חזרה לדף התוצאות

25 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: תגית חופשית: העלייה השלישית.

  • 2
  • מתוך 3.
  • מציג 10 ערכים.

למדן יצחק /// משורר ועורך /// נולד במלינוב, אוקראינה /// 18991954 /// גיל

ביוגרפיה

נולד במלינוב, ווהלין, אוקראינה. בילדותו קיבל חינוך עברי ומסורתי. במלחמת העולם הראשונה ובשנות המהפכה עזב את ביתו והתגורר במקומות שונים באוקראינה ובדרום-רוסיה, ובין השאר היה מורה לעברית. עם סיום המהפכה הבולשביקית שירת כמה חודשים כחייל בצבא האדום, והגיע ב-1917 ליקטרינוסלב, שם פגש לראשונה את שלונסקי ואת אברהם וילנסקי, לימים חתנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. לאחר פרוץ הפרעות ב"תחום המושב" בימי מלחמת האזרחים עזב את הצבא, וב-1920 עלה לארץ וניסה להתערות בשׂרונה שבגליל התחתון, ואחר כך בעבודות ייעור בבן-שמן. עד 1921 ניסה, עם שלונסקי ועם המאירי, לייסד כתב עת ספרותי בשם "טרפים", אך הניסיון לא צלח. בשנים 1922-1915 כתב יומן שכינה אותו "יומוני", המתעד את ימי נעוריו באוקראינה עד סוף "תקופת העמל" שלו במסגרת מפעלי העבודה והיישוב של בני העלייה השלישית. יומן זה הוא מן התעודות האישיות המפורטות והחשובות של תקופה זו. נמנה עם משורריה הייצוגיים של העלייה השלישית.

כצנלסון-שזר רחל /// מסאית, עורכת /// נולדה בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 18851975 /// גיל

ביוגרפיה

נולדה בעיר בוברויסק, רוסיה הלבנה. סיימה בהצטיינות גימנסיה רוסית בעיר קרמנצ'וג. ב-1905 הצטרפה לתנועה הציונית-סוציאליסטית. ב-1908 יצאה ללימודים אקדמיים, תחילה בברלין ואחר כך בפטרבורג, שם נשאה ב-1909 את הרצאתה הפומבית הראשונה, שהוקדשה לשירת ביאליק. באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג הכירה את התלמיד זלמן רובשוב, שנעשה לבן זוגה. ב-1912 עלתה לארץ ישראל. מ-1914 שימשה מורה לעברית ולהיסטוריה בחוות הלימוד לצעירות בכנרת. ב-1917 עברה לירושלים והצטרפה לקבוצת העובדים בגן הירק שהקים ברל כצנלסון. מ"אות"ו זמן נעשתה פעילה מרכזית במוסדותיה השונים של תנועת הפועלות בארץ ישראל. ב-1920 נישאה לזלמן רובשוב והצטרפה אליו לשליחותו התנועתית לווינה עד 1924. מ-1925 התגוררו בתל אביב לרגל עבודתו של בעלה במערכת "דבר", והיא הצטרפה לוועדת התרבות של ההסתדרות. ב-1930 הופיע בעריכתה הקובץ "דבר"י פועלות, המדובב נשים מבנות העלייה השנייה והשלישית. ב-1934 התמנתה לערוך את "דבר" הפועלת, ירחון מועצת הפועלות, והתמידה בכך עד 1961. במהלך השנים יצאה לשליחויות פוליטיות וחינוכיות באירופה, בהן הרצ"אות" בסמינר "החלוץ" בפולין ב-1938 ובסמינר רעיוני לנוער במחנות העקורים ב-1947. כאשר התמנה בעלה ב-1949 לתפקיד שר החינוך אימצו שניהם את השם שזר. כעבור שנתיים, כשנבחר להנהלת הסוכנות, עקרו לירושלים. ב-1958 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חייה בקידום נשים. ב-1963 נבחר שזר לתפקיד הנשיא השלישי של מדינת ישראל, והיא שימשה לצדו בעשר שנות כהונתו.

