ביוגרפיה
נולד ברחובות וגדל בגבעתיים, בן יחיד למשפחה של ניצולי שואה מצ'כיה. אביו זישה, שהיה קצין בצבא הצ'כי, איבד אישה ובן במלחמת העולם השנייה, ואימו שינדל עברה כמה הפלות לפני שנולד. עד גיל שש דיבר בשפת אימו, צ'כית, ואז הכריז שלא ידבר בה עוד. למד בבית הספר לאומנויות רננים ולאחר מכן בתיכון ע"ש תלמה ילין. הפסיק את לימודיו בכיתה יו"ד, ועבד כנער שליח וכשוליה לצלמי עיתונות. בתקופה הזאת התנסה במגוון סוגי אומנות: למד צילום, השתתף בסדנה מטעם אגודת "קולנוע לנוער" (אגודה שהקים בשנות השישים של המאה העשרים מבקר הקולנוע שלמה שמגר, במטרה לקרב צעירים לקולנוע האומנותי), השתתף בסדנת התיאטרון לצעירים של "צוותא" ולמד ריקוד בלהקת "בת דור". לסקלי, שלא התגייס לצבא, נסע בגיל עשרים ושתיים להולנד, ובמשך ארבע שנים למד במגמת מולטימדיה באקדמיה הפתוחה בהאג. שם עסק בסוגים שונים של אומנות, כמו אומנות פלסטית, צילום, וידאו ארט ואומנות מיצג, והחל לעסוק ב"שירה חזותית" באנגלית, שילוב המילים בדימויים חזותיים.
לב יגאל /// סופר ועיתונאי /// נולד בקיבוץ גבעת השלושה, ישראל /// 1933 – 2001 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבעת השלושה והתחנך במוסדות החינוך של התנועה הקיבוצית. בנו של משורר היידיש אברהם לב. אחיו, משה, הוא חלל צה"ל. לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי, בו שירת כקצין בחיל רגלים, החל את דרכו בעולם העיתונות. תחילה ב"למרחב" ולאחר מכן ב"מעריב". ב-1973 זכה בפרס שווימר לעיתונות. כיהן כראש האיגוד של עיתונאי ישראל.
ביוגרפיה
נולד בפרדס חנה. גדל בגבעתיים. למד ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בעל תואר דוקטור בספרות; עבודת הדוקטור שלו עסקה במחזות של חנוך לוין. כתב ביקורת קולנוע ותיאטרון בראשית ימיו של העיתון "העיר". לאחר מכן היה עורך לילה בעיתון "הארץ", והחל מסוף שנות התשעים כותב בקביעות ביקורות ספרות במוסף "תרבות וספרות" של העיתון. איש שמאל מרכזי מסוף שנות השישים: פעל באוניברסיטת תל אביב ב"שי"ח" (שמאל ישראלי חדש), ישב בכלא על סירובו לשירות מילואים בסיני והיה חבר בתנועת "יש גבול". כותב פורה בשלל ז'אנרים זה כמה עשורים, ממבקריו החדים של השמאל הציוני הישראלי ומנסחו המובהק של המודרניזם הפוליטי בעברית.
