קרונזון יצחק /// סופר /// נולד בחיפה, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד בחיפה. בנם של מהנדס בחברת החשמל ומורה לפסנתר, שעלו לארץ מליטא. למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה והיה חבר בתנועת "הצופים" וב"תנועה המאוחדת". למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כדוקטור לרפואה (1964). שירת בצה"ל כרופא בחטיבת הצנחנים הסדירה והשתתף בכמה ממבצעיה. בגמר שירותו הצבאי עבד כרופא קופת חולים בדרום "הארץ" והתחיל להתמחות ברפואה פנימית וברפואת לב בבית החולים הדסה בירושלים. ב-1971 נסע עם רעייתו, הציירת זיוה קרונזון, לארצות הברית להשתלמות במשך שנתיים, ונשאר שם והמשיך בעבודתו המקצועית. במרוצת השנים נעשה מומחה בעל מוניטין ברפואת לב, פירסם באנגלית שלושה ספרי לימוד ומאות מאמרים בתחום התמחותו, מונה לפרופסור מן המניין לרפואה קלינית באוניברסיטת ניו יורק (1983) ואחר כך למנהל מעבדות הלב במרכז הרפואי של אותה אוניברסיטה. כמו כן שימש פרופסור בכיר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מנהל ויועץ במרכז הרפואי "אסקורט" בניו דלהי, הודו, ויועץ לחברות לפיתוח ציוד רפואי. הוא אף נהיה חבר בארגון הקוסמים בניו יורק, לאחר שסיים שם בית ספר לקוסמים (1975-1974).
קניוק יורם /// סופר, עיתונאי וצייר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1930 – 2013 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אמו עלתה ארצה עם משפחתה במסגרת העלייה השנייה והקדישה את חייה לחינוך העברי; אביו, יליד גליציה שהיגר לברלין והעריץ את התרבות הגרמנית, הגיע ארצה בסוף שנות העשרים ושימש שנים רבות כמנהלו הראשון של מוזיאון תל אביב. ביאליק היה סנדקו של קניוק ואף העניק לו את שמו. כתב יותר מעשרים ספרים, בהם רומנים, קובצי סיפורים ונובלות, ספרים למבוגרים, לבני נוער ולילדים. ספריו תורגמו ליותר מעשרים שפות זרות, וחלקם עובדו לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה.
צייטלין אהרן /// משורר, מחזאי, עיתונאי ועורך /// נולד באובארוביץ', רוסיה הלבנה /// 1898 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
בנו הבכור של הסופר-המיסטיקן הלל צייטלין, נולד באובארוביץ' שברוסיה הלבנה ועשה את שנות ילדותו בהומל ובווילנה. ב-1907 עבר עם משפחתו לוורשה, ובה ישב עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. פעילותו הספרותית החלה בגיל אחת-עשרה בפרסום שירים בעיתון הילדים העברי "הפרחים" (1909). ב-1914 פורסמה יצירתו הראשונה ביידיש, הפואמה-בפרוזה "די מטרוניתא", בירחון "די יודישע וועלט", ומאז פעל כל ימיו כסופר דו-לשוני. הוא עצמו נהג להעיד על הטבעיות שבה מתלכדות בתוכו שתי הלשונות בעלות האלף-בית המשותף, עד שאינו מרגיש כלל בחציצה ביניהן.
פרייל גבריאל יהושע /// משורר /// נולד באסטוניה /// 1909 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד סמוך לטאלין, בירת אסטוניה, וגדל בליטא. בן למשפחת למדנים וסופרים. סבו, יהושע יוסף פרייל (1858-1896), היה גדול בתורה, בעל השכלה עברית וכללית רחבה, שמאמריו נדפסו ב"הלבנון" וב"המליץ". פרייל, חניך הגימנסיה העברית במריאמפול, היה ספוג תרבות עברית מילדותו. לאחר מות אביו בגיל צעיר, היגרו האם ובנה לארצות הברית (1922). כאן ציפה לאם שידוך עם מורה עברי, שהתפעל מן הנער המוכשר והיה לו לאב חורג אוהב ונאמן. פרייל נכנס ללימודים בבית המדרש למורים שליד ישיבת הרב אלחנן ("ישיבה יוניברסיטי"), אבל מעולם לא עסק בהוראה, שלא התאימה למזגו הרך. לעולם הספרות קירב אותו ידידו ה"גליצאי" יהודה לייב (ג'אד) טלר, "ילד הפלא" של שירת יידיש המודרניסטית האמריקנית בשנות השלושים. טלר חשף את פרייל לשירה האנגלית והאמריקנית המודרנית, עודד אותו בניסיונותיו בכתיבת שירה וקירב אותו ליעקב גלאטשטיין, המוכשר והמבריק במשוררים היידיים האמריקנים המודרניסטים ומאבותיה של אסכולת ה"אינזיך", שגרסה ששירה היא כדיווח ריתמי חופשי, מושכל ומפוכח על תהליכים המתרחשים בעולם התודעתי של המשורר.
