ביוגרפיה
נולד במושב נהלל שבעמק יזרעאל. אביו הוא המשורר יצחק שלו (1992-1919). אמו בתיה היתה בת למשפחת בן-ברק, מן המשפחות המייסדות של נהלל. ילדותו עברה בנהלל, בקיבוץ גינוסר ובשכונת קריית משה בירושלים, שם התיישבה משפחתו בהיותו כבן אחת-עשרה. אביו ואמו, מורים מהוללים לתנ"ך ולספרות, השפיעו עמוקות על עיצוב זיקתו לתנ"ך וללשון העברית, ואילו המורה האגדי לטבע אמוץ כהן חיזק את זיקתו לעולם החי והצומח ""הארץ""-ישראלי, שיסודותיה נטבעו בילדותו הכפרית. אחרי סיום לימודיו בבית הספר "התיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים, התגייס לסיירת גולני. בנובמבר 1967 נפצע בפעילות מבצעית בבקעת הירדן. למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה. מ-1974 עד 1987 עבד בטלוויזיה הישראלית בתפקידי עריכה, תחקיר, כתיבה והגשה של תוכניות אקטואליה ובידור. שני ספריו הראשונים היו קובץ חרוזים הומוריסטיים-ארוטיים, "משכב לצים" (דליה פלד, 1982), ואסופת מסות פרשניות שנונות על סיפורי המקרא, "תנ"ך עכשיו" (1985). מאז שנות השמונים הוא מפרסם טור עיתונאי קבוע, תחילה ב""הארץ"" ולאחר מכן ב""ידיעות אחרונות"". מ-1999 הוא מחלק את חייו בין ירושלים ובין הבית שבנה באלוני אבא, לא הרחק מן המקום שבו נולד.
דיין אסי (אסף) /// במאי, תסריטאי, שחקן וסופר /// נולד במושב נהלל, ישראל /// 1945 – 2014 /// גיל
גפן יהונתן /// משורר, סופר, פזמונאי ומתרגם /// נולד במושב נהלל, ישראל /// 1947 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולד במושב נהלל, שם למד בבית הספר היסודי ובתיכון. התגייס לצנחנים (1965) ולאחר שסיים קורס קצינים הועבר לגדוד "ברק" בגולני, שם שירת כקצין מודיעין. עם שחרורו מצה"ל עבר לתל אביב. ב-1968 יצא לאור ספר שיריו הראשון, "כמה מילים" (תרבות וחינוך). באותה העת כתב גם את "שירים שענת אוהבת במיוחד" כמכתבים לאחותו בת הארבע (1969). ב-1970 נסע ללונדון ללימודים וחזר לארץ ב-1972, והחל לכתוב טור שבועי בעיתון מעריב, שאותו הוא כותב עד היום. ב-1974 העלה עם דני ליטני מופע ראשון בשם "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכול", שזכה להצלחה גדולה. בשנות השבעים והשמונים כתב והעלה מופעים סאטיריים נוספים ופירסם ספרי שירה, בהם "מקום לדאגה" (1971) ו"בעיקר שירי אהבה" (1976). גפן הוא אחיינו של משה דיין ואביהם של היוצרים שירה ואביב גפן.
בן-ארי גון /// סופר /// נולד במושב נהלל, ישראל /// 1985 /// גיל: 39
ביוגרפיה
נולד בנהלל ב-1985. פירסם שני ספרים: "תושבי חדר הילדים" (כנרת זמורה-ביתן, 2006) ו"ילדי הסקויה" (2010). "תושבי חדר הילדים" מספר את סיפורם של שני אחים, ומתמקד באחד מהם: קלאוס. קלאוס זה עובר מסע התבגרות שלכל אורכו הוא חובש קסדה של אופנוע – מעשה המבטא את יחסו הזהיר והחשדני לעולם הסובב אותו. גם "ילדי הסקויה" עוסק בסיפורם של שני ילדים, ניקולינה ואיתמר, שניהם עתידים לחיות אלף שנים בשל זריקה שקיבלו בלידתם, וחייהם ארוגים בחייהן של דמויות שונות המקושרות לנקודות ציון היסטוריות דרמטיות.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 5 ערכים.
