שירן (בן-נתן) ויקי (ויקטורין) /// משוררת /// נולדה במצרים /// 1947 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה במצרים, עלתה עם הוריה מאלכסנדריה ב-1951. המשפחה התגוררה בשכונת התקווה בתל אביב. לאחר כמה שנים פוטר אביה מעבודתו, והיא נאלצה לצאת לעבוד בגיל שלוש-עשרה. חוויות אלה הותירו בה רושם עז, ורגישותה לפועל המנוצל, ובמיוחד לאישה המזרחית הפועלת, מובעת בשיריה בחריפות. השלימה את השכלתה בלימודי קרימינולוגיה ויצאה ללימודי דוקטורט בארצות הברית (1991). בעבודת הדוקטור שלה חקרה את יחס הממסד והעיתונות בישראל לפוליטיקאים שהואשמו בשחיתות, וגילתה דפוסי אפליה מושרשים, המפלים לרעה ערבים ומזרחים. היא היתה אינטלקטואלית מובילה ופעילה חברתית. שימשה דוברת מפלגת תמ"י (1988-1980), ובתחילת שנות השמונים עמדה בראש תנועת צל"ש (ציונות למען שוויון), שבה היו חברים בין השאר העיתונאי דניאל בן סימון והסוציולוג פרופ' סמי סמוחה. התנועה נלחמה נגד ייצוג בלתי הולם של המזרחים בסדרת הטלוויזיה עמוד האש, ואף הגישה בג"ץ בעניין זה, אך בית המשפט דחה את העתירה. שירן השתתפה גם בארגון "המזרח אל השלום" ולאחר מכן ב"הקשת הדמוקרטית המזרחית", ובסוף דרכה הקימה את ארגון "אחותי – למען נשים בישראל", הארגון הראשון בישראל שחרת על דגלו פמיניזם מזרחי. בראשית שנות השבעים נישאה לבמאי ולמפיק חיים שירן (סדרת הטלוויזיה "שכונת חיים"), ולזוג נולדו שתי בנות. היא נפטרה בגיל חמישים ושבע ממחלת הסרטן.
שבבו שושנה /// סופרת /// נולדה בזכרון יעקב, ישראל /// 1910 – 1992 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בזכרון יעקב למשפחה שעלתה ארצה מפרס כשבעים שנה לפני כן והתיישבה בצפת. בתחילת המאה העשרים הוזמן אביה לשמש מורה לערבית בבית הספר בזכרון יעקב, ולכן הוריה עקרו לשם. סיימה את לימודיה היסודיים בבית הספר המקומי, והמשיכה בסמינר לוינסקי בתל אביב. מנעוריה ניסתה כוחה בכתיבה, וסיפורה הראשון, "כלבים לאור שלהבת", המבוסס על רשמיה ממאורעות תרפ"ט בצפת, פורסם בעיתון "הארץ" בדצמבר 1929. מאז נעשתה משתתפת תדירה בעיתונות הספרותית, וזכתה לעידודם של הסופרים אשר ברש ומשה סמילנסקי. עד 1942 פירסמה כארבעים סיפורים בבמות שהיו מזוהות עם החוגים ה"אזרחיים" ביישוב (בעיקר "הארץ", "בוסתנאי", "דואר היום" ו"הציוני הכללי"). נושאי סיפוריה נטולים מהווי היישוב הישן ומחיי המושבה גם יחד. ואולם את עיקר תשומת הלב משכו שני הרומנים שלה. הראשון בהם," מריה" (בימת קדם לספרות, 1932), מגולל פרשת חיים נפתלת של בת עשירים ערבייה-נוצרייה מחיפה המתאהבת בצעיר בן עניים, ולאחר שהיא הרה ויולדת בסתר דרכיהם נפרדות והיא פונה לחיי פרישות במנזר, אך גם שם לא מסתיימות תהפוכותיה הרומנטיות, ואלה מוליכות אותה אל סופה הטרגי. מהתגובות שעורר הרומן בלטה רשימת ביקורת זועמת של הסופר יהודה בורלא, שהיה מורה ומדריכה של שבבו בנעוריה, אך עתה פסל בחריפות את ספרה כרומן-משרתות ירוד ונפסד המושפע, לדעתו, מן הרומן הצרפתי הזול. רוחה של שבבו לא נפלה, וב-1942 פירסמה רומן שני, "אהבה בצפת", ריאליסטי ומורכב יותר מקודמו, המתאר את התמרדותה של בת למשפחה ספרדית נגד השידוך שהוריה הועידו לה, ואת מאבקה על מימוש אהבתה לגבר שבו חפצה. בשני הרומנים בלטו תיאורים ארוטיים נועזים בהרבה מן המקובל באותן שנים, שתרמו אף הם לדחיקתה של הסופרת אל השוליים הלגיטימיים-למחצה של הספרות היפה. ב-1942 נישאה שבבו והתיישבה בחיפה, ומסיבות שלא הובררו כל צורכן חדלה כליל לכתוב. רק בשנותיה האחרונות ניאותה להעלות על הכתב פרקי זיכרונות, ופירסמה סיפור קצר אחד ב-1984.
