חזרה לדף התוצאות

1361 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: זהות אתנית ודתית: יהודי/ה.

  • 131
  • מתוך 137.
  • מציג 10 ערכים.

אורבך דלית /// סופרת ותסריטאית /// נולדה ברמת גן, ישראל /// 1964 /// גיל: 61

ביוגרפיה

נולדה ברמת גן. למדה תסריטאות בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. עם סיום לימודיה החלה לעבוד כרעיונאית במשרדי פרסום. לאחר ספרה הראשון, "קונפטי" (זמורה-ביתן, 2002), הוציאה את הרומנים "קיפודים" (2004), "וזה הסוף" (2007), "בדידותו של קורא המחשבות" (2010) ו"יותר מדי נינה" (2011).

אור אמיר /// משורר, עורך ומתרגם /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1956 /// גיל: 69

ביוגרפיה

דור שלישי בארץ, נצר לשושלות רבנים. נולד בתל אביב ומתגורר בה. למד בגימנסיה "הרצליה", ולאחר "שיר"ותו הצבאי גר בקיבוץ נחשון. עבד כרועה צאן, פועל בניין, כירולוג ומסעדן. בשנים 1977-1980 שהה בהולנד ובהודו והתמחה בטכניקות של טנטרה, רג'ניש, סופיות וזן בודהיזם. כשחזר לארץ הקים בירושלים קומונה רוחנית ומרכז למדיטציה ולתרפיה.

אופק אוריאל /// חוקר, סופר, מבקר ומתרגם ספרות ילדים /// נולד בתל אביב, ישראל /// 19261987 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בתל אביב וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים. אביו הוא סופר היידיש אריה לייב פּוֹפִּיק. למד בבית החינוך בשכונת בורוכוב ובגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. מ-1944 ועד 1949 שירת בפלמ"ח. ב-1946 פירסם שירים ראשונים ב"במעלה", עיתון "הנוער העובד והלומד", והמשיך לפרסם בעיתונות שירים, סיפורים ורשימות. במלחמת העצמאות לחם בגוש עציון ונפל בשבי הירדני. חוויות המלחמה והשבי תוארו בספרו הראשון, "מעוז עציון" (הוצאת מערכות, 1949), וכעבור שנים בקובץ הטורים המחורזים והמקאמות "שיבלים בקנה" (1978). חותמה של מלחמת העצמאות טבוע גם בקובץ שיריו "באזני האילן" (1954), אך בצד שירי הזיכרון על רעים שנפלו מצויות בהם התרשמויות פיוטיות מנופי הארץ בחילופי העונות, וכן שירי אהבה. זהו קובץ טיפוסי לשירתם של בני הדור בנושאיו, במקצביו ובדימוייו, השואבים את השראתם מן הנוסח רב-ההשפעה של אלתרמן. בכללותו שרויה עליו רוח של שמחת חיים וחיוב החיים, וראיית עולם סנטימנטלית.

אופנהיימר יוחאי /// משורר, חוקר ספרות ומבקר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1958 /// גיל: 67

ביוגרפיה

נולד, גדל והתחנך בירושלים, שבה הוא מוסיף להתגורר. אביו, בנימין אופנהיימר, היה פרופסור ומרצה למקרא, ואמו, רבקה שץ-אופנהיימר, היתה פרופסור ומרצה לפילוסופיה יהודית ולחסידות. את לימודיו הגבוהים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים: הוא בוגר החוגים לספרות גרמנית ולמחשבת ישראל ומוסמך החוג לספרות כללית והשוואתית. עבודת הדוקטור שלו עסקה בשירתו של אבות ישורון ויצאה לאור כספר בשם תנו לי לדבר כמו שאני: שירת אבות ישורון (1997). לימד באוניברסיטה העברית בחוג לספרות כללית והשוואתית (1988). ב-1994 החל ללמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. ב-2012 התמנה לפרופסור חבר.

אופן יהודה /// משורר, עורך ומתרגם /// נולד באלטונה, גרמניה /// 19221997 /// גיל

ביוגרפיה

נולד באלטונה, גרמניה, והתחנך בגימנסיות קיל והמבורג. ב-1938 הוגלה עם אלפי יהודים לזבונשין, פולין, ומשם עלה ארצה כנער עולה בלתי לגאלי ב-1939. הצטרף להכשרת "הנוער העובד והלומד" בקיבוץ נען עד 1941. היה מראשוני הבריגדה היהודית הלוחמת בצבא הבריטי והשתתף במלחמת העצמאות. מאוחר יותר עבד ב"הולנד בנק" והיה מנהל מחלקה בסניף התל-אביבי, עד סגירת הבנק בארץ. שנים רבות היה עורך ועיתונאי ב""על המשמר"".

