ביוגרפיה
נולד ביפו. בעל תואר ראשון בספרות השוואתית, בתורת הספרות ובתיאטרון ותואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטור שלו כתב בחוגים לספרות עברית ותורת הספרות באוניברסיטה זו. מכהן כפרופסור לספרות עברית ומקראית במחלקה לספרויות ולשונות זרות באוניברסיטת ויסקונסין, מילווקי, שם ייסד את המכון למדעי היהדות והתוכנית ללימודי תעודה במדעי היהדות.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. למד ב"תיכון חדש", שירת בנח"ל (גדוד 50). סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני באוניברסיטה של מינסוטה ותואר דוקטור באוניברסיטת מדיסון-ויסקונסין. שנים רבות היה ראש המחלקה לעברית וללימודים שמיים באוניברסיטת מדיסון-ויסקונסין. שימש כעורך שותף של כתב העת Hebrew Studies ובתפקידים נוספים שבהם היה שותף לפיתוח ולהפצת לימודי העברית והספרות העברית בארצות הברית.
מוסינזון יגאל /// סופר ומחזאי /// נולד במושב עין גנים, ישראל /// 1917 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במושב עין גנים ליד פתח תקווה להורים אנשי העלייה השנייה. אחרי פרֵדת הוריו גדל עם אמו בתל אביב, נשלח לתקופות לימודים בבית אלפא ובבן-שמן, והיה שומר שדות בנהלל. בשנים 1950-1938 חי בקיבוץ נען, וב-1941 היה מראשוני המצטרפים לפלמ"ח. באותה תקופה החל לכתוב, וסיפורו הראשון שנדפס הוא "ליל שרב" ("משמר", 16.6.1944). ב-1945 הצטרף לחבורת "ילקוט הרעים", ההתגבשות הראשונה של סופרי "דור בארץ", ופירסם מסיפוריו בחוברות בשנים 1946-1945. ב-1946 פירסם קובץ סיפורים ראשון, "אפורים כשק" (ספרית פועלים), שעורר רושם רב וקבע לו מקום בולט בסיפורת הצעירה בצד ס' יזהר ומשה שמיר. רוב הסיפורים מן התריסר שכונסו בו מתרחשים בקיבוץ. לשונם מערבת פיוט עם עגת דיבור, והם משקפים בעוצמה דרמטית את אווירת התקופה ואירועיה. עם זאת, בולט בהם לא בהכרח הממד ההרואי אלא הממד הטרגי, ובעיקר המצוקה העמוקה שכל הדמויות לכודות בה, דווקא בשל התפקיד שנגזר עליהן למלא בעלילת התקומה הלאומית. "מוסינזון העלה ב'"אפורים כשק""' – כתב דן מירון (1989) – "גלריה של אנשים '"אפורים כשק"' שהחיים הכו בהם ומחצו אותם, מי יותר ומי פחות. כל סיפור העלה את הדמות ברגע ובדרך, המאפשרים חשיפה מיידית של שכבת ההרס בחייה". תכונות דומות מסתמנות בסיפוריו הבאים של מוסינזון, שכונסו בקבצים "הדרך ליריחו" (1949) ו"סיפורי יגאל מוסינזון" (1954).
ביוגרפיה
נולד בעיירה רוזבאדוב בגליציה למשפחה של סופרי סת"ם. ב-1908 שלחה אותו משפחתו לארצות הברית כדי להימנע מן השירות בצבא. עבד בניו יורק כשוליית חייטים ועסק מעט בהוראה. ב-1912 פורסמו שם ביכורי עטו, חרוזים הומוריסטיים קלים בשבועון "הדבורה" בעריכת גרשון רוזנצווייג. באותה שנה חזר לגליציה, ובפרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא האוסטרי ושירת בו עד 1918. מ-1920 עסק בהוראת השפה העברית בערים שונות בגרמניה, ומ-1923 התגורר בברלין. עלה ארצה ב-1939, התיישב בירושלים והמשיך להתפרנס כל השנים מהוראת עברית לילדים ולמבוגרים וכן מעריכת פרסומים של משרד החינוך והתרבות. במלחמת העולם השנייה שכל את בנו אברהם שנשאר בפולין, ובמלחמת העצמאות את בנו הבכור ישעיהו.
ביוגרפיה
נולד בקוּטנוֹ, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו ועם אחיו הבכור, אהרן מגד. גדל ברעננה וסיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ויצא עם גרעין של תנועתו להכשרה בקיבוץ משמר העמק. הצטרף לפלמ"ח והיה פעיל בו בעיקר בתחום התרבות. לימים השתתף, לצדו של זרובבל גלעד, בעריכת ספר הפלמ"ח על שני כרכיו (1954-1953). אחרי הפוגה, שבה החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, נשלח ב-1947 לאירופה מטעם "ההגנה" לסייע בהעלאתם של פליטי השואה ארצה. בשובו לארץ השתתף במלחמת העצמאות. לאחר מכן עסק בהוראה בקיבוץ גבעת חיים וב"סמינר אורנים".