ביוגרפיה
נולד בבגדאד, עיראק. עלה ארצה ב-1951. למד משפטים באוניברסיטת תל אביב, בעל משרד עצמאי לעריכת-דין בפתח תקווה. בשנותיו הראשונות בארץ כתב ופירסם בשפה הערבית בכתבי עת ערביים ובבית השידור הישראלי דברי שירה, פרוזה ותסכיתים. היה ממלא מקום יו"ר אגודת הסופרים העבריים ויו"ר העמותה לזכר המשורר נתן יונתן. מאז 1962 פירסם עשרה ספרים, ובהם רומן אחד: "שלא בדרך המלך" (אוריינט, 1962), בשם העט יואב לימור; "שירים על כפות המנעול" (1967); "קולות" (1973); "עיגול לפנים עיגול" (1979); "אני ועוד אחד" (1984); "צילומי תצפית תלת ממדית על רובינזון קרוזו" (1988); "חוש שביעי" (1988); "לוח מודעות" (1997); "חילוף חומרים" (2002); "כרטיס ביקור: מבחר ושירים חדשים" (2007).
גנאים מוחמד חמזה /// משורר, עורך ומתרגם /// נולד בבאקה אל-ע'רביה, ישראל /// 1957 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבאקה אל-ע'רביה. למד ספרות עברית וערבית באוניברסיטת תל אביב. כתב וערך בעיתונות הערבית בישראל וברשות הפלסטינית, וכן בעיתונות הישראלית בעברית, לרבות עיתון ""הארץ"". ערך את כתב העת "אל-שרק" (1984-1977), את כתב העת "אל-צחוה" (1978), ושימש עורך בכתב העת לספרות "עתון 77" (החל מ-1999) וכן עורך מדור על עניינים ישראליים בשם "ישראיליאת" בעיתון הערבי "אל-איאם". היה חבר במערכת כתב העת "משארף" וכן ברבעון "קדאיא ישראלייה" לחקר ישראל היוצא בערבית. ערך את כתב העת הדו-לשוני העברי-ערבי "מפגש-לקאא" (1986-1984). היה הרוח החיה של המפעל הפוליטי והתרבותי הפלסטיני "מדאר: המרכז הפלסטיני למחקרים ישראליים" ברמאללה. פירסם חמישה ספרי שירה ושלושה קובצי עיון, והרבה לתרגם ספרות ושירה מעברית לערבית ולהפך. ערך ופירסם אנתולוגיה של שירה עברית בתרגום לערבית בעכו (2000). חתן פרס יו"ר הכנסת לאיכות חיים (1988). את קובץ שיריו הראשון, "אליף-לאם-מים: שירים", פירסם ב-1979 (מנשוראת אל-אסואר).