אופיר משה /// משורר וסופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1968 /// גיל: 57

ביוגרפיה

נולד בירושלים, קיבל בילדותו חינוך דתי-לאומי והיה חבר בתנועת "בני עקיבא". בגיל ארבע-עשרה עזב את בית הוריו ולמד כעשר שנים בישיבות חרדיות-ליטאיות (1982-1992). במהלך העשור השלישי לחייו עזב את הדת ובחר באורח חיים חילוני. למד תסריטאות ובימוי בבית הספר הפתוח לקולנוע וטלוויזיה של תל אביב (1996-1994), ולאחר שסיים שימש כמורה לתסריטאות (1997). בגיל שלושים החל ללמוד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן ולכתוב עבודת דוקטור בנושא: "יחסם של חז"ל לחטאיהם המיניים של גיבורי המקרא". הוא מרצה למקרא ולספרות חז"ל במכללת "ספיר" ובמוסדות אחרים. 

אוסטרידן (אויסטריאק) ישעיהו /// מתרגם, סופר ומחנך /// נולד באוסטרוב-מזובייצק, פולין /// 19121992 /// גיל

ביוגרפיה

נולד באוסטרוב-מזובייצק, פולין. למד בבתי ספר של רשת "תרבות" ובגימנסיות העבריות בביאליסטוק ובבריסק. בסוף שנות העשרים היגר עם משפחתו לבלגיה, השלים את לימודיו באוניברסיטת בריסל וקיבל תואר דוקטור על חיבורו "הציונות והשאלה היהודית". שלט ביידיש, פולנית, עברית, צרפתית וספרדית. בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", והיה פעיל בהסתדרות הציונית בפולין, בבלגיה, בצרפת, בקובה (1941־1942) ובמקסיקו (1942־1961). לדרום-אמריקה הגיע ב-1941 כפליט באוניית פליטים שברחו מאירופה וזכו למחסה בקובה, וב-1942 התיישב במקסיקו. במשך כל השנים הוסיף לעסוק בחינוך יהודי ובהוראה. ב-1961 עלה ארצה, המשיך בהוראה וכן הצטרף למפ"ם, היה פעיל בה ואף נבחר לשמש בתפקידים במוסדותיה.

אונגרפלד משה /// חוקר ספרות, מסאי ועורך /// נולד בגליציה /// 18981983 /// גיל

ביוגרפיה

נולד ב-1898 (ולפי גרסה אחרת ב-1896) למשפחה חסידית בכפר בפלך רודקי בגליציה המזרחית. קיבל חינוך מסורתי בחדרים ובישיבת ויז'ניץ, ועמד בבחינות בגרות אקסטרניות. השתתף במלחמת העולם הראשונה כחייל בצבא האוסטרי, ונפל בשבי הרוסי. בעת שהותו ברוסיה ב-1917 פירסם את ראשוני מאמריו בעיתונות העברית ("העם") והיידית ("פעטראָגראַדער" "טאָגבלאַט"). בשנות העשרים למד באוניברסיטת וינה במחלקות לפילוסופיה ולשפות המזרח, וכן בבית המדרש העברי למורים, והיה פעיל בתנועה הציונית. מ-1922 נעשה הכתב בווינה של כמה עיתונים עבריים בארץ ישראל ("הארץ"), בפולין ("הצפירה", "היום") ובארצות הברית ("הדאר"), וכן השתתף בקביעות בעיתוני יידיש. בתחילת שנות השלושים התוודע לחיים נחמן ביאליק, וטרח הרבה לשמשו ולסייע לו במסירות בביקוריו בווינה. הוא ליווה את המשורר בקיץ 1934 בעת שאושפז לניתוח שממנו לא קם, והימצאותו ליד מיטתו בימיו האחרונים נעשתה לחוויית חייו המכרעת.

אולסבנגר עמנואל /// משורר, חוקר פולקלור ומתרגם /// נולד בגראייבה, פולין /// 18881961 /// גיל

ביוגרפיה

משורר, חוקר פולקלור ומתרגם נולד בגרייבה, פולין, ולמד באוניברסיטאות קניגסברג וברן. מנעוריו היה פעיל בתנועה הציונית ונשלח מטעם קרן היסוד לארצות רבות. עלה ארצה ב-1933 והתיישב בירושלים. לאחר קום המדינה נטל חלק נכבד בהעלאת יהודי הודו ארצה. פירסם מאמרים וספרים בחקר הפולקלור היהודי בשפות שונות. נמנה עם תומכיה הנלהבים של לשון אספרנטו ככלי לקידום ההבנה והשלום בין העמים וכתב שירים בלשון זו. בעברית כתב את הפואמה "בין אדם לקונו" (יבנה, 1943).

אולמרט עליזה /// סופרת ומחזאית /// נולדה בגרמניה /// 1946 /// גיל: 79

ביוגרפיה

נולדה במחנה הפליטים אשווגה בגרמניה ועלתה לארץ עם הוריה ב-1949. ילדותה עברה עליה בתל אביב, ברמת גן ובחולון. למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים וכן עיצוב סביבתי ב"בצלאל". נשואה לאהוד אולמרט ואמה של החוקרת והעורכת דנה אולמרט.

  • 131
  • מתוך 137.
  • מציג 10 ערכים.
נגישות