בן-דוד מישקה (משה) /// סופר /// נולד בגבעת שמואל, ישראל /// 1952 /// גיל: 72
ביוגרפיה
נולד בגבעת שמואל למינה ולחיים, שעלו ארצה ב-1949 מאוקראינה ומרומניה. בהיותו בן עשר עבר עם משפחתו לרמת גן, שם למד בבית הספר היסודי "הגפן" ובתיכון "אהל שם". התגייס לקורס טיס והמשיך את שירותו במודיעין. במלחמת יום הכיפורים פיקד על מחלקת האזנה ניידת בצפון ובמצרים, ובסופה הקים מחדש את בסיס ההאזנה בחרמון, שעליו פיקד במשך שמונה חודשים, תקופת מלחמת ההתשה.
ב' (ברתנא) מרדכי /// משורר /// נולד בפולין /// 1909 – 1986 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה קטנה, צפונית-מזרחית לווילנה, שהיתה בזמן הולדתו בשלטון פולני. בית ההורים היה ציוני, ומילדותו ידע עברית לצד יידיש. למד בישיבה בווילנה ובבית מדרש לרבנים. בעיירה השתייך לתנועת "בית"ר". סיים סמינר "תחכמוני" בוורשה, שם החל לפרסם שירים ביידיש בשם העט ב' מרדכי (האות הראשונה ייצגה תחילה את שם המשפחה ברטניסקי, ואחר כך את שם המשפחה העברי ברתנא). זכה לעידודם של מלך ראוויטש, שמואל זרומב ושמואל נייגר, ושני ספרי השירה הראשונים שלו נכתבו ופורסמו ביידיש: "אויפענע טירן" (ורשה, 1933); "שאטענס אויפן וועג" (ורשה, 1935). ב-1935 עלה ארצה בעזרת סרטיפיקט מנדטורי, ללמוד באוניברסיטה העברית על הר הצופים.
אלמוג (מבורת) אהרון /// משורר וסופר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1931 – 2021 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, דור שלישי בארץ. סבו, רבי חיים מבורת, עלה בילדותו ארצה מתימן בשלהי המאה התשע-עשרה והיה ממניחי היסוד לשכונת כרם התימנים בתל אביב. אביו היה חזן, שלימד אותו את לשון הפיוטים והסליחות. למד בבית הספר היסודי הדתי בנווה צדק ובבית הספר החקלאי "מקווה ישראל", וב-1948 התגייס עם הכשרתו לפלמ"ח. עם תום מלחמת העצמאות יצא עם חבריו להתיישבות בקיבוץ תל גזר. ב-1950, לאחר התפרקותה של הקבוצה ונטישת המקום, חזר לתל אביב והתנסה בעבודות שונות. בשנים 1957-1956 למד ספרות באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך, במשך ארבעים ושמונה שנים, לימד ספרות בבתי ספר תיכוניים. רעייתו היא הסופרת רות אלמוג.
אלוני (לוי) נסים /// מחזאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1926 – 1998 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. למד בבתי הספר "אחד העם" ו"גאולה". לאחר מלחמת העצמאות החל לכתוב סיפורים לשבועון "במחנה". ב-1950 התמנה לעורך הספרותי של כתב העת "אשמורת", והיה אחד מעורכי כתב העת לספרות וחברה עין. בסוף שנות הארבעים ובשנות החמישים כתב סיפורים שפורסמו בעיתונות ובכתבי עת שונים, כגון על המשמר, הארץ ולמרחב ("משא"). כמה מטובי סיפוריו פורסמו בקשת.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים, ובה היא מתגוררת עד היום. גדלה בבית דתי, למדה ספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. עובדת בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בגבעת רם. שיריה הראשונים פורסמו בהיותה בת תשע-עשרה בכתב העת "סימן קריאה" (חוברת 9, 1979). עד כה פירסמה ארבעה-עשר ספרי שירה, האחרון שבהם הוא "מכונית מירוץ אדומה" (2012), וכן חמישה ספרי פרוזה.
אוורבוך אורפז יצחק /// סופר, מסאי ומשורר /// נולד בזינקוב, אוקראינה /// 1921 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זינקוב, אוקראינה. נמלט עם הוריו מאימת השלטון הקומוניסטי לבית סבו בליפקאן, בסרביה. בשל מחלה נאלץ לוותר על לימודים בבית ספר ורכש את השכלתו בעיקר בכוחות עצמו ובעזרת מורה פרטי שלימד אותו ספרות עברית, נביאים אחרונים וגמרא. ב-1938, בהיותו בן שבע-עשרה, עלה לבדו ארצה במסגרת "עליית הנוער", התחנך במשך חצי שנה בכפר הנוער מאיר שפיה, ואחר כך הצטרף לגרעין הקיבוצי יסעור במושבה מגדיאל. בסתיו 1942, כשהגיעו אליו שמועות על מותם של הוריו ואחותו "במחנה" הריכוז בטרנסדניסטריה, רומניה, התגייס לצבא הבריטי ויצא לאירופה. ב-1946 חזר ארצה ועבד בליטוש יהלומים, אך כעבור זמן קצר שב ולבש מדים, הפעם מדי צה"ל, השתתף במלחמת העצמאות כקצין בחיל התותחנים ונלחם בקרב לטרון. אחרי המלחמה התגייס לצבא הקבע ולקח חלק במלחמת סיני (1956). באיחור ניכר עבר במסגרת המכינה הצבאית את בחינות הבגרות, וב-1960 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית. מ-1962 עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בעיתון זה טור שבועי על נושאי חברה ותרבות. אחרי מלחמת ששת הימים (1967) היה פעיל בוועד לשלום וביטחון. במלחמת יום הכיפורים (1973) נפל בן אחיו, שהיה סופר מתחיל ונקרא על שם אביו של אורפז שנספה בשואה. האירוע הטביע בו חותם עמוק והשפיע על כתיבתו. היה נשוי שלוש פעמים. מתגורר בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, ואת רוב שנותיו עשה בעיר זו. למד בגימנסיה "שלווה". בשנים 1954-1952 למד באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל צעיר התגלתה אצלו מחלת האסתמה, שגרמה לו התקפי חנק וליוותה אותו כל חייו. ב-1952 החל לפרסם שירים, בעיקר ביומון "קול העם", עיתונה של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), ואף הצטרף לתנועת הנוער של המפלגה, "בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). גבריאל מוקד היה הראשון שהבחין בכישרונו בעת שלמדו יחד בגימנסיה, והוא תמך שנים רבות ביצירתו ובכתיבה עליה. במקביל, אלכסנדר פן, שהיה העורך הספרותי של "קול העם", התרשם ממנו ועודד אותו. שיריו הראשונים הושפעו עמוקות מהפאתוס שבשירי פן ובתרגומי מיאקובסקי שלו, אבל כבר בשירים המוקדמים מורגשת גם היכרות עמוקה עם שירי שלונסקי, אלתרמן ובני דורם. עד מהרה התאכזב אבידן מהקומוניזם ומהשירה המגויסת, ופרש מ"בנק"י" ב-1953. זמן קצר עוד פירסם שירים של פאתוס סוציאלי מעורב בחרדה קיומית ב"על המשמר" המפ"מי ובשבועון "במאבק", אבל אחר כך ניתק את עצמו מן העולם הפוליטי והאסתטי של השירה המגויסת.
