טאוב אודי (אהוד) /// סופר ומאייר /// נולד בבני ברק, ישראל /// 1962 /// גיל: 63
חרמוני מתן /// סופר, חוקר ספרות ועורך /// נולד בקיבוץ דורות, ישראל /// 1969 /// גיל: 56
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ דורות שבנגב וגדל בבאר שבע ובעומר. כיום גר בתל אביב. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה לספרות עברית באוניברסיטה הפתוחה. מראשית שנות האלפיים מפרסם ביקורות ספרות ורשימות בכתבי עת ובעיתונות. ספר ביכוריו "היברו פבלישינג קומפני" (כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2011) ראה אור בעריכת יגאל שוורץ ויערה שחורי, כשחרמוני היה בן ארבעים ואחת. גם בחמש-עשרה השנים שקדמו לפרסומו כתב פרוזה, אך גנז אותה. הספר זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית, והתווה רבים מקווי המתאר הייחודיים לפואטיקה של היוצר. באותו עשור פרסם עוד שלושה רומנים: "ארבע ארצות" (2014), "קרבת דם" (2017, פורסם בשנית בשם "ג'ון טרבולטה ואני") ו"שפילפוגל, שפילפוגל" (2019). ספר הילדים פרי עטו "שני ואני" יצא ב-2019. ב-2009 פרסם מבוא ליצירת שלום עליכם, וב-2012 ערך את האנתולוגיה "אמריקה – העולם החדש ביידיש ובעברית". בשנים 2016–2019 ערך את כתב העת "מאזנַים". ב-2012 קיבל את פרס ברנשטיין על ספר ביכוריו, וב-2014 קיבל את פרס היצירה לסופרים עברים ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול.
חרלף עמירם /// סופר /// נולד בחיפה, ישראל /// 1926 – 2007 /// גיל
ביוגרפיה
נולד וחי בחיפה. למד משפטים בבית הספר "שערי משפט" בירושלים. ב-1968 התמנה לנשיא בתי הדין הצבאיים בשכם, ג'נין וטול כרם. כיהן כנשיא לשכת "אליהו הנביא" של "הבונים החופשיים" בחיפה. היה פעיל ציבור וחבר בוועדות רבות. זכה באות יקיר חיפה וכיהן בהתנדבות כמזכיר סניף חיפה של אגודת הסופרים העבריים. פירסם עשרים ושבעה ספרים, בהם ספרי פרוזה, ספרי פזמונים, ספרי זיכרונות ותיעוד וספרי משפט מקצועיים. ספרו הספרותי הראשון, "להיות אני", ראה אור ב-1986 (סער). זהו ספר פזמונים, כל אחד מהם עוסק בהיבט אחר באישיותו ובמצבי חייו, כאיש משפחה, יהודי, ציוני, חייל, בונה חופשי ועוד. בהמשך פירסם ספר פזמונים נוסף, "הכל נשאר במשפחה: שירים ומקאמות להורים ולטף" (1999).
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. בשנות העשרה של חייו חי בטוסון, אריזונה בארצות הברית. בגיל שבע-עשרה, כשהחל לכתוב ספרות מדע בדיוני, לא היו במות של ממש בעברית. לכן רוב יצירותיו נכתבות במקור בשפה האנגלית ומתורגמות לעברית. כותב גם הצגות, שחלקן הועלו על במות שונות ברחבי ישראל. בהן "אלף-נון", שהועלתה בפסטיבל עכו לתיאטרון ניסיוני אחר ב-1992, ו"הילד שהפך לביצה", שהועלתה בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים ונוער בחיפה ב-1994.
חסון אברהם /// סופר /// נולד במושב כפר טרומן, ישראל /// 1953 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
גדל במושב כפר טרומן כבן למשפחה חקלאית. שירת בצבא כטייס מסוקים. החל את דרכו הספרותית בכתיבת מערבונים לילדים ולנוער. פירסם שני קובצי סיפורים: "עסקת המלפפונים הגדולה" (ספרית פועלים, 1995) ו"אבו באדג'ס עושה חיים" (1996), שתורגם לגרמנית. חסון מתאר בכתיבתו, בדרך מדויקת ומלאת הומור, דמויות שתופשות תדיר מקום שולי בספרות העברית ומוצגות לרוב באופן סטריאוטיפי. הסיפורים בספרו הראשון מתרחשים בשנות השישים ומתארים אירועים בחיי מושב המאוכלס עולים מארצות שונות. על רקע תיאורי העבודה החקלאית המתישה ונטולת הרומנטיקה הוא מתאר אירועים בנאליים באופן שגובל בגרוטסקי. כך למשל, בסיפור "בית מקצועי" הוא מתאר את החרדה האוחזת בתושבים לאחר ששניים מבני המושב מתו פתאום, והאמונה אומרת ש"פורענויות באות בשלשות". הציפייה הדרוכה למוות השלישי מביאה לגל של עלייה לרגל אל הרופא המקומי מכאן, ולחזרה פתאומית אל חיקה המנחם של הדת מכאן. אותה ציפייה דרוכה מביאה גם לקביעת מותו ולקבורתו של אחד התושבים למרות שכלל לא מת.
ביוגרפיה
נולדה במושבה ראש פינה למשפחת עפרון. נכדתו של פרופ' גדעון מר: מומחה בעל שם עולמי שחקר את מחלת המלריה בארץ והיה מממציאי התרופה למחלה. עם מות הסב עברה עם משפחתה לפתח תקווה. היתה נשואה לזמר ולמלחין שלום חנוך. היא אחותו של המלחין והזמר רן עפרון ואמה של מאיה חנוך, תסריטאית, במאית, סופרת ומשוררת. עבדה בטלוויזיה הישראלית. הפיקה כמה סרטים. אחד מהם, "אדם צירקוס", מבוסס על תהליך עיבוד הספר "אדם בן כלב" מאת יורם קניוק למחזה בתיאטרון "גשר" (1994).
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. הוריו ילידי ישראל – אמו ממוצא מרוקאי ואביו ממשפחה ספרדית (חסאן במקור) שמוצאה מציפורי, שפרעם וטבריה. למד בבית הספר לאמנויות בתל אביב, שם נחשף לעולם הספרות ועשה ניסיונות ראשונים בכתיבת פרוזה. בגיל חמש-עשרה נשר מבית הספר התיכון, ואת שנות ההתבגרות שלו העביר בשיטוט עם חבורות רחוב, בהן חבורות של אמנים רוסים, שמהם למד את לשונם ונחשף לתרבותם. בהמשך למד צרפתית והשתלם בלימודי יידיש ומרוקאית.
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב למשפחת אמנים. אמה, מרים ברוך חלפי, היתה פסלת ומשוררת; אביה, שמשון חלפי, כתב שירים ורשם את זיכרונות ותיקי תל אביב; דודה היה המשורר והשחקן אברהם חלפי. גדלה וקיבלה את חינוכה בעיר הולדתה. בשנות השישים למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות אנגלית ופילוסופיה, ולאחר מכן עבדה ב"קול ישראל" כקריינית וכעורכת תוכניות, ובטלוויזיה הישראלית כיוצרת סרטים תיעודיים (הידוע בהם, "שידוכין", הוקרן ב-1971). את השנים 1973-1972, 1976-1975 עשתה בלימודי השלמה (תיאטרון וקולנוע) בארצות הברית, באוניברסיטת ברקלי ובמכון הקולנוע האמריקני בלוס אנג'לס. עם שובה יצרה כמה סרטים ליריים-ניסיוניים: "אפשרויות, או" "כחול"-"הזקן" "ואני" (1985); "חלומה" (1989).