סמל (ארצי) נאוה /// סופרת, מחזאית ומשוררת /// נולדה ביפו, ישראל /// 1954 – 2017 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ביפו להורים ילידי בוקובינה, רומניה, ששרדו את השואה. אמה מִימִי (מרגלית) היא אחייניתו של האדמו"ר מלובלין, הרב מאיר שפירא, ושרדה את מחנה אושוויץ. אביה יצחק ארצי (הרציג) היה פעיל ציוני מנעוריו, ממנהיגי תנועת "הנוער הציוני" ברומניה, ובתקופת השואה יצא במשלחת הצלה ראשונה לאזור הגירוש בטרנסניסטריה. ב-1947 עלו ההורים לישראל בספינת המעפילים "כנסת ישראל" שנתפשה בידי הבריטים, והוגלו לקפריסין. היו בין מייסדי מושב אלוני אבא, שם נולד אחיה הבכור, שלמה ארצי, לימים זמר מפורסם ומצליח. האב היה איש ציבור, כיהן כסגן ראש עיריית תל אביב במשך עשרים שנה והיה חבר כנסת מטעם הליברלים העצמאיים.
מירון-שקד מיכל /// סופרת, משוררת ועיתונאית /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1958 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ב"ירושלים". מגיל צעיר עסקה בכתיבה עיתונאית ("דבר לילדים"). בתחילת שנות השמונים עבדה במקומון "ירושלים". בהמשך כתבה במקומון הירושלמי "כל העיר" וב""ידיעות אחרונות"". ב-1985 עברה לניו יורק, משם כתבה למגזין "פנטהאוז" ולעיתון "ספין". במסגרת עבודתה חשפה את שמו של יוסי גינוסר כבכיר השב"כ המעורב בפרשת קו 300. ב-1992 שבה לארץ וכתבה טור יומי ב"מעריב". ב-1993 הגישה בערוץ 2 תוכנית שיחות לילית, "בין הסדינים", שעסקה בבעיות זוגיות ומיניות.
ביוגרפיה
נולד במסצ'וסטס, ארצות הברית. את כל תאריו האקדמיים עשה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, במחלקה לספרות אנגלית והשוואתית. סיים את עבודת הדוקטור על ג'ורג' אליוט ב-1975. את לימודי הפוסט-דוקטורט בתחומים של ספרות עברית וספרות יידיש עשה באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז אוריאל ויינרייך ללימודים יהודיים מתקדמים במכון YIVO בניו יורק.
ביוגרפיה
נולד בעיירה רוזבאדוב בגליציה למשפחה של סופרי סת"ם. ב-1908 שלחה אותו משפחתו לארצות הברית כדי להימנע מן השירות בצבא. עבד בניו יורק כשוליית חייטים ועסק מעט בהוראה. ב-1912 פורסמו שם ביכורי עטו, חרוזים הומוריסטיים קלים בשבועון "הדבורה" בעריכת גרשון רוזנצווייג. באותה שנה חזר לגליציה, ובפרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא האוסטרי ושירת בו עד 1918. מ-1920 עסק בהוראת השפה העברית בערים שונות בגרמניה, ומ-1923 התגורר בברלין. עלה ארצה ב-1939, התיישב בירושלים והמשיך להתפרנס כל השנים מהוראת עברית לילדים ולמבוגרים וכן מעריכת פרסומים של משרד החינוך והתרבות. במלחמת העולם השנייה שכל את בנו אברהם שנשאר בפולין, ובמלחמת העצמאות את בנו הבכור ישעיהו.
