תורן (זיגלבום) חיים /// חוקר, סופר ועורך /// נולד בדומברובן, בסרביה /// 1913 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בדומברובן, בסרביה. ב-1932 עלה ארצה. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והיה פעיל בסניף הירושלמי של אגודת הסופרים העבריים. היה חבר ועד מרכז פא"ן וגזבר-כבוד של הארגון, היה חבר במועצה לביקורת סרטים ומחזות וכיהן כמנהל הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס של האוניברסיטה העברית. פירסם מונוגרפיות על סופרים ומאמרים בענייני ספרות וספרים. היה נשוי למשוררת פועה שלו-תורן.
שרווין ריצ'ארד א' /// משורר בשפה האנגלית וחוקר ספרות /// נולד בארה"ב /// 1933 /// גיל: 91
ביוגרפיה
נולד בארצות הברית וחי בישראל משנת 1964. רכש את השכלתו בUCLA- ובאוניברסיטת ייל. כיהן באוניברסיטת בר-אילן כפרופסור, ראש המחלקה לאנגלית ודיקן הפקולטה למדעי הרוח. תחומי מחקרו העיקריים הם שירה רליגיוזית יהודית ונוצרית, תיאוריות פואטיות אוריינטליות ומערביות, ספרות ודת הינדית ובודהיסטית, נרטיבים תנ"כיים וההשפעה של המחשבה המזרחית על הספרות המערבית. מאז פרישתו הוא מרצה בתחומי התמחותו באוניברסיטאות ברחבי העולם.
שקד מלכה /// משוררת וחוקרת /// נולדה במונקץ', צ'כוסלובקיה /// 1933 /// גיל: 91
ביוגרפיה
נולדה במונקץ', צ'כוסלובקיה. שמה מבית אביה מגנצא. אביה היה בן רב ליטאי, ציוני מסורתי ומורה ללימודים עבריים ברשת "תרבות" בליטא ובגימנסיה העברית במונקץ', ואמה היתה בת למשפחה חסידית אדוקה. בהיותה בת תשעה חודשים עלתה המשפחה לארץ ישראל. תחילה התיישבה במטולה, שם היה אביה מורה, ולאחר שש שנים עברה לצפת, שם ישבה שש שנים. כשהיתה בת ארבע-עשרה עברה משפחתה לתל אביב והשתקעה שם. היא למדה בתיכון הדתי העירוני "צייטלין" והיתה פעילה בתנועת "בני עקיבא".
ביוגרפיה
נולד בווינה. אביו ואמו, אהרן ואסתר מַנְדֶל, היגרו כפליטים לווינה ערב מלחמת העולם הראשונה מעיירתם בלז שב"גל"יציה, ועסקו במסחר זעיר. עם סיפוחה של אוסטריה על ידי הנאצים ב-1938 נאסרו הוריו, אך לפני כן הצליחו להסדיר את יציאתו של בנם לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער". התעללות מידי חבורת בריונים שפרצו לביתו ב"ליל הבדולח" נחרתה בו לכל ימי חייו, ובדיעבד הגדיר אותה כרגע שבו נולדה זהותו הציונית. באפריל 1939 הגיע לבדו ארצה ונקלט במוסד החינוכי "משק ילדים" ליד פרדס חנה. בחמש שנות שהותו שם הונח היסוד לחינוכו העברי. הוריו, שהצליחו להיחלץ מאוסטריה ולעלות ארצה חודשים אחדים אחריו, העדיפו להשאירו במוסד מחמת תנאי חייהם הקשים. לאחר שנה נוספת בפנימייה בירושלים הצטרף להוריו בגיל חמש-עשרה, וסיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. השתתף במלחמת העצמאות כתותחן. ב-1950 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות, מקרא והיסטוריה כללית) ורכש בה את שלושת תאריו (1954, 1959, 1964). במהלך שנות לימודיו עסק בהוראה במוסדות תיכוניים ועל-תיכוניים. מ-1960 עד פרישתו לגמלאות ב-1997 לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (מ-1975 כפרופסור מן המניין), ושנים אחדות עמד בראשו. במקביל השתתף בהקמת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב (1971 ואילך) וכיהן כפרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות בארצות הברית. על הישגיו המחקריים זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל (1987) ובפרס ישראל לחקר הספרות (1993). ב-2000 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. רעייתו היא חוקרת הספרות והמשוררת מלכה שקד.
ביוגרפיה
נולדה בפולין. עברה את מלחמת העולם השנייה כילדה בוורשה, ובנעוריה עלתה ארצה. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. חיברה עבודת גמר לתואר השני על נושא השואה בספרות העברית (1967), ועבודת דוקטור על הרומן ההיסטורי העברי במאה העשרים (1981). עם ייסודו של מכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב ב-1970 הצטרפה לסגל החוקרים שלו, ופעלה בו קרוב לשלושים שנה, עד פרישתה לגמלאות. במסגרת זו נמנתה עם עורכי המהדורה האקדמית של שירת ביאליק (א'-ג', 1983; 1990; 2000) בהנהגתו של דן מירון.