ביוגרפיה
נולד בוולוצלאבק, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו, שהתיישבו ברעננה, שם עסק אביו בהוראה. שפת הדיבור בבית היתה עברית. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, היה בהכשרה בקיבוץ גבעת ברנר כחבר "המחנות העולים" (1938-1937) וחבר קיבוץ שדות ים במשך שתים-עשרה שנים (1950-1939). בתקופה זו עבד בנמל חיפה בסבָּלוּת ובסוורוּת. סיפורו הראשון, "מטען של שוורים", מהווי הנמל, נכתב על רקע התקופה ומאבקיה (1939) ופורסם ב"מבפנים" באביב 1940. בקיבוץ עצמו עבד בדיג ובחקלאות והכיר מקרוב את חנה סנש, שעליה כתב מחזה (1958). בשנים 1948-1946 היה בשליחות "החלוץ הצעיר" בארצות הברית ובקנדה, וכשחזר התגייס לצה"ל.
מאנגר איציק /// משורר, סופר, מחזאי ומסאי בשפת היידיש /// נולד בצ'רנוביץ, רומניה /// 1901 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בצ'רנוביץ, רומניה, להורים שהגיעו מגליציה. אביו היה חייט ובעל זיקה עמוקה לפולקלור היידי. חינוכו המסורתי היהודי היה מצומצם בהיקפו. למד בבית ספר כללי גרמני עד לשלבי הגימנסיה, אך לא סיים אותה. מסלול חינוכי זה הצמיח את זיקתו העמוקה לשירה ולספרות הגרמניות, ובייחוד למשוררי התקופה הרומנטית. ההשפעות התרבותיות בשנותיו הפורמטיביות עמדו בסימן האווירה הייחודית של עיר מולדתו: הגרמנית כלשון התרבות הרשמית והגבוהה, והיידיש כלשון הבית וכביטוי לעממיות היהודית, שאחד מסימניה המובהקים היה הפעילות התיאטרונית התוססת והזיכרונות על שורשיה ועברה.
לנדר (אלעד) פנחס /// משורר, מבקר ומתרגם /// נולד ברופשיץ, גליציה /// 1905 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברופשיץ, גליציה. למד בחדר ולאחר מכן בבית מדרש למורים יהודים בקראקוב, אך עבד כמורה במשך זמן מועט. בשנים 1930-1931 השתתף בעריכת הדו-שבועון "העתיד", ביטאון הסתדרות "החלוץ" בפולין. ב-1937 עלה לישראל. תחילה עבד בחקלאות בקבוצת כנרת ובמקווה ישראל. בהמשך עבד כעיתונאי בעיתון ""הארץ"". פירסם מאמרי ביקורת בתחום הספרות והאקטואליה גם בכתבי העת "מאזניים", "גזית" ו"תמורות". תקופות מסוימות עבד בכתב העת "הדאר" בניו יורק ובכתב העת "הדרום" בבואנוס איירס. מתרגומיו: "אותיות מספרות" של רוזה וול (1948); "אותלו" של שקספיר (1959); "האיש הקטן" של קסטנר (1964).
ליסיצקי אפרים אליהו /// משורר, סופר, מסאי ומתרגם /// נולד במינסק, רוסיה /// 1885 – 1962 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במינסק (אז רוסיה, כיום בלארוס). אמו מתה בילדותו, ואביו נישא שנית ועקר עם משפחתו לעיר סלוצק השכנה. כבן שבע היה כשנסע האב לארצות הברית והותיר אחריו את משפחתו, שהצטרפה אליו ב-1901 בבוסטון. למד עברית בחדר ומאוחר יותר בישיבה. חברו לישיבה היה הסופר י"ד ברקוביץ, שדרכו התוודע לספרות ההשכלה. דרכיהם נפרדו בצעירותם, אך הם שבו ונפגשו ערב מלחמת העולם הראשונה. זמן קצר לאחר שהגיע לארצות הברית נסע ללמוד בישיבת הרב יצחק אלחנן בניו יורק. משם יצא לנדוד ברחבי צפון-מזרח ארצות הברית, ולבסוף קבע את מושבו למשך כמה שנים באמיק הארבור שבחבל אונטריו, קנדה, תחנת הצטיידות עבור חוטבי עצים. שם שימש מורה לילדיו של סוחר עשיר מתושבי המקום.