יערי יהודה /// סופר /// נולד בטארנובז'יג-דז'יקוב, גליציה /// 19001982 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה טארנובז'יג-דז'יקוב, גליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה התגורר עם משפחתו בעיר טרנוב, שם הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". ב-1920 עלה לארץ ישראל. בדרך לארץ פגש את א"ד גורדון, פגישה שהשפיעה עמוקות על מהלך חייו. בארץ עבד בהכשרת קרקע בקריית ענבים, ולאחר מכן הצטרף לגדוד "שומריה" של "השומר הצעיר" בסלילת כביש. עם חבריו ל"קיבוץ א"' הקים את קיבוץ בית אלפא. לצד עבודתו החקלאית הקים להקת תיאטרון (1924-1921), שהציגה מחזות המבוססים על סיפורים ומיתוסים יהודיים כגון "הגולם" ו"הדיבוק". ב-1926 עזב את הקיבוץ וקבע את ביתו בירושלים, שם עבד כספרן בבית הספרים הלאומי. בשנים 1930-1928 למד ספרנות באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ולאחר מכן עבד כמורה בקנדה. לאחר חזרתו לארץ עבד בלשכה הראשית של קרן היסוד ומילא תפקידים שונים בשירות משרד החוץ, בהם נספח תרבות בארצות סקנדינביה וקונסול באמסטרדם.

טסלר אליהו /// משורר ומתרגם /// נולד באומן, אוקראינה /// 19011965 /// גיל

ביוגרפיה

נולד באומן, אוקראינה, בבית חילוני אופייני של בני המעמד הבינוני המשכיל במזרח-אירופה, אך הושפע רבות מסבו, שהיה בר-אוריין ובן לשושלת של תלמידי חכמים. למד זמן-מה באוניברסיטה של חרקוב, ואחר כך החל ללמוד אדריכלות בפוליטכניון של ורשה, אולם לא סיים את לימודיו. עלה לארץ ב-1920, עבד בסלילת כביש צמח-טבריה ובכרמי באר יעקב, ואף היה פועל בניין בתל אביב. מסוף שנות השלושים ועד שנים אחדות לפני מותו שימש מנהל חשבונות בעיתון ""דבר"" ובהוצאת עם עובד.

חנני (חנוביץ) יוסף /// סופר /// נולד בוילנה, ליטא /// 19081988 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בווילנה, ליטא. בימי מלחמת העולם הראשונה נדד עם הוריו לחרקוב, אוקראינה, ובתום המלחמה שב לווילנה. קיבל חינוך עברי וכללי בחדר מתוקן ובגימנסיה "תרבות", ועם סיום לימודיו (1925) עלה עם הוריו ארצה. המשפחה התיישבה בפתח תקווה, שם עבד כפועל חקלאי. בשנים 1931-1927 למד בבית המדרש למורים בבית הכרם, וב-1956 השתלם במדעי הרוח באוניברסיטת לונדון. בשנים 1934-1933 ייסד את בית הספר לילדי העובדים במפעל החשמל של רוטנברג בנהריים, ובשנים 1937-1935 לימד בבית החינוך בחדרה. ב-1937 יצא מטעם תנועת "החלוץ" לשליחות חינוכית בהולנד, וב-1938 שב ארצה לפתח תקווה, ובה חי עד יומו האחרון. בשנים 1962-1939 עבד כמחנך וכמנהל בבתי ספר בפתח תקווה, וב-1962 התמנה למפקח מטעם משרד החינוך על בתי הספר היסודיים בתל אביב וברמת גן. אחיו הבכור הוא הסופר וההיסטוריון ישראל חנני.

חלפי אברהם /// משורר ושחקן /// נולד בלודז', פולין /// 19041980 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בלודז', פולין, התחנך (בשנות המלחמה והמהפכה הרוסית) באומן, אוקראינה, והשכלתו הספרותית היתה רוסית בעיקרה. תוך שספג לתוכו את השירה הרוסית בת הזמן (בייחוד היתה קרובה ללבו שירתו של אלכסנדר בלוק, גדול הסימבוליסטים הרוסים) החל בכתיבת "שירים" ברוסית. בה בעת שיחק בבימות חובבים. ב-1924, שלב הסיום של העלייה השלישית, הגיע לארץ ישראל כחלוץ ועבד בחקלאות ובסלילת כבישים. היה בעל כוח פיזי, גמישות וחן כמעט אקרובטיים, סגולות שבהן עשה שימוש בכמה מתפקידיו הקומיים הגדולים. ב-1925 צירף אותו משה הלוי, מייסד "אהל", לקבוצת היסוד של תיאטרון הפועלים הארץ-ישראלי. חלפי שיחק על בימת "אהל" עד 1953, כאשר הצטרף לתיאטרון "הקאמרי", ובו פעל עד לפרישתו. במשך כמעט עשור לאחר עלייתו ארצה המשיך לכתוב את שיריו ברוסית ונתקל במכשולים קשים בניסיונותיו להמיר שפה זו בעברית כשפת שירה. קרבתו לאברהם שלונסקי סייעה לו במעבר זה.

