ליסיצקי אפרים אליהו /// משורר, סופר, מסאי ומתרגם /// נולד במינסק, רוסיה /// 1885 – 1962 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במינסק (אז רוסיה, כיום בלארוס). אמו מתה בילדותו, ואביו נישא שנית ועקר עם משפחתו לעיר סלוצק השכנה. כבן שבע היה כשנסע האב לארצות הברית והותיר אחריו את משפחתו, שהצטרפה אליו ב-1901 בבוסטון. למד עברית בחדר ומאוחר יותר בישיבה. חברו לישיבה היה הסופר י"ד ברקוביץ, שדרכו התוודע לספרות ההשכלה. דרכיהם נפרדו בצעירותם, אך הם שבו ונפגשו ערב מלחמת העולם הראשונה. זמן קצר לאחר שהגיע לארצות הברית נסע ללמוד בישיבת הרב יצחק אלחנן בניו יורק. משם יצא לנדוד ברחבי צפון-מזרח ארצות הברית, ולבסוף קבע את מושבו למשך כמה שנים באמיק הארבור שבחבל אונטריו, קנדה, תחנת הצטיידות עבור חוטבי עצים. שם שימש מורה לילדיו של סוחר עשיר מתושבי המקום.
ביוגרפיה
נולד במינסק. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרטוז-ברזה שבפולין ולמד בבית ספר עברי. ב-1933 סיים את לימודיו בבית המדרש העברי למורים בווילנה והחל לעסוק בהוראה. בעודו תלמיד הסמינר פירסם שירים ראשונים בכתבי העת העבריים בפולין ("זרמים", 1931; "בסך", 1932), וכן קובץ שירים ראשון, "במערבל" (מעיינות, 1933). ב-1936 עלה לארץ ישראל כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. שנה לאחר עלייתו פירסם ספר שירים ראשון בארץ ("צהריים לבאות", 1937), ועד 1951 הוסיף עליו עוד שישה ("וילאות", 1940; "החוף האחר", 1941; "מפתחות אבודים", 1942; "אי-שם", 1944; "משירי המדבר", 1947; "עלי דרך", 1951). במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית ושירת בארץ, בצפון-אפריקה ובאירופה. חוויותיו בשנים אלה הזינו רבים משיריו. לאחר השחרור חזר להוראה, ובד בבד יצא מ-1948 לשליחויות שונות של חינוך והסברה בגולה מטעם המוסדות הלאומיים, תחילה בקרב שארית הפלֵטה בפולין ולאחר מכן בקהילות היהודיות במקסיקו ובארגנטינה. ב-1958 התמנה לנהל את בית הסופר בתל אביב, ולאחר מכן כיהן כמזכיר הכללי של אגודת הסופרים העבריים עד 1974. בעשור האחרון לחייו פורסמו עוד ארבעה קבצים משיריו: "אזוב באבן" (1966, כולל מבחר מן הספרים הקודמים); "בעת ובעונה", 1969; "אבק חוצות", 1972; "עד בלי ירח", 1974. כחודשיים לפני מותו השלים הכנת מבחר מקיף משירתו המאוחרת (""צעדים על גשר"", 1977).
ביוגרפיה
נולד במינסק. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרטוז-ברזה שבפולין ולמד בבית ספר עברי. ב-1933 סיים את לימודיו בבית המדרש העברי למורים בווילנה והחל לעסוק בהוראה. בעודו תלמיד הסמינר פירסם שירים ראשונים בכתבי העת העבריים בפולין ("זרמים", 1931; "בסך", 1932), וכן קובץ שירים ראשון, "במערבל" (מעיינות, 1933). ב-1936 עלה לארץ ישראל כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. שנה לאחר עלייתו פירסם ספר שירים ראשון בארץ ("צהריים לבאות", 1937), ועד 1951 הוסיף עליו עוד שישה ("וילאות", 1940; "החוף האחר", 1941; "מפתחות אבודים", 1942; "אי-שם", 1944; "משירי המדבר", 1947; "עלי דרך", 1951). במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית ושירת בארץ, בצפון-אפריקה ובאירופה. חוויותיו בשנים אלה הזינו רבים משיריו. לאחר השחרור חזר להוראה, ובד בבד יצא מ-1948 לשליחויות שונות של חינוך והסברה בגולה מטעם המוסדות הלאומיים, תחילה בקרב שארית הפלֵטה בפולין ולאחר מכן בקהילות היהודיות במקסיקו ובארגנטינה. ב-1958 התמנה לנהל את בית הסופר בתל אביב, ולאחר מכן כיהן כמזכיר הכללי של אגודת הסופרים העבריים עד 1974. בעשור האחרון לחייו פורסמו עוד ארבעה קבצים משיריו: "אזוב באבן" (1966, כולל מבחר מן הספרים הקודמים); "בעת ובעונה", 1969; "אבק חוצות", 1972; "עד בלי ירח", 1974. כחודשיים לפני מותו השלים הכנת מבחר מקיף משירתו המאוחרת (""צעדים על גשר"", 1977).
אבן-שושן (רוזנשטיין) שלמה /// מתרגם, עורך וסופר /// נולד במינסק, רוסיה הלבנה /// 1910 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במינסק, בלארוס. זכה לחינוך עברי מאביו, חיים דוד רוזנשטיין, שהיה סופר עברי. עלה ארצה ב-1925, למד בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל". נדד בארץ ועבד בחקלאות ביישובים שונים, עד שהצטרף ב-1937 לגרעין המייסדים של "קיבוץ" שדה נחום, שבו הקים את ביתו וחי כל שנותיו. אחיו של המילונאי הנודע אברהם אבן-שושן, שעל חייו פירסם את הספר "אברהם אבן-שושן, מחנך ומילונאי, פרקי ביוגרפיה" (1999).
- 1
- מתוך 1.
- מציג 4 ערכים.