שניידר שמואל /// חוקר ספרות /// נולד בגליציה /// 1937 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולד בגליציה, פולין. עלה לישראל בנעוריו. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית ובמדעי המדינה. בעל תואר שני ותואר דוקטור בספרות עברית מ"ישיבה יוניברסיטי". לימד בקולג'ים בקנדה ובניו יורק. פרופסור חבר במחלקה ללשון ולספרות עברית בישיבה קולג' של ישיבה יוניברסיטי, ניו יורק. עמד בראש מחלקה זו יותר מעשרים שנה. שימש סגן יו"ר ההסתדרות העברית באמריקה ויו"ר של מערכת כתב העת ""הדאר"".
ביוגרפיה
נולד בוורשה. למד בחדר מתוקן ובתיכון יהודי-פולני. ב-1938 החל בלימודי היסטוריה וספרות באוניברסיטת ורשה. עם פרוץ מלחמת העולם נמלט לשטחי ברית המועצות, שהה תקופה קצרה בלבוב, שם למד הוראת יידיש. מאוחר יותר שימש כמפקח על בתי יתומים לפליטים מפולין. ב-1949, לאחר תקופה קצרה במחנות העקורים, שם שימש כמורה, עלה ארצה. למד באוניברסיטה העברית בירושלים, היה מתלמידיו של דב סדן וב-1961 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה של עם ישראל. ב-1986 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וב-1996 היה חתן פרס ישראל.
ביוגרפיה
נולדה ברמת גן. למדה בבית הספר "יהלום" ובתיכון "אהל שם" ושהתה שנתיים עם משפחתה בניו יורק. בעלת תואר ראשון, שני ושלישי מאוניברסיטת תל אביב, שבה שימשה כמרצה במשך שנים רבות והועלתה לדרגת פרופסור ב-1998. מילאה תפקידים ניהוליים ציבוריים שונים, בהם יו"ר ועדת מקצוע הספרות במשרד החינוך. באוניברסיטת תל אביב שימשה כראש בית הספר למדעי היהדות וכראש מכון כץ לחקר הספרות.
ביוגרפיה
נולדה בחדרה, גדלה בקיבוץ ניצנים ובגיל ארבע נסעה עם משפחתה לשליחות של שלוש שנים באתיופיה. לאחר שירותה הצבאי למדה תואר ראשון בספרות עברית והשוואתית ובייעוץ חינוכי באוניברסיטת חיפה, והמשיכה בחוג לספרות עברית גם לתואר שני. עבודת המאסטר שלה, בנושא "הקול הנשי הכל הגברי – בעקבות הקול הנשי בסיפור ארבע האימהות לספר בראשית", הושלמה ב-1998. ב-2005 השלימה דיסרטציה באותו החוג, שכותרתה "הזר המקומי – גילומי כלאיים בפרוזה הישראלית החדשה", שבה חקרה את ביטוייו התרבותיים, הלשוניים והפוליטיים של המגע הבין-תרבותי הישראלי-פלסטיני ביצירותיהם של סמי מיכאל, אנטון שמאס וא"ב יהושע. מלמדת באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית "אורנים". השלימה קורס מורים בכירים ליוגה, ואת הכשרתה מיישמת בהוראת "ספרות ויוגה", שיעור אקדמי המשלב היבטים טקסטואליים והיבטים חושיים-חווייתיים. השאיפה לדיוק ולזיכוך, הן במילה הכתובה והן בשפת התנועה, מאפיינת גם את יצירתה הספרותית. בת זוגו של הסופר והעורך יובל שמעוני.
ביוגרפיה
מרדכי שלו הוא אחיו של המשורר יצחק שלו, דודו של הסופר מאיר שלו ואביהם של הסופרים צרויה וענר שלו. בוגר הגימנסיה העברית בירושלים. מסתו הראשונה, "הערות לפסיכולוגיה של האמנות", נדפסה בהיותו בן תשע-עשרה ב"גליונות" של יצחק למדן (אייר 1946). בהיותו בן עשרים ואחת ניסח גילוי דעת ראשון על שירת אלתרמן, ואותו הדפיס בעיתון הקיר "מעש" (נובמבר 1947) של ארגון המחתרת לח"י. היה מורה ומחנך בבית הספר התיכון לחקלאות "בית ירח". הדפיס מאמר מהפכני הנושא את השם "סילוף פני הספרות העברית" בכתב העת "סֻלם" (שנה ב', גיליון א', 1950), ובו יצא כנגד ההשקפה ההיסטוריוגרפית הרואה בתנועת ההשכלה שורש ראשי לצמיחת הספרות העברית החדשה, וביקש להעמידה על שורשיה הקדומים: המדרש, האגדה, השירה שבתור הזהב בספרד והקבלה. המסקנה ה"מעש"ית הנובעת ממאמר מהפכני זה היתה כי יש ללמד באוניברסיטאות חלקים מספרות המדרש, המוסר, הקבלה והחסידות כחלק אורגני של לימודי הספרות העברית. בהנחה זו הקדים את תפישותיו של ברוך קורצווייל ואת תפישותיו של ישעיהו ליבוביץ ביחס לקדימות ערכיה של היהדות על פני ערכי ההומניזם האירופי בהבנת התרבות העברית והישראלית המודרנית.
