ביוגרפיה
נולד ברחובות וגדל בגבעתיים, בן יחיד למשפחה של ניצולי שואה מצ'כיה. אביו זישה, שהיה קצין בצבא הצ'כי, איבד אישה ובן במלחמת העולם השנייה, ואימו שינדל עברה כמה הפלות לפני שנולד. עד גיל שש דיבר בשפת אימו, צ'כית, ואז הכריז שלא ידבר בה עוד. למד בבית הספר לאומנויות רננים ולאחר מכן בתיכון ע"ש תלמה ילין. הפסיק את לימודיו בכיתה יו"ד, ועבד כנער שליח וכשוליה לצלמי עיתונות. בתקופה הזאת התנסה במגוון סוגי אומנות: למד צילום, השתתף בסדנה מטעם אגודת "קולנוע לנוער" (אגודה שהקים בשנות השישים של המאה העשרים מבקר הקולנוע שלמה שמגר, במטרה לקרב צעירים לקולנוע האומנותי), השתתף בסדנת התיאטרון לצעירים של "צוותא" ולמד ריקוד בלהקת "בת דור". לסקלי, שלא התגייס לצבא, נסע בגיל עשרים ושתיים להולנד, ובמשך ארבע שנים למד במגמת מולטימדיה באקדמיה הפתוחה בהאג. שם עסק בסוגים שונים של אומנות, כמו אומנות פלסטית, צילום, וידאו ארט ואומנות מיצג, והחל לעסוק ב"שירה חזותית" באנגלית, שילוב המילים בדימויים חזותיים.
חרמוני מתן /// סופר, חוקר ספרות ועורך /// נולד בקיבוץ דורות, ישראל /// 1969 /// גיל: 56
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ דורות שבנגב וגדל בבאר שבע ובעומר. כיום גר בתל אביב. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה לספרות עברית באוניברסיטה הפתוחה. מראשית שנות האלפיים מפרסם ביקורות ספרות ורשימות בכתבי עת ובעיתונות. ספר ביכוריו "היברו פבלישינג קומפני" (כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2011) ראה אור בעריכת יגאל שוורץ ויערה שחורי, כשחרמוני היה בן ארבעים ואחת. גם בחמש-עשרה השנים שקדמו לפרסומו כתב פרוזה, אך גנז אותה. הספר זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית, והתווה רבים מקווי המתאר הייחודיים לפואטיקה של היוצר. באותו עשור פרסם עוד שלושה רומנים: "ארבע ארצות" (2014), "קרבת דם" (2017, פורסם בשנית בשם "ג'ון טרבולטה ואני") ו"שפילפוגל, שפילפוגל" (2019). ספר הילדים פרי עטו "שני ואני" יצא ב-2019. ב-2009 פרסם מבוא ליצירת שלום עליכם, וב-2012 ערך את האנתולוגיה "אמריקה – העולם החדש ביידיש ובעברית". בשנים 2016–2019 ערך את כתב העת "מאזנַים". ב-2012 קיבל את פרס ברנשטיין על ספר ביכוריו, וב-2014 קיבל את פרס היצירה לסופרים עברים ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 2 ערכים.
