שמואלוף מתי (מתתיהו) /// משורר, עורך ומבקר /// נולד בחיפה, ישראל /// 1972 /// גיל: 52
ביוגרפיה
נולד בחיפה. נצר מצד אמו למשפחה יהודית-בגדאדית, ומצד אביו למשפחה יהודית-משהדית (איראן), שעברה בסוריה בדרכה לארץ. החל בלימודי כלכלה במכללת הגליל המערבי, המשיך בלימודי ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה, ואחר כך עבר לגור בתל אביב וסיים תואר ראשון באמנות התיאטרון (במגמת כתיבה) באוניברסיטת תל אביב. קיבל תואר שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, שם כתב תזה על דמותו של מלקולם אקס בסרטו של ספייק לי.
שמאס אנטון /// סופר, משורר, מתרגם וחוקר /// נולד בפסוטה, ישראל /// 1950 /// גיל: 74
ביוגרפיה
נולד בפסוטה שבגליל, בן למשפחה נוצרית. בוגר תיכון דו-לאומי בחיפה. למד ספרות אנגלית ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא סיים את לימודיו. התגורר בירושלים במשך כעשרים שנה. שייך לקבוצה קטנה של סופרים ערבים שכתבו בעברית כשפת מקור. ערך את הירחון הספרותי הערבי אל-שרק (1976-1971), עבד כמפיק וכמראיין בטלוויזיה העברית והערבית וכתב בעיתונות הערבית והעברית. השתתף בתוכנית הבינלאומית לסופרים באיווה שבארצות הברית (1981). חיבר שלושה מחזות. היה עמית רוקפלר במרכז לחקר המזרח הקרוב וצפון-אפריקה, אוניברסיטת מישיגן (1988-1987). מרצה לספרות השוואתית באוניברסיטת מישיגן (1988 ואילך). זכה בפרס הסופרים של רידרז דייג'סט (1992); בפרס וויטינג לכתיבה (1991-2), ובפרס על שם לילה וולאס לכתיבה (1993-6). מתרגם מערבית לעברית ולהפך, וכן מערבית לאנגלית. פירסם גם ספר ילדים בעברית, השקרן הכי גדול בעולם (1982).
שם אוּר מיא /// משוררת /// נולדה בישראל /// ///
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בחולון. כשהיתה בת ארבע-עשרה עברה ללמוד בפנימיית "בויאר" בירושלים, שם היתה תלמידתה של הסופרת בתיה גור (ולה הקדישה לימים את ספרה הראשון). בוגרת החוגים לספרות ולקולנוע באוניברסיטת תל אביב, בעלת תואר שני מטעם החוג למנהל החינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכן בעלת תואר שני ותואר דוקטור מטעם החוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. שימשה כמורה לספרות בתיכון.
שלוש שמעון /// משורר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1959 /// גיל: 65
שלו-תורן פועה /// משוררת ומתרגמת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1930 – 2017 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. בוגרת גימנסיה "הרצליה". למדה ספרות עברית, מקרא, פילוסופיה וספרות אנגלית. סיימה את בית הספר לחינוך, והיא בעלת תואר שני ותואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נושא עבודת המחקר שלה: "א"ב גוטלובר ויצירתו הפיוטית" (ראתה אור כספר בשם זה ב-1958). בעלת תעודת מתרגמת מבית הספר למתרגמים שליד האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך (1952). זכתה בתחרות היופי "מיס ירושלים" (1954).
שלו צרויה /// סופרת, משוררת ועורכת /// נולדה בקבוצת כנרת, ישראל /// 1959 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולדה בקבוצת כנרת. בילדותה התגוררה ביישוב צופית. אביה הוא המבקר והוגה הדעות מרדכי שלו. דודה הוא המשורר והסופר יצחק שלו, אביו של הסופר מאיר שלו. גם אחיה, ענר, הוא סופר. בעלת תואר ראשון ושני במקרא מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1988 החלה לעבוד כלקטורית בהוצאת כתר ובהמשך כעורכת בכתר ובקשת. ערכה ספרי עיון ופרוזה רבים, בהם ספריהם של רם אורן, ישראל סגל, שלי יחימוביץ', שפרה הורן, דן מירון ואחרים. כמו כן ערכה בשנים 1995-1992, עם יגאל שוורץ, את כתב העת "אפס שתיים". מתגוררת בירושלים. היא נשואה לסופר איל מגד, ולהם בן משותף. שלו היא גם אם לבת, מרווה, מנישואיה הראשונים.
שלו עֲנֵר /// סופר /// נולד בקבוצת כנרת, ישראל /// 1958 /// גיל: 66
ביוגרפיה
בנם של המבקר וההוגה מרדכי שלו והציירת ריקה שלו, אחיה הבכור של הסופרת צרויה שלו. נולד בקיבוץ כנרת ב-1958. עבר עם הוריו המורים למכללת "בית ברל" ואחר כך לירושלים. סיים לימודי מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ויצא לאוקספורד להשלמת תאריו. מכהן כפרופסור בחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית.
שלו עמיחי /// סופר, משורר ועורך /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 1973 /// גיל: 51
ביוגרפיה
נולד וגדל בראשון לציון ובהרצליה. שירת בצה"ל כפקיד בחיל הרפואה. למד תסריטאות ב"קמרה אובסקורה". לאחר מכן למד לתואר ראשון היסטוריה וספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. שיריו הראשונים התפרסמו בכתב העת "מאזניים" בשנות התשעים. יצירות נוספות פורסמו בכתבי עת שונים, ובהם "עכשיו", "שבו" ו"מעין". מלמד כתיבה במסלול האקדמי של המכללה למִנהל ומשמש עורך מדור הספרות ב-Ynet.
ביוגרפיה
מרדכי שלו הוא אחיו של המשורר יצחק שלו, דודו של הסופר מאיר שלו ואביהם של הסופרים צרויה וענר שלו. בוגר הגימנסיה העברית בירושלים. מסתו הראשונה, "הערות לפסיכולוגיה של האמנות", נדפסה בהיותו בן תשע-עשרה ב"גליונות" של יצחק למדן (אייר 1946). בהיותו בן עשרים ואחת ניסח גילוי דעת ראשון על שירת אלתרמן, ואותו הדפיס בעיתון הקיר "מעש" (נובמבר 1947) של ארגון המחתרת לח"י. היה מורה ומחנך בבית הספר התיכון לחקלאות "בית ירח". הדפיס מאמר מהפכני הנושא את השם "סילוף פני הספרות העברית" בכתב העת "סֻלם" (שנה ב', גיליון א', 1950), ובו יצא כנגד ההשקפה ההיסטוריוגרפית הרואה בתנועת ההשכלה שורש ראשי לצמיחת הספרות העברית החדשה, וביקש להעמידה על שורשיה הקדומים: המדרש, האגדה, השירה שבתור הזהב בספרד והקבלה. המסקנה ה"מעש"ית הנובעת ממאמר מהפכני זה היתה כי יש ללמד באוניברסיטאות חלקים מספרות המדרש, המוסר, הקבלה והחסידות כחלק אורגני של לימודי הספרות העברית. בהנחה זו הקדים את תפישותיו של ברוך קורצווייל ואת תפישותיו של ישעיהו ליבוביץ ביחס לקדימות ערכיה של היהדות על פני ערכי ההומניזם האירופי בהבנת התרבות העברית והישראלית המודרנית.
