעלייה. המשיך בפעילות זו בוורשה, שם עשה ב-1925 כמזכיר הברית העולמית של הנוער העברי. כתיבתו הספרותית והעיונית החלה באותן שנים ברשימות ובתרגומים בעברית, ביידיש, בפולנית ובגרמנית, ובתוך זה גם ספר ראשון, קובץ שירים בשם "צלילים" (1921). בשלהי 1925 עלה ארצה ועבד כפועל במקומות שונים, עד שב-1927 הזמין אותו ברל כצנלסון, עורך "דבר", להצטרף למערכת העיתון. ב-1928 יצא בשליחות תנועת "החלוץ" לגרמניה, וניצל את שהותו שם גם ללימודים בבית ספר גבוה למדעי המדינה בברלין. בשובו עסק בהוראה למבוגרים, עד שהוזמן שוב לעבוד ב"דבר". מ-1933 עד 1939 ערך את מוסף הספרות השבועי של העיתון, וזה נעשה בניצוחו לבמה רמת איכות ורבת-השפעה, חוליית קשר עם מרכזי הספרות העברית בגולה ואכסניה לעידוד קולות חדשים. במסגרת עבודתו ב"דבר" ייסד ב-1940 את העיתון היומי המנוקד "הגה". מ-1944 עבד כעורך בהוצאת עם עובד.
