זנדבנק שמעון /// מתרגם וחוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1933 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, יעקב זנדבנק (1939-1898), פובליציסט בולט, עמד בראש המרכז לתרבות של ההסתדרות. אף על פי שצמח בסביבה החברתית והרוחנית של "ארץ ישראל העובדת" גילה בתוכו מילדות משיכה עמוקה לתרבות אירופה וללשונותיה, ובגיל ארבע-עשרה, בהיותו תלמיד בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב, ניסה כוחו לראשונה בתרגומי שירה ודרמה. ב-1953, בעת שירותו הצבאי, הופיע הספר הראשון שתירגם (בשם העט ש' בר-חנה): "האמנות, התהוותה והתפתחותה" מאת גרשם ק' פרייער. ב-1954 החל לפרסם בעיתונות תרגומי שירה ורשימות על ספרות. למד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר תקופת השתלמות בקיימברידג' סיים ב-1965 עבודת דוקטור על השירה האנגלית המטפיזית של המאה השבע-עשרה. באותה השנה התמנה כמרצה בחוגים לאנגלית ולספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, והתקדם עד דרגת פרופסור מן המניין (1982). ב-1996 נבחר כחבר באקדמיה ללשון העברית. ב-1999 פרש לגמלאות.
ביוגרפיה
נולדה בעיראק. היתה פעילה בתנועת המחתרת היהודית בעיראק, ובה למדה עברית. התייתמה מאמה בגיל צעיר וב-1949 עלתה לארץ דרך טהרן, עם אחיה ואחותה. אביה, שנפצע בפרעות, לא הצטרף לילדיו. עם עלייתה ארצה נשלחה לקיבוץ רמת יוחנן. בזכות ידיעת העברית שלה גויסה ב-1950 על ידי התנועה הקיבוצית לקלוט את הצעירים היהודים שעלו מעיראק ונשלחו לקיבוצים ברחבי הארץ. נישאה ב-1953 ועברה לגור ברמת גן, שם היא מתגוררת עד היום.
זילברמן דורית /// סופרת וחוקרת ספרות /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1957 /// גיל: 68
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. למדה ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. את עבודת התזה שלה הקדישה לשירתה של יונה וולך, ופירסמה אותה כספר בשם "העברית היא אישה מתרחצת: 6 פרקים על שירת יונה וולך". את עבודת הדוקטור שלה כתבה באוניברסיטת בר-אילן, וכותרתה "האני היהודי החצוי ביצירותיהם של פיליפ רות' וא.ב. יהושע: עיון משווה". לימדה בכמה אוניברסיטאות ועמדה בראש "מכללת המשולש". בנוסף מנחה חוגי כתיבה יוצרת. ב-2001 פנתה ללימודי משפטים, וכיום היא עוסקת בעריכת-דין במשרד שבו היא שותפה. במקביל ממשיכה לכתוב ולעסוק בספרות. היתה נשואה לשחקן והבדרן מנחם זילברמן.
זהר אלישבע (רייך) /// משוררת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1946 /// גיל: 79
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. עוסקת בטיפול זוגי ומשפחתי, טיפול באמנויות וגישור. פירסמה שני ספרי שירה. הראשון, "צפור הלאונרדו" (עקד, 1992), מתאפיין בסגנון אישי ולירי. השירים הכלולים בו מתארים את חוויותיה של המשוררת בלשון פיגורטיבית דשנה. הטבע, על גילוייו השונים, משמש בקובץ זה פעמים רבות כבבואה לעולמה הפנימי של הדוברת.
ורטה יורם (יוריק) /// משורר ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1954 /// גיל: 71
ביוגרפיה
נולד בירושלים ומ-1986 מתגורר בכליל שבגליל המערבי. בנו של ההיסטוריון מאיר ורטה. עורך ומורה במדרשה במכללת "אורנים". פירסם ארבעה ספרי שירה: "שירים" (כרמל, 1978) שזכה בפרס על שם ניומן; רשות דיבור: "שירים" 1983-1978 (1984); "בעל בית" (1995); "הימים שבאו" (2010). ערך מבחר ספרים וקובצי מאמרים. ב-2009 ערך עם האמן והאוצר ירון דוד את האנתולוגיה "תום ותהום: תפילת הקדיש בספרות העברית", שנכללו בה יצירות שירה ופרוזה המתייחסות למוטיבים מתפילת הקדיש. תפילה זו מופיעה בשירתו של ורטה עצמו כבר בספרו הראשון, בפואמה ושמה "כשרעש בא ברחיפה", שהוקדשה "לחברי שאינם" ("יִתְגַּדְּלוּ וְיִתְקַדְּשׁוּ צְרִיחוֹת אַחֲרוֹנוֹת"), ובה נקשר ההיעדר בחיפושו העצמי של הדובר, שאינו