ויינברג צבי זבולון /// סופר /// נולד בורשה, פולין /// 18841971 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בפרבר פראגה, ורשה. למד בחדרים ובישיבות ואף הוסמך לרבנות. מנעוריו עסק בהוראה בערים שונות בפולין. בתוך כך השתלם בקורסים הפדגוגיים בגרודנה וב-1910 הוסמך להוראה. ב-1905 החל לפרסם סיפורים, תחילה בעיתון "הזמן" בווילנה בחסות העורך ישעיהו ברשדסקי, ולאחר מכן באכסניות נוספות ("המעורר" של ברנר, "רשפים" ו"ספרות" של פרישמן, "השילוח" ועוד). ב-1913 התיישב בוורשה והתפרנס מהוראה בגימנסיות מקומיות. באותה השנה הופיע ספרו הראשון ("ציורים וסיפורים", א'-ב', 1914-1913, ורשה: חברת אחיספר). ב-1920 ניסה לעלות לארץ, ישב בזכרון יעקב וניהל את בית הספר בשפיה, אולם אחרי כשנה חזר מאוכזב לוורשה. בשנים הבאות היה בעל תפקיד מרכזי בחיי ה"ספרות" העברית בפולין: סייע בידו של אליעזר שטיינמן בעריכת הירחון "קולות" (1924-1923), ערך עם מלכיאל לוסטרניק ובר פומרנץ את הירחון "ראשית" (1934-1932), ייסד את "אגודת הסופרים והעיתונאים העבריים בפולין" ועמד בראשה בשנים 1934-1929, ועוד. ב-1934 עלה ארצה בשנית, השתקע במושבה תל מונד ולימד בבית הספר המקומי עד פרישתו לגמלאות ב-1949. לאחר מכן התמסר לכתיבה.

וולפובסקי מנחם זלמן /// מתרגם, סופר, משורר ומסאי /// נולד בסוראז', רוסיה הלבנה /// 18931975 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה סוראז' בפלך צ'רניגוב, רוסיה. למד בחדר, בישיבה ובקורסים למורים ורכש בכוחות עצמו השכלה כללית. ב-1910 החל לכתוב, וביכורי שירתו פורסמו בשבועון "העולם", בירחון "השילוח" וברבעון "התקופה". לפני מלחמת "העולם" הראשונה התגורר בייקאטרינוסלב, ושם התחזקה זיקתו לספרות העברית, ובעיקר דבקה נפשו בסיפורי "השלישייה" – ברנר, גנסין ושופמן. בפרוץ המלחמה גויס לצבא הרוסי ועשה בחזיתות בפולין ובגליציה. היה חבר פעיל ב"צעירי ציון". עלה ארצה בראשית 1921, ועוד הספיק להתוודע אל יוסף חיים ברנר ולהסתופף במחיצתו בחודשי חייו האחרונים. היה חבר שלוש שנים ב"גדוד העבודה" כמורה וכפועל במקומות שונים בארץ. מאמצע שנות העשרים היה עורך בהוצאת מצפה, ולאחר מכן בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בד בבד עבד שנים רבות בהוראה.

ואלנרוד ראובן /// סופר וחוקר /// נולד בוויזנה, רוסיה הלבנה /// 18891966 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה וויזנה ליד העיר סלוצק ברוסיה הלבנה. קיבל חינוך יהודי מסורתי. ב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ מחלוצי העלייה השלישית, ועבד בסלילת כבישים בגליל ובעמק יזרעאל. כעבור כשנה עזב את הארץ, שהה זמן-מה בצרפת וב-1923 הגיע לארצות הברית וחי עד סוף ימיו בניו יורק. למד באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת קולומביה, מ-1936 לימד ספרות עברית בסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק (JTS) ומ-1939 בברוקלין קולג'. פרס על שמו מוענק מטעם אגודת הסופרים העבריים.

הורוביץ יעקב /// סופר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד בקאלוש, גליציה /// 19011975 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בקאלוש, גליציה המזרחית, למשפחה המתייחסת לשל"ה הקדוש. בזמן מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו לווינה, ושם, נוסף על חינוכו המסורתי, למד בגימנסיה והיה פעיל בתנועות הנוער "בלאו וייס" (כחול-לבן) ו"השומר הצעיר". ב-1919 עלה לארץ והצטרף לפעילות התיאטרונית בלהקת "התיאטרון העברי" ובלהקת "התיאטרון האמנותי".  

  • 2
  • מתוך 3.
  • מציג 10 ערכים.
נגישות