כץ-לוריא תמי /// משוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1963 /// גיל: 61
ינאי הגר /// סופרת ומבקרת ספרות /// נולדה בקיבוץ ברקאי, ישראל /// 1972 /// גיל: 52
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ ברקאי. בילדותה קראה בלהיטות ספרי הרפתקאות לנוער. נערה אורחת שהגיעה לקיבוץ הכניסה אותה בסוד ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה, ומאז התמקדה בקריאתם של אלה. בגיל שש-עשרה עברה לקיבוץ בית זרע, ובגיל עשרים עזבה לקיבוץ הרדוף וחיה בקהילה אנתרופוסופית. כעבור שנתיים החליטה לנטוש תורה זו ויצאה ליפן, ללמוד אצל מורה זן. לפרנסתה עבדה כמארחת בברים בטוקיו, ומשם עברה לאי קיושו, להתבודד במנזר זן-בודהיסטי. במנזר התפתח סיפור אהבה בינה לבין הנזיר הראשי, שהוביל לחורבנו של המנזר. הנזיר נאלץ לעזוב את יפן וינאי חזרה לישראל.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים ומתגוררת בה. מצאצאי משפחת מו"לים ממוצא איטלקי, שייסדו את הוצאת טרבס בוונציה מיד עם המצאת הדפוס ופעלו עד עליית מוסוליני לשלטון. במאה התשע-עשרה קיבלו תואר אצולה מהמלך עמנואל על הוצאה מחודשת של וירגיל ודנטה במהדורה מפוארת. בשירותה הצבאי היתה לוחמת בסיירת שריון בזמן מלחמת ההתשה. עם שחרורה מצה"ל נסעה ללמוד תיאטרון בלונדון. המשיכה ללימודי ספרות אנגלית בדבון, אנגליה. נישאה לסטיבן גילפורד, פילוסוף ותיאולוג, ובעקבות עבודתו עברו בני הזוג לארצות הברית, שם התוודעה הן לריקוד, שהמשיך ללוות אותה כל חייה (היתה חברה בלהקת מחול), והן לחיים בקומונה. עם שובם ארצה החלה ללמד סדנאות לכתיבה יוצרת באוניברסיטה העברית בירושלים. כתבה ביקורות על מחול במקומון "קול ירושלים" והיתה כתבת לענייני ירושלים בעיתון "לה מונד דה דבה".
ביוגרפיה
נולד ברמלה וגדל שם במשפחה מאמצת. היה כתב ב""מעריב" לנוער". התגייס ל"גלי צה"ל" ושימש כעורך ומגיש תוכניות רדיו. ספרו הראשון, "שפת הגוף" (כתר, 1996), זיכה אותו בפרס מטעם המדור לספרות של משרד המדע והאמנויות. החל לכתוב בעיתונות ב-1997. היה כתב קבוע בעיתון "מעריב", שם כתב טורים אישיים שעסקו בתרבות. כתב גם ב""הארץ"" וב"העיר" מאמרים וטורי דעה. ב-1998 השתתף במפגשים שהיו בעלי אופי רוחני. בקיץ 1999 טען שחווה הארה, ובעקבות חוויה זו קיים במשך כשלוש שנים מפגשים רוחניים.
טהרלב יורם /// משורר, מתרגם ופזמונאי /// נולד בקיבוץ יגור, ישראל /// 1938 – 2022 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ יגור להורים שעלו ארצה כחלוצים מליטא. אביו, חיים טרלובסקי-טהרלב, חיבר שירים ומחזות בעברית וביידיש, ובהם ספרו המרכזי, יצירה שירית מקיפה מחיי הקיבוץ בשם "נוה הסלעים" שהוצאה לאור ב-1998 מעיזבונו בידי בנו. שירת בצבא ככתב העיתון "במחנה גדנ"ע" ורכש בו מיומנויות של כתיבה עיתונאית. ב-1964 חיבר את שירו הראשון, "את ואני והרוח", שהולחן בידי נחום הימן וזכה להצלחה רבה. מאז נעשה פזמונאי ידוע ומבוקש וחיבר כאלף שירי זמר ללהקות צבאיות, לזמרים ולמחזות זמר, שמבחר מהם כונס בספרים אחדים ("מצעד הפזמונים", 1970; "לאוהבים את האביב", 1981; "בפרדס ליד השוקת", 1991; "אין כבר דרך חזרה", 2005). מהנודעים בשיריו: "הבלדה על יואל משה סלומון", "גבעת התחמושת" ו"קום והתהלך בארץ". מ-1966 חיבר, תירגם ועיבד יותר משישים ספרי ילדים. כעשרים שנה עבד כעורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון. מאז תחילת שנות השמונים הוא הגיש מופעי קריאה וזמר לפני קהל, המבוססים על קטעי הומור בנושאים שונים מפרי עטו, בשילוב עם שיריו המבוצעים בידי זמרים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לאביו יצחק, שהיה מנכ"ל מוסד ביאליק, ולאמו מרית, מורה לספרות. למד ב"תיכון ליד האוניברסיטה" ושירת בחיל האוויר. הגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה. בוגר ומוסמך אוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה ובלימודים בין-תחומיים ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת רטגרס, ארצות הברית. מלמד בחוג לתקשורת ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. עורך שותף (עם נסים קלדרון) של כתב העת לספרות "מקרוב".