מוצא את מקומו: "אִמָּא זוֹ הַצְּעָקָה לַחֲזֹר אֶל אוֹתָם מִישׁוֹרִים קְרוּעִים/ וְאֵינֶנִּי שָׁם וְגַּם לֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵרדַּע נִקֻּדַהּ לחצן "נקד אוטומט" הכניסו את הטקסט שברצונכם לנקד לתיבה שמעלי. לחצו עלי לניקודו. אם מילה כלשהי בטקסט המנוקד אינה מנוקדת כמו שהתכוונתם, הקליקו עליה עד לקבלת תצורת הניקוד הנכונה. לחצן "נקד בודדת" כיתבו מילה כלשהי בתיבה שמעלי. לחיצה עלי תציג את אפשרויות הניקוד השונות למילה זו. מופרדות ברוחים, ניתן לנקד מספר מילים ע"י המופרדות ברווחים." לחצן "עדכן מילה לטקסט" אני שימושי אם תרצו לעדכן תצורת ניקוד חדשה שאינה מופיעה במאגר המילים של ניקודה. קודם כל יש ללחוץ על המילה שתרצו לעדכן בטקסט המנוקד משמאל. (אם לא לחצתם קודם על מילה בטקסט המנוקד: אין לי כל שימוש!) המילה תופיע בתיבת הטיוטא מתחתי. שם תוכלו לנקד אותה כרצונכם. בכדי לעדכנה בחזרה לטקסט המנוקד ליחצו עלי. שתי דרכים לניקוד מילה בתיבת הטיוטא: א. ידנית ע"י שימוש בלחיצי הניקוד מתחת לתיבת הטיוטא (ישנם גם קיצורי דרך בצורת שילובי מקשים, נסו ללחוץ על ctrl+shift ועל מקש מהשורה הראשונה של המקלדת, דהיינו שורת המספרים, ניקודי שׁ שׂ נעשים ע"י לחיצה על ctrl+shift+ש'.) ב. חצי-אוטומטית בעזרת תיבת "נקד בודדת":
ורון מירי /// סופרת /// נולדה במושב כפר ביל''ו, ישראל /// 1944 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולדה בכפר ביל"ו לאם ילידת מינסק ולאב יליד ליטא שאיבד את משפחתו בשואה. התחנכה בבית חינוך לילדי עובדים ברחובות ובתיכון דה-שליט. בוגרת החוגים לספרות ואמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן (1996). עמדה בראש המסלול לחינוך יצירתי במכללת "סמינר הקיבוצים" ועסקה בהוראה ובפיתוח תוכניות לימודים.
וקסלר בוריס /// סופר בשפה הרוסית והרומנית /// נולד בבסרביה /// 1922 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבסרביה. צאצא למשפחת חקלאים יהודית שהתגוררה בכפר קטן על גדות הדנייסטר. ערב מלחמת העולם השנייה סופח מחוז הולדתו לרפובליקה המולדבית הסובייטית, ובזמן המלחמה שירת בצבא האדום. בהיותו קצין שריון הגיע עד שערי ברלין. לאחר המלחמה פנה לכתיבה, ובברית המועצות ראו אור ספרים רבים פרי עטו. נודע בעיקר כמחברן של נובלות קצרות, וספריו זכו להצלחה ותורגמו לשפות רבות. עלה לארץ ב-1973. לאחר עלייתו לארץ הוחרמו ספריו בברית המועצות. לאחר התפרקותה הם הוחזרו למדפים.
ביוגרפיה
נולד ברמת גן, בוגר בית הספר התיכון צייטלין בתל אביב. השלים לימודים אקדמיים בספרות עברית ובספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן ולימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והוסמך לעסוק בעריכת-דין. עבודת הדוקטור שלו הוקדשה לעיון באופיין האנציקלופדיסטי של יצירות ש"י עגנון "הדום וכסא" ו"כיסוי הדם". עוד לפני השלמת התואר השלישי ראה אור ספרו "פרשנות לחמישה מסיפורי ש"י עגנון" (עקד, 1974). ספרו העיקרי על עגנון הוא "קול הנשמה: חקר 'הדום וכסא' – ספר דברי הימים לש"י עגנון (1985)".
וינקלר מנפרד /// משורר ומתרגם /// נולד בפוטילה, רומניה /// 1922 – 2014 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפוטילה, מחוז בוקובינה, רומניה, למשפחה מתבוללת שדיברו וקראו בה גרמנית, אך שפת הלימודים בבית הספר היתה רומנית. לא קיבל חינוך יהודי. בגיל שלוש-עשרה החל לכתוב "שירים" בשפה הגרמנית. ב-1936 יצא לצ'רנוביץ, שם סיים את לימודי הבגרות בקיץ 1941. בזמן הכיבוש הנאצי גורש על ידי הרשויות הרומניות, ובתום מלחמת העולם השנייה החליט לעלות ארצה. ב-1948 הצטרף לתנועת הנוער הציונית "דרור" ברומניה, שבמסגרתה יצא להכשרה חקלאית. ניסיונותיו לקבל היתר עלייה לא צלחו, כי התנועה הציונית הוצאה מחוץ לחוק ב-1949. בזמן שהותו ברומניה פירסם שלושה ספרי שירה בגרמנית.