גורמזאנו גורן יצחק /// סופר ומחזאי /// נולד באלכסנדריה, ישראל /// 1941 /// גיל: 83
ביוגרפיה
נולד באלכסנדריה, מצרים, ועלה עם משפחתו לישראל ב-1951. למד ספרות אנגלית ותרבות צרפת באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. בשנים 1980-1974 שהה בניו יורק וסיים תואר שני בבימוי תיאטרון בברוקלין קולג'. ב-1982 הקים את תיאטרון "בימת קדם", ב-1998 הקים את הוצאת הספרים בימת קדם וב-2000 ייסד את כתב העת לספרות ותרבות ""הכיוון מזרח"", והוא עורכו הראשי. פעילויות אלה הן חלק מתפישת עולם שמטרתה להשפיע על התרבות הישראלית ולחזק בה את היסודות המזרחיים. כותב בז'אנרים שונים: רומנים, מחזות, תסריטים ותסכיתים. כמו כן ביים עשרות מחזות, תסכיתים וסרט קולנוע קצר.
בן-שמחון מירי /// משוררת /// נולדה בצרפת /// 1952 – 1996 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בצרפת, במחנה מעבר של עולים ממרוקו לישראל. גדלה בשכונת הקטמונים בירושלים והחלה לפרסם שירה בגיל עשרים וחמש. למדה ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ומשחק בבית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי". ספרה הראשון, "מעונינת, לא מעונינת" (הקיבוץ המאוחד) ראה אור ב-1983, ובחייה פירסמה עוד שני ספרי שירה: "שיבולת דקה בכד חרס עתיק" (1985) ו"צמא" (1990). כשנתיים לאחר מותה בתאונת דרכים ראה אור ספר שיריה הרביעי, אקזיסטנציָליזם חרד. שיריה פורסמו באנתולוגיות בעברית ובאנגלית, בהן אנתולוגיה לספרות מזרחית מאה שנים מאה יוצרים שערך סמי שלום שטרית (כרך שירה, 1999), אנתולוגיה לשירה עברית פמיניסטית באנגלית The Defiant Muse שערכו שירלי קאופמן, גלית חזן-רוקם ותמר הס (1999), ואדומה: אנתולוגיית שירה מעמדית (בעריכת יערה שחורי, רועי צ'יקי ארד, יהושע סימון, אסמא אגאברייה, ניר נאדר, מרואן מח'ול, תורכי עאמר ומתי שמואלוף. אתגר, מעין ו"הכיוון מזרח", 2007).
ביטון ארז (יעיש) /// משורר, עורך ופובליציסט /// נולד באוראן, אלג'יר /// 1942 /// גיל: 82
ביוגרפיה
נולד באוראן, אלג'יריה, להורים ילידי מרוקו. בגיל שש עלה עם משפחתו לישראל. בהיותו בן עשר התעוור בעת ששיחק ברימון יד בשדה סמוך לביתו בלוד. הוא התחנך ב"בית חינוך לעיוורים" בירושלים, שם הוחלף שמו לארז, ובסמינר "ליפשיץ״. בבגרותו למד לתואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים ולתואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועבד בתחומי עיסוק אלה.
בורשטיין דרור /// סופר, משורר ועורך /// נולד בנתניה, ישראל /// 1970 ///
ביוגרפיה
נולד ב"נתניה", גדל ולמד שם בבית ספר יסודי ובתיכון. לאחר שירותו הצבאי למד משפטים וקיבל תעודת עורך-דין (1996), אך לא עבד במקצוע ופנה ללימודי ספרות. קיבל תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (2002). נושא עבודת הדוקטור: "המרחב בפרוזה של יעקב שבתאי". בשנים 2008-1996 היה עורך תוכניות ב"קול המוסיקה", אוצר תערוכות וכותב ביקורות ב""הארץ"" ובכתב העת לאמנות "סטודיו". כמו כן לימד באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת "עלמא". מפרסם מסות ורשימות ביקורת על ספרות, אמנות, משפט ופוליטיקה בעיתונות הכתובה ובאתר האינטרנט שלו, "מתחת לשולחן". עורך ספרותי של ספרי שירה ופרוזה. ב-2013 יצא לאור ספרו "שאלות בספרות" העוסק בסוגיות בספרות, בשירה ובאמנות. הוא אקטיביסט ספרותי הנושא תרומה משמעותית לשדה הספרות הישראלית על תחומיו השונים